הכנסות קב' דלק חצו את ה-5 מיליארד ש' ברבעון ה-2

תשובה יכול להתרווח בכסאו, שכן אין פרמטר אחד בדו"חות דלק, רבעוניים או חציוניים, שלא הציג שיפור ניכר. הרווח הרבעוני זינק ב-44% להיקף של כ-180 מיליון שקל
שרון שפורר |

קבוצת דלק, אשר בשליטתו של איש העסקים, יצחק תשובה, מדווחת הבוקר על תוצאות מצוינות ברבעון השני של 2005 ובסיכום המחצית הראשונה של השנה.

הכנסות הקבוצה חצו את רף ה-5 מיליארד שקל - זינוק של קרוב ל-33% אל מול הכנסות של 3.8 מיליארד שקל ברבעון השני של 2004. השיפור ברווח הנקי הביא לישפור של 25% ברווח הגולמי ל-628 מיליון שקל והחברה הציגה רווח תפעולי של 276 מיליון שקל - גידול של 18% אל מול הרבעו המקביל, שנה קודם לכן.

השיפור בפרמטרים אלו הזניק את הרווח הנקי של הקבוצה. הלה הסתכם ברבעון החולף ב-180 מיליון שקל - זינוק מרשים של 44% אל מול רווח של 125 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשתקד.

גם מבחינת המחצית הראשונה של הקבוצה עולה תמונה דומה: ההכנסות המריאו ב-23% או במיליארד שקל! לגובה 8.637 מיליארד שקל. הרווח הגולמי חצה את המיליארד שקל, אל מול 944 מיליון שקל במחצית המקבילה, ב-2004 והרווח התפעולי מתקרב אל עבר החצי מיליארד עם 467 מיליון שקל, אל מול 431 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2004.

השורה התחתונה בדו"חות המחצית של דלק הציגה רווח נקי של 266 מיליון שקל - זינוק של קרוב ל-50% אל מול 178 מיליון שקל במחצית המקבילה, אשתקד.

את הגידול ברווח הנקי ברבעון ובמחצית מסבירה החברה בעיקר בישפור בתוצאות העסקיות במגזרי הדלקים, הרכב והנדל"ן כמו גם מיצירת רווח הון של 103 מיליון שקל בעקבות הנפקת דלק נדל"ן וגדות ביוכימיה במהלך רבעו זה (17 מיליון שקל בגין הנפקת דלק נדל"ן יירשמו ברבעון ה-3 של 2005). בנוסף, רשמה החברה לראשונה רווח משני חודשי פעילות של בית הזיקוק לה-גלוריה בארה"ב בסך 24 מיליון שקל. את בית הזיקוק רכשה החברה בסוף חודש אפריל השנה.

את הגידול בהכנסות, הסבירו בחברה של תשובה, בעיקר בפעילות אותו בית זיקוק שרכשה, אך גם מפעילות הדלקים בארה"ב בשל רכישת 100 תחנות תדלוק וחנויות נוחות באפריל החולף ובשל עליית מחירי הדלקים בארץ ובעולם. באשר לרווח הגולמי, ציינה החברה בדיווח, כי הגידול בו נובע בעיקר מפעילות בית הזיקוק והדלקים, אך גם מפעילות ים תטיס שהחלה בחודש מארס אשתקד.

קבוצת דלק הינה חברת אחזקות וניהול המחזיקה בשלוש חברות בנות עיקריות המרכזות את פעילותה העסקית בארץ ובחו"ל: הראשונה (100%) - דלק פטרוליאום - המתמקדת במכירת דלקים ושמנים ובהפעלת תחנות דלק וחנויות נוחות בארץ ובארה"ב כמו גם בזיקוק דלקים בארה"ב. בישראל, נעשית הפעילות על ידי דלק ישראל ובארה"ב - על ידי דלק USA.

השניה - דלק השקעות ונכסים (100%) - המרכזת את פעילות הקבוצה בתחום הרכב, חיפושי נפט וגז, הפקת גז בארץ, תשתיות, ביוכימיה ובתחום התקשורת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.