המפץ הגדול: שרון עזב את הליכוד והקים מפלגה חדשה
(עדכון 17:36). ראש הממשלה, אריאל שרון, ביקש היום (ב', ה-21 בנובמבר) מנשיא המדינה, משה קצב, לפזר את הכנסת. הנשיא מסר לו כי יתייעץ עם היועמ"ש מזוז ועם חברי כנסת ויחזיר לו תשובה בתוך זמן קצר. רה"מ שרון - החליט לפרוש מהליכוד, תוך שהוא מקים מפלגה חדשה בשם "האחריות הלאומית", שבראשותה יתמודד בבחירות הקרובות. על פי חוק הבחירות, במידה והנשיא יפזר את הכנסת - תערכנה בחירות בתוך 90 יום, כלומר לקראת תחילת חודש מארס.
לפי הדיווחים בתקשורת, המצטרפים החדשים לרשימת שרון, בין חברי הכנסת הנוכחיים, הם בינתיים: אהוד אולמרט, ציפי לבני, רוני בר-און, גדעון עזרא, מגלי והבה, אלי אפללו, רוחמה אברהם, וכמובן - עמרי שרון.
הבורסה התל אביבית נסחרת בעצבנות תוך ירידות, אך לא מדובר בירידות שערים חדות. הן נעות בשרוול שבין 0.3%- ל-0.6%- בשעות האחרונות לגבי מדד המעו"ף. כל זאת, כאשר אי הודאות הפוליטית נוסקת לרמות שלא נראו במחזותינו זה זמן רב. המפה הפוליטית המקומית משתנה ללא היכר, לפחות במערכת הבחירות הנוכחית,
להשלכות הפוליטיות של מהלכו של שרון צפויות השפעות מרחיקות לכת. סדרה ארוכה של אישים בכירים בממשלה, בסיעת הליכוד, ובדיון הציבורי, צפויה להצטרף אליו לרשימה שהוא עומד להעמיד לבחירה בכנסת. בתקשורת מעריכים כי ראש השב"כ היוצא דיכטר, נשיא אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרופ' אבישי ברוורמן, הם רק שניים מהאישים הציבוריים שצפויים להצטרף לשרון.
בכך למעשה נסתם הגולל על "ממשלת ההתנתקות" שהקימו שרון ופרס, שעיקר תכליתה היה להעביר את תהליך ההתנתקות בשלמותו. עם זאת, חשוב לציין כי הבחירה המפתיעה של עמיר פרץ לראשות מפלגת העבודה - היא זאת שטרפה את הקלפים של שרון, ואילצה את המערכת הפוליטית להתכנס לתהליך הבחירות.
כעת נותר לראות כיצד יצליח שרון לגייס את הכספים הנדרשים, עניין לא פשוט. במיוחד אם נזכרים כי בנו, ח"כ עמרי שרון, הורשע בשבועות האחרונים בעניין גיוס הכספים להליך הפריימריס בליכוד שבו התמודד שרון האב בסוף שנות ה-90. מפלגה חדשה הינה תשתית ציבורית שלמה הדורשת מערך לוגיסטי, הן של פעילים והן של פרסום ותדמית - ועל אנשי שרון, המכונים לא אחת "פורום החווה", להערך למהלך.
אין צורך להכביר במילים על הבוקה והמבולקה שנזרעה ברגעים הראשונים בליכוד. יחד עם זאת, נראה כי המפלגה על מוסדותיה תקיים פריימריס צפוף, מלא באישים מויבילים שיתמודדו על ראשותו. מועמדותו של ח"כ נתניהו שוב מסתמנת כמועמדות מובילה, אך בפוליטיקה שלנו - ימים יגידו.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל
החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי -0.51% יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח.
אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם.
בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית.
חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים.
- ההתאוששות בהיקף המשכנתאות נמשכת: זינוק של 55% בספטמבר לעומת אשתקד
- דווקא בגלל מבצעי הקבלנים, הזינוק במשכנתאות צריך להדאיג אותנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.
