קרן העושר: במקום 14 מיליארד שקל בתחזית; כ-400 מיליון שקל בקופה
לציבור הישראלי הובטחו מאות מיליארדי שקלים, מיסים מרווחי מאגרי הגז הישראליים על בסיס תחזיות בנק ישראל. תחזיות אלה השפיעו גם על החלטות הממשלה להסדרת משק הגז הישראלי. לפי אותן תחזיות בקרן העושר היו אמורים להצטבר בשנה הבאה כ-14 מיליארד שקלים. בפועל, קרן העושר טרם הוקמה, שכן עד כה נצברו פחות ממיליארד שקלים הנדרשים על פי חוק לצורך הקמת הקרן - סכום שצפוי לקרות לכל המוקדם רק בשנה הבאה. הסכום החלוט שעומד לרשות הקופה מסתכם ב-441 מיליון בלבד עפ"י נתוני רשות המיסים. כך עולה מדיון שהתקיים בוועדה המיוחדת לעניין קרן העושר בכנסת.
רשות המסים דיווחה ביולי כי בקופת הקרן המיועדת הצטברו 741 מיליון שקל, אך שלומי פיליפ, מנהל תחום עלויות חקיקה ברשות המסים, ציין במהלך הדיון כי יש להתייחס לסכום החלוט בלבד והוא הסכום הרלוונטי לקרן העושר. כלומר נמוך ב-300 מיליון שקל מהדיווח הקודם.
רז התייחס בסוף הדיון לנתונים האלה ואמר: "המחשבה שיהיו הכנסות של מאות מיליארדים לקרן עושר כלשהי מהגז היא לא נכונה. היא לא תהיה קרן עושר. היא תהיה קרן עוני. היא תהיה דלה גם אם התחזיות האופטימיות יתממשו. לדעתי, אם לא ישונה החוק, אין טעם בקרן כזו. כשמדובר במספרים כאלה, 500 מיליון שקל בשנה, זה דבר חסר ערך ואין מניעה להעביר את הכסף לתקציב השנתי. מדובר בפרומיל מתקציב המדינה".
הוא הוסיף וטען כי. "המודל שמפריד בין תמלוגים, מס חברות ומס רווחי יתר - לא עובד. צריך להשית מס חברות של 60% לכל מי שנהנה מאוצרות טבע – ישר לתקציב המדינה. אני לא רואה סיבה להמשיך במודל הקיים. אם חשבנו שיש תועלת כלכלית לגז מול ההשפעה שלו על הסביבה, אנחנו רואים שהתועלת שלו כמעט שולית לאזרחי מדינת ישראל".
- בקרן העושר יש 1.9 מיליארד שקל, אבל התחזית של המדינה לא משתפרת
- פישר תומך בהמלצות צמח: "עלינו לתכנן כך שהגז יספיק ל-25-30 שנה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת בדיון, שעיקרו היה סקירה של בנק ישראל על מבנה הקרן, אמר המשנה לנגיד הבנק כי נציגי הציבור במועצת הקרן וחברי ועדת ההשקעות נבחרו על ידי ועדת האיתור. ואולם חברי הכנסת תהו מה משמעות הדיון אם האפשרות להפעלת הקרן תידחה בזמן רב כל כך.
- 5.אליס 14/09/2021 08:06הגב לתגובה זומתברר יותר ויותר כי גונבים את המדינה והען כמו עבדים לשחיטה..מקבלים נזיד עדשים....הטייקונים מבטיחים לפקידים הקטנים משרות אחרי עזיבת התפקיד אז מה אכפת להם לגזול מהעם טלהכניס לכיסם הפרטי יש להוציא חוק שכל מי שעוזר תפקיד מפתח לא יעבוד בשוק הפרטי שבו טיפל
- 4.יוסי 14/09/2021 00:38הגב לתגובה זוהטיקונים קיבלו את אוצרות המדינה משמע רכוש הציבור הישראלי מתנה.
- 3.חחח 13/09/2021 17:56הגב לתגובה זובפועל, נאדה
- 2.כך אפשר לסמוך על הבטחות נתניהו (ל"ת)RAFFI 13/09/2021 16:22הגב לתגובה זו
- נתניהו? הנוכלים הם הכלכלנים שתמיד מרמים את הציבור (ל"ת)אבי 13/09/2021 17:42הגב לתגובה זו
- 1.עבדו עלינו. אוצרות המדינה חלקו לטייקונים (ל"ת)אני 13/09/2021 16:05הגב לתגובה זו
נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)"בטווח הארוך מחירי הנפט צריכים להיות סביב 30-40 דולר לחבית"
האם הסרת האמברגו על הנפט הרוסי תוביל לירידת מחירים? איך ונצואלה עשויה להשפיע על מחירי הנפט ? שוחחנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות כדי להבין את המגמות לטווח הארוך והקצר ואת הגורמים המשפיעים על מחירי הנפט
מחירי הנפט ירדו לשפל של חודש, על רקע הציפיה להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, בהובלת טראמפ, שעשוי להסיר חלק מהאיומים על היצע הנפט הגלובלי. עם זאת, לצד החדשות על נכונותו של זלנסקי לשקול את הצעת השלום של ארה"ב, פורסמו בסוף השבוע שעבר ידיעות על חידוש הסנקציות על שתי חברות ענק רוסיות (רוזנפט ולוקאויל), במטרה להגביל את ייצוא הנפט ובהתאם, את הכנסותיה של רוסיה.
בנוסף, ארה"ב הכריזה גם על הרחבת הסנקציות על איראן והכנסת מיכליות נפט נוספות לרשימת החרם.
במקביל, שוק הנפט נמצא בדרכו לעודף היצע משמעותי גם ללא דרמות גיאופוליטיות. ייצור הנפט בארה"ב ממשיך לעלות לשיאים חדשים, כאשר ההערכה היא שההפקה בפועל קרובה ל-14 מיליון חביות ביום והיא גבוהה יותר מההערכות הרשמיות. גם באופק+ ובמדינות מחוץ לארגון הייצור עולה, בדיוק בתקופה שבה הביקוש הגלובלי מתמתן והדולר מתחזק והופך את הנפט ליקר יותר לרוכשים בעולם. התוצאה המצטברת היא לחץ מחירים משמעותי: בשבוע האחרון ירד ה-WTI ב-3.4% והברנט ב-2.8%, והמגמה צפויה להתחזק.
וכך, למעט פיק קצר, שנבע מההשפעה העולמית של מלחמת "עם כלביא", אנחנו רואים מגמה של ירידת מחירי הנפט בעולם החל מתחילת כהונתו של טראמפ. טראמפ, להבדיל מאופק+ למשל, מעוניין במחירי נפט נמוכים, היות ולמרות שארה"ב היא יצרנית נפט גדולה, היא עדיין מייבאת נפט וצרכי האנרגיה שלה רק עולים ועולים.בנוסף, לפני כשלושה שבועות, מורגן סטנלי העלה את תחזיתו למחיר חבית נפט מסוג ברנט במחצית הראשונה של 2026 ל-60 דולר, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 57.5 דולר לחבית. העדכון בתחזית הגיע זמן קצר לאחר הודעת אופ"ק+ על עצירה זמנית של תוכנית העלאת התפוקה לרבעון הראשון של 2026, בעצירה ראשונה מאז שהקבוצה החלה להשיב לשוק את ההיצע שהופסק באפריל.
דיברנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות, לשמוע על המגמות והגורמים שמשפיעים לטווח הקצר והארוך:
- ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בטווח הארוך אני חושב שמחירי הנפט צריכים להיות סביב ה-30-40 דולר לחבית. עם זאת, כמות הגורמים שמשפיעה על מחירי הנפט היא כמעט אינסופית. למשל, דולר חזק דוחף את המחירים כלפי מטה, אבל בו בזמן מתיחות גיאו-פוליטית יכולה לדחוף את המחירים כלפי מעלה, וכן מדיניות של אופק+ או העלאת ריבית. כל הגורמים הללו מתרחשים במקביל, וקשה עד בלתי אפשרי לחזות התפתחויות לטווח הארוך ולאיזה אירוע תהיה השפעה רבה יותר.
נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)"בטווח הארוך מחירי הנפט צריכים להיות סביב 30-40 דולר לחבית"
האם הסרת האמברגו על הנפט הרוסי תוביל לירידת מחירים? איך ונצואלה עשויה להשפיע על מחירי הנפט ? שוחחנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות כדי להבין את המגמות לטווח הארוך והקצר ואת הגורמים המשפיעים על מחירי הנפט
מחירי הנפט ירדו לשפל של חודש, על רקע הציפיה להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, בהובלת טראמפ, שעשוי להסיר חלק מהאיומים על היצע הנפט הגלובלי. עם זאת, לצד החדשות על נכונותו של זלנסקי לשקול את הצעת השלום של ארה"ב, פורסמו בסוף השבוע שעבר ידיעות על חידוש הסנקציות על שתי חברות ענק רוסיות (רוזנפט ולוקאויל), במטרה להגביל את ייצוא הנפט ובהתאם, את הכנסותיה של רוסיה.
בנוסף, ארה"ב הכריזה גם על הרחבת הסנקציות על איראן והכנסת מיכליות נפט נוספות לרשימת החרם.
במקביל, שוק הנפט נמצא בדרכו לעודף היצע משמעותי גם ללא דרמות גיאופוליטיות. ייצור הנפט בארה"ב ממשיך לעלות לשיאים חדשים, כאשר ההערכה היא שההפקה בפועל קרובה ל-14 מיליון חביות ביום והיא גבוהה יותר מההערכות הרשמיות. גם באופק+ ובמדינות מחוץ לארגון הייצור עולה, בדיוק בתקופה שבה הביקוש הגלובלי מתמתן והדולר מתחזק והופך את הנפט ליקר יותר לרוכשים בעולם. התוצאה המצטברת היא לחץ מחירים משמעותי: בשבוע האחרון ירד ה-WTI ב-3.4% והברנט ב-2.8%, והמגמה צפויה להתחזק.
וכך, למעט פיק קצר, שנבע מההשפעה העולמית של מלחמת "עם כלביא", אנחנו רואים מגמה של ירידת מחירי הנפט בעולם החל מתחילת כהונתו של טראמפ. טראמפ, להבדיל מאופק+ למשל, מעוניין במחירי נפט נמוכים, היות ולמרות שארה"ב היא יצרנית נפט גדולה, היא עדיין מייבאת נפט וצרכי האנרגיה שלה רק עולים ועולים.בנוסף, לפני כשלושה שבועות, מורגן סטנלי העלה את תחזיתו למחיר חבית נפט מסוג ברנט במחצית הראשונה של 2026 ל-60 דולר, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 57.5 דולר לחבית. העדכון בתחזית הגיע זמן קצר לאחר הודעת אופ"ק+ על עצירה זמנית של תוכנית העלאת התפוקה לרבעון הראשון של 2026, בעצירה ראשונה מאז שהקבוצה החלה להשיב לשוק את ההיצע שהופסק באפריל.
דיברנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות, לשמוע על המגמות והגורמים שמשפיעים לטווח הקצר והארוך:
- ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בטווח הארוך אני חושב שמחירי הנפט צריכים להיות סביב ה-30-40 דולר לחבית. עם זאת, כמות הגורמים שמשפיעה על מחירי הנפט היא כמעט אינסופית. למשל, דולר חזק דוחף את המחירים כלפי מטה, אבל בו בזמן מתיחות גיאו-פוליטית יכולה לדחוף את המחירים כלפי מעלה, וכן מדיניות של אופק+ או העלאת ריבית. כל הגורמים הללו מתרחשים במקביל, וקשה עד בלתי אפשרי לחזות התפתחויות לטווח הארוך ולאיזה אירוע תהיה השפעה רבה יותר.
