הציבור לא בפנים? 24% מכספי הציבור מושקעים במניות

כך עולה מנתוני בנק ישראל המסכמים את סך הנכסים שבידי הישראלים. ההחזקות של הציבור באפיק הצמוד למניות עלו לשיא באוגוסט 2005 של 406 מיליארד שקל. יותר מב-4 השנים הקודמות
חזי שטרנליכט |

לשאלה האלמותית של פעילי שוק ההון "הציבור בפנים או בחוץ", אפשר להפנות תשובה מתוך הנתונים של בנק ישראל. כ-24% מסך הנכסים שבידי הציבור הישראלי מושקעים במניות, כ-406.9 מיליארד שקל ליתר דיוק בחודש אוגוסט. מדובר ברמת שיא בחמש השנים האחרונות, שמושפעת מן הסתם גם מהתשואות שהושגו.

הישראלים הגדילו את סך רכיבי ההשקעה שלהם במניות בחו"ל ל-2.8%, שיא נוסף אבל לא מדובר בזינוק. החשש שמא השוואת המיסוי תניב בריחה של הון ישראליות למניות עולמיות נרגע לעת עתה. הסיבה? התשואות. הבורסה הישראלית לא מפסיקה לעלות בשנים האחרונות והכסף מצביע ברגליים.

תיק הנכסים שבידיו של הציבור הישראלי מגלה תמונה מעניינת גם כן. סך המזומנים גדל בסוף אוגוסט 2005 ל-19.76 מיליארד שקל, מרמה של 17.76 מיליארד שקל ב-2004. בחשבונות העו"ש יש יתרות גדולות יותר שמסתכמו בכ-20.09 מיליארד שקל, מול 19.79 מיליארד שקל מול סוף השנה שעברה.

אילו אפיקים סבלו מקיטון? הפקדונות לזמן ארוך כמובן. באוגוסט 2005 הם הסתכמו ב-47.17 מיליארד שקל, ירידה מרמת שיא של 48.09 מיליארד שקל בתום 2004. הסיבה? עידן הריביות הנמוכות שדחק את הכסף החוצה. הפצ"מים (פקדונות צמודי מטבע) גדלו יחד עם זאת ל-4.27 מיליארד שקל.

זינוק חד נרשם בפקדונות לזמן קצר במטבע חוץ - מדובר בסך של 54.78 מיליארד שקל בטווח הקצר, מול 40.16 מיליארד שקל בסוף 2004. ייתכן כי התחזקות הדולר מתחילת השנה היתה גורם שתיקן כלפי מעלה את ההיקפים של הפקדונות הללו ביחס לשקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

ישראל במקום הרביעי בעולם במיסוי על הכנסות גבוהות

מס היסף החדש - המדינה מרוויחה מההצלחה שלכם. אתם שותף זוטר לרווחים; העלייה במס היסף מביאה את היקף המיסוי בארץ למספרים חסרי תקדים - על המצוי ועל הרצוי

אריאל כץ |
נושאים בכתבה מס יסף

בתחילת שנת 2025 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית מס היסף קפץ בעוד 2% והעלה את שיעור המס הכולל המוטל על הכנסות גבוהות לשיא חדש ועל הכנסות מסוימות יחול מס בשיעור שיא של 52%(!).
ומכאן שהנישום הוא ה"שותף הקטן" בפעילות הכלכלית, בעוד המדינה היא השותף הראשי.

מהו בעצם מס היסף?

מדובר במס שמתווסף לשיעורי המס הקיימים וקיים בהכנסה גבוהה במיוחד - מעל 721,560 שקל בשנה נכון לשנת 2025, המס נועד במטרה לצמצם פערים חברתיים, ולעשות צדק חברתי עם מיסוי פרוגרסיבי  (מס הכנסה שבו שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה).

איפה האבסורד?

עד היום, הכנסות שלא נקבע להן שיעור מס מיוחד, חויבו במס פרוגרסיבי בהתאם למדרגות המס כאשר שיעור המס על הכנסה היה משתנה בהתאם לרמות ההכנסה. מדרגות המס החלו מ-10% (בגין הכנסות אקטיביות) ונעו עד 47%