המשקיעים בוול סטריט מממשים רווחים בפתיחת המסחר

ושולחים את המדדים לירידות שערים לאחר ארבע ימי עליות רצופים, זאת למרות מחירי הנפט אשר ממשיכים בנסיגתם, מניות טבע מוסיפות 0.5% לאחר שעקפה תחזיות האנליסטים, גיוון אימג'ינג מזנקת 9.5%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום המסחר השני בשבוע בירידות שערים, כשהמשקיעים בוחרים לממש קצת רווחים לאחר ארבע ימי עליות רצופים. מחירי הנפט מאבדים כ-0.4% לרמה של 59.2 דולר, רמת שפל של שלושת החודשים האחרונים. שטף הדוחות בוול סטריט נמשך, מקרב הישראליות פירסמו לפני פתיחת המסחר: טבע, גיוון אימג'ינג, לומניס, נס, אופטיבייס, אלרון, טאואר, פרטנר, אי.סי.טל, מדיס.

מדד הנאסד"ק פתח את המסחר בירידה של 0.5% לרמה של 2,167 נקודות, מדד הדאו ג'ונס משיל בפתיחה 0.53% לרמת 10,529 הנקודות.

אמריקניות במרכז

יצרנית השבבים Advanced Micro Devices (שסימולה: AMD), מרכזת עניין רב היום, זאת על רקע פירסום בעיתונות האמריקניות כי לראשונה מעולם הצליחה החברה לעקוף את ענקית השבבים אינטל במספר המחשבים המבוססים על מעבדיה אשר נמכרו בחנויות בארה"ב. אומנם אינטל עדיין מובילה בשורת המכירות הכוללת, זאת בזכות הסכמי הפצה עם ענקיות מחשוב כגון דל, אך AMD צלחה בסגירת פער של כ-60% בנתח שוק מול אינטל, זאת בתוך תקופת קצרה של ארבע חודשים מאז חודש יוני האחרון. מניות החברה, אשר כבר מגלמות את השיפור במצבה של AMD וטיפסו בכ-70% בחצי השנה האחרונה, נכנעות לסנטימנט השלילי בפתיחת המסחר ומאבדות 1.45% לרמה של 24.5 דולר.

ישראליות בוול סטריט

ענקית התרופות הגנרית טבע (נאסד"ק:TEVA) פתחה את יום המסחר בעליה קלה של 0.5% לרמה של 38.1 דולר. ברקע למסחר, החברה דיווחה בצהריים על התוצאות שלה לרבעון השלישי של השנה. רווחי החברה גדלו ב-6% ברבעון השלישי. הם הסתכמו ב-40 סנט למניה ברבעון או 267 מיליון דולר. ההכנסות גדלו גם כן ב-6% ל-1.32 מיליארד דולר. החברה הצליחה לעקוף את טווח התחזיות של האנליסטים. הם חזו רווח בממוצע של 38-40 סנט למניה, והכנסות של 1.3 מיליארד דולר.

מקרב הישראליות בולטות בפתיחת המסחר כנגד המגמה השלילית , מניות גיוון אימג'ינג (GIVN) אשר מזנקות ב-9.5% לרמה של 25.8 דולר. החברה פירסמה אתמול לאחר סגירת המסחר על תוצאותיה הרבעוניים, בהם הציגה גידול של 36% בשורת המכירות לרמה של 19.8 מיליון דולר. הרווח ברבעון עמד על 7 סנט למניה, הרבה מעל תחזיות האנליסטים ל-2 סנט בלבד.

אלרון תעשיה אלקטרונית (ELRN) פירסמה גם היא את דוחותיה הרבעוניים, החברה דיווחה היום על רווח נקי של כ-4.8 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2005, או 16 סנט למניה, ועל 46.8 מיליון דולר, או 1.59 דולר למניה, בתשעת החודשים שהסתיימו ב- 30 בספטמבר 2005. הרווח הנקי ברבעון השלישי ובתשעת החודשים בעת המקבילה הסתכם ב-70.8 מיליון דולר, או 2.42 דולר למניה, ו-80 מיליון דולר, או 2.74 דולר למניה, בהתאמה, וכוללים רווח של 79.9 מיליון דולר, לאחר מס, הנובע ממכירה של החזקות אלרון באלביט מערכות בע"מ ברבעון השלישי של 2004.

טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק (TSEM) פתחה את המסחר בירידה של 1.4% לרמה של 1.42 דולר. החברה דיווחה היום על גידול חד בהפסדיה ברבעון. ההפסדים זינקו ב-40% והסתכמו ב-55 מיליון דולר ברבעון השלישי. ה"מגדל" ממגדל העמק - שוב לוהט. יצרן השבבים (פאבלס) רשם צניחה חדה של 42% בשורת ההכנסות, זאת הסתכמה ב-20.6 מיליון דולר מול 35.1 מיליון דולר בעת המקבילה.

עוד מדווחת היא לומניס (LUME.PK) אשר מניותיה פתחו בירידה של 1.4% לרמה של 2.07 דולר. החברה דיווחה על קיטון בההפסד הנקי ברבעון השלישי ל-1.8 מיליון דולר, או 5 סנט למניה, לעומת הפסד נקי של 3.1 מיליון דולר או 8 סנט למניה ברבעון השני של 2005, והפסד נקי של 2 מיליון דולר, או 5 סנט למניה, ברבעון השלישי של 2004.

ענקית הסלולר המקומית, פרטנר (PTNR), פתחה בירידה של 1.2% לרמה של 8.05 דולר. החברה דיווחה היום על ירידה של 73% ברווחים שלה ברבעון השלישי של 2005. הרווח הנקי הסתכם ב-30.9 מיליון שקל, רווחי ה-EBITDA ירדו בשיעור פחות דרמטי של כ-7.5% לסך של 382.7 מיליון שקל. הרווח התפעולי של פרטנר ירד ב-23.5% ל-211.2 מיליון שקל, וסך ההכנסות של החברה מלקוחות עלה בשיעור מתון של 0.3% ל-1.352 מיליארד שקל. בתזרים המזומנים של החברה (בניכוי השקעות) חל קיטון חד של 83% ל-46.1 מיליון שקל.

אופטיבייס (OPTV), אשר מניותיה דלות בסחירות בארה"ב, נמצאת גם כן בקרב המדווחות היום. על פי דיווחה של החברה, ההכנסות ברבעון קטנו ל-5 מיליון דולר מרמה של 6.5 מיליון דולר ברבעון השני, ו-6.1 מיליון דולר בעת המקבילה אשתקד. ההפסד קטן ל-176 אלף דולר מול 641 אלף דולר ברבעון המקביל.

אי.סי.טל (ECTX) פתחה את המסחר בירידה של 0.2% לרמה של 4.99 דולר, זאת למרות הודעתה היום כי חברת הטלפונים רינגולד, ספקית מקומית של שירותי תקשורת בג'ורג'יה, ארצות-הברית, בחרה בנתב הקצה ST-200 של אי.סי.איי טלקום כדי לתמוך בשירותי בידור אינטראקטיביים ווידיאו IPTV על גבי DSL.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.