אסדת קידוח בקסקין
צילום: LLOG

קרן העושר: במקום 14 מיליארד שקל בתחזית; כ-400 מיליון שקל בקופה

נציגי רשות המסים אמרו היום בכנסת כי הסכומים החלוטים בקרן העושר הם 441 מיליון שקל בלבד; מיליארד השקלים הנדרשים לשם הקמת הקרן יצטברו בתחזית האופטימית בסוף 2022
 
צחי אפרתי | (6)

לציבור הישראלי הובטחו מאות מיליארדי שקלים, מיסים מרווחי מאגרי הגז הישראליים על בסיס תחזיות בנק ישראל. תחזיות אלה השפיעו גם על החלטות הממשלה להסדרת משק הגז הישראלי. לפי אותן תחזיות בקרן העושר היו אמורים להצטבר בשנה הבאה כ-14 מיליארד שקלים. בפועל, קרן העושר טרם הוקמה, שכן עד כה נצברו פחות ממיליארד שקלים הנדרשים על פי חוק לצורך הקמת הקרן - סכום שצפוי לקרות לכל המוקדם רק בשנה הבאה. הסכום החלוט שעומד לרשות הקופה מסתכם ב-441 מיליון בלבד עפ"י נתוני רשות המיסים. כך עולה מדיון שהתקיים בוועדה המיוחדת לעניין קרן העושר בכנסת.

רשות המסים דיווחה ביולי כי בקופת הקרן המיועדת הצטברו 741 מיליון שקל, אך שלומי פיליפ, מנהל תחום עלויות חקיקה ברשות המסים, ציין במהלך הדיון כי יש להתייחס לסכום החלוט בלבד והוא הסכום הרלוונטי לקרן העושר. כלומר נמוך ב-300 מיליון שקל מהדיווח הקודם.

רז התייחס בסוף הדיון לנתונים האלה ואמר: "המחשבה שיהיו הכנסות של מאות מיליארדים לקרן עושר כלשהי מהגז היא לא נכונה. היא לא תהיה קרן עושר. היא תהיה קרן עוני. היא תהיה דלה גם אם התחזיות האופטימיות יתממשו. לדעתי, אם לא ישונה החוק, אין טעם בקרן כזו. כשמדובר במספרים כאלה, 500 מיליון שקל בשנה, זה דבר חסר ערך ואין מניעה להעביר את הכסף לתקציב השנתי. מדובר בפרומיל מתקציב המדינה".

 

הוא הוסיף וטען כי. "המודל שמפריד בין תמלוגים, מס חברות ומס רווחי יתר - לא עובד. צריך להשית מס חברות של 60% לכל מי שנהנה מאוצרות טבע – ישר לתקציב המדינה. אני לא רואה סיבה להמשיך במודל הקיים. אם חשבנו שיש תועלת כלכלית לגז מול ההשפעה שלו על הסביבה, אנחנו רואים שהתועלת שלו כמעט שולית לאזרחי מדינת ישראל".

 

עם זאת בדיון, שעיקרו היה סקירה של בנק ישראל על מבנה הקרן, אמר המשנה לנגיד הבנק כי נציגי הציבור במועצת הקרן וחברי ועדת ההשקעות נבחרו על ידי ועדת האיתור. ואולם חברי הכנסת תהו מה משמעות הדיון אם האפשרות להפעלת הקרן תידחה בזמן רב כל כך.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אליס 14/09/2021 08:06
    הגב לתגובה זו
    מתברר יותר ויותר כי גונבים את המדינה והען כמו עבדים לשחיטה..מקבלים נזיד עדשים....הטייקונים מבטיחים לפקידים הקטנים משרות אחרי עזיבת התפקיד אז מה אכפת להם לגזול מהעם טלהכניס לכיסם הפרטי יש להוציא חוק שכל מי שעוזר תפקיד מפתח לא יעבוד בשוק הפרטי שבו טיפל
  • 4.
    יוסי 14/09/2021 00:38
    הגב לתגובה זו
    הטיקונים קיבלו את אוצרות המדינה משמע רכוש הציבור הישראלי מתנה.
  • 3.
    חחח 13/09/2021 17:56
    הגב לתגובה זו
    בפועל, נאדה
  • 2.
    כך אפשר לסמוך על הבטחות נתניהו (ל"ת)
    RAFFI 13/09/2021 16:22
    הגב לתגובה זו
  • נתניהו? הנוכלים הם הכלכלנים שתמיד מרמים את הציבור (ל"ת)
    אבי 13/09/2021 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עבדו עלינו. אוצרות המדינה חלקו לטייקונים (ל"ת)
    אני 13/09/2021 16:05
    הגב לתגובה זו
אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן 7.84%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.

אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן 7.84%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.