אסדת קידוח בקסקין
צילום: LLOG

קרן העושר: במקום 14 מיליארד שקל בתחזית; כ-400 מיליון שקל בקופה

נציגי רשות המסים אמרו היום בכנסת כי הסכומים החלוטים בקרן העושר הם 441 מיליון שקל בלבד; מיליארד השקלים הנדרשים לשם הקמת הקרן יצטברו בתחזית האופטימית בסוף 2022
 
צחי אפרתי | (6)

לציבור הישראלי הובטחו מאות מיליארדי שקלים, מיסים מרווחי מאגרי הגז הישראליים על בסיס תחזיות בנק ישראל. תחזיות אלה השפיעו גם על החלטות הממשלה להסדרת משק הגז הישראלי. לפי אותן תחזיות בקרן העושר היו אמורים להצטבר בשנה הבאה כ-14 מיליארד שקלים. בפועל, קרן העושר טרם הוקמה, שכן עד כה נצברו פחות ממיליארד שקלים הנדרשים על פי חוק לצורך הקמת הקרן - סכום שצפוי לקרות לכל המוקדם רק בשנה הבאה. הסכום החלוט שעומד לרשות הקופה מסתכם ב-441 מיליון בלבד עפ"י נתוני רשות המיסים. כך עולה מדיון שהתקיים בוועדה המיוחדת לעניין קרן העושר בכנסת.

רשות המסים דיווחה ביולי כי בקופת הקרן המיועדת הצטברו 741 מיליון שקל, אך שלומי פיליפ, מנהל תחום עלויות חקיקה ברשות המסים, ציין במהלך הדיון כי יש להתייחס לסכום החלוט בלבד והוא הסכום הרלוונטי לקרן העושר. כלומר נמוך ב-300 מיליון שקל מהדיווח הקודם.

רז התייחס בסוף הדיון לנתונים האלה ואמר: "המחשבה שיהיו הכנסות של מאות מיליארדים לקרן עושר כלשהי מהגז היא לא נכונה. היא לא תהיה קרן עושר. היא תהיה קרן עוני. היא תהיה דלה גם אם התחזיות האופטימיות יתממשו. לדעתי, אם לא ישונה החוק, אין טעם בקרן כזו. כשמדובר במספרים כאלה, 500 מיליון שקל בשנה, זה דבר חסר ערך ואין מניעה להעביר את הכסף לתקציב השנתי. מדובר בפרומיל מתקציב המדינה".

 

הוא הוסיף וטען כי. "המודל שמפריד בין תמלוגים, מס חברות ומס רווחי יתר - לא עובד. צריך להשית מס חברות של 60% לכל מי שנהנה מאוצרות טבע – ישר לתקציב המדינה. אני לא רואה סיבה להמשיך במודל הקיים. אם חשבנו שיש תועלת כלכלית לגז מול ההשפעה שלו על הסביבה, אנחנו רואים שהתועלת שלו כמעט שולית לאזרחי מדינת ישראל".

 

עם זאת בדיון, שעיקרו היה סקירה של בנק ישראל על מבנה הקרן, אמר המשנה לנגיד הבנק כי נציגי הציבור במועצת הקרן וחברי ועדת ההשקעות נבחרו על ידי ועדת האיתור. ואולם חברי הכנסת תהו מה משמעות הדיון אם האפשרות להפעלת הקרן תידחה בזמן רב כל כך.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אליס 14/09/2021 08:06
    הגב לתגובה זו
    מתברר יותר ויותר כי גונבים את המדינה והען כמו עבדים לשחיטה..מקבלים נזיד עדשים....הטייקונים מבטיחים לפקידים הקטנים משרות אחרי עזיבת התפקיד אז מה אכפת להם לגזול מהעם טלהכניס לכיסם הפרטי יש להוציא חוק שכל מי שעוזר תפקיד מפתח לא יעבוד בשוק הפרטי שבו טיפל
  • 4.
    יוסי 14/09/2021 00:38
    הגב לתגובה זו
    הטיקונים קיבלו את אוצרות המדינה משמע רכוש הציבור הישראלי מתנה.
  • 3.
    חחח 13/09/2021 17:56
    הגב לתגובה זו
    בפועל, נאדה
  • 2.
    כך אפשר לסמוך על הבטחות נתניהו (ל"ת)
    RAFFI 13/09/2021 16:22
    הגב לתגובה זו
  • נתניהו? הנוכלים הם הכלכלנים שתמיד מרמים את הציבור (ל"ת)
    אבי 13/09/2021 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עבדו עלינו. אוצרות המדינה חלקו לטייקונים (ל"ת)
    אני 13/09/2021 16:05
    הגב לתגובה זו
מייק ווירז שברון
צילום: שברון

לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור

שברון צופה ירידה במחירי הנפט ב-2026, עלייה בגז בטווח הקרוב וירידה בהמשך בשל עודפי היצע מהמפרץ והמזרח התיכון

רן קידר |
נושאים בכתבה שברון גז טבעי


חברת שברון ששותפה במאגרי הגז לוויתן ותמר, מעריכה כי שוק האנרגיה העולמי נכנס לתקופה של שינויים עמוקים, בעיקר על רקע הגידול הצפוי בהיצע מצד מדינות אופ"ק ובעלות בריתן. לדברי מנכ"ל החברה, מייק וורת', בראיון לבלומברג, מחירי הנפט צפויים להיות תחת לחץ משמעותי בשנה הבאה, כאשר ספקיות נפט גדולות שביצעו קיצוצי תפוקה בשנים האחרונות צפויות להזרים מחדש לשוק כמויות ניכרות של נפט, בעיקר ערב הסעודית ואיחוד האמירויות.



הביקוש לגז טבעי צפוי להישאר לדבריו יציב ואף לגדול בצורה ליניארית, זאת בין היתר בשל הצורך של מדינות רבות לגוון את מקורות האנרגיה שלהן ולצמצם תלות בפחם ובנפט מזהמים. אולם, לקראת סוף העשור, צפוי שיבשילו מיזמים חדשים באזור המפרץ, לרבות פרויקטים משמעותיים בקטר, ערב הסעודית והאיחוד האמירויות, וגם פרויקטים במזרח התיכון וכתוצאה מכך ההיצע יעלה על הביקוש, "לפחות באופן זמני". זה עלול להוביל לגישתו לירידה במחירי הגז הטבעי וירידה במחירי ה־LNG (גז שהופך לנוזל ומועבר ממקום למקום).

שוק הגז הטבעי וה-LNG הפך בשנים האחרונות לאחד המרכזיים והמשפיעים ביותר בתחום האנרגיה העולמית, בעיקר על רקע המעבר מדלקים מזהמים יותר כמו פחם ונפט לפתרונות נקיים יחסית.



גז טבעי הוא דלק פוסילי שמצוי מתחת לפני הקרקע, וכולל בעיקר מתאן. עם זאת, הוא עדיף על פחם ונפט מבחינת פליטות וזיהום. הבעיה המרכזית בגז היא השינוע: כיוון שהוא גז, קשה להוביל אותו למרחקים. לכן במדינות כמו ארצות הברית, רוסיה, קטר ואוסטרליה פותחו מתקנים להפיכתו לנוזל, וכך בעצם נוצר ה-LNG שמאפשר שינוע ימי במכליות מיוחדות, ולאחר מכן הפיכתו של הנוזל חזרה לגז במדינת היעד.

שוק ה־LNG הפך בשנים האחרונות לאסטרטגי במיוחד. מדינות כמו יפן, הודו, סין ומדינות רבות באירופה מסתמכות על יבוא גז טבעי כדי לענות על צורכי האנרגיה שלהן. המשבר בין רוסיה לאוקראינה, גרם לאירופה להאיץ את המעבר לייבוא LNG מארצות הברית וממדינות המפרץ.

אנרגיה גרעינית (דאלי אי)אנרגיה גרעינית (דאלי אי)

שינוי במדיניות האנרגיה האמריקאית: יותר גרעין ודלק פוסילי, פחות אנרגיה מתחדשת

המשרד האמריקאי לאנרגיה עובר שינויי עומק שמעצבים מחדש את סדר העדיפויות האנרגטי של ארה״ב, לצד מהלך בינלאומי משמעותי מול סעודיה, חיבור טכנולוגי בין יצרנית כורים גרעיניים למיקרוסופט שתספק AI שיסייע ברגולוציה; בנוסף, הממשל מאריך את לוח הזמנים עבור פרויקט דלק גרעיני מתקדם

רן קידר |

מזכיר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, חשף ארגון מקיף מחדש של מחלקת האנרגיה (DOE), במהלך רחב שמגדיר מחדש את מבנה הכוח הפנימי של הסוכנות ואת סדרי העדיפויות בתחום האנרגיה בארה״ב. המבנה החדש מציב את המינהל הלאומי לביטחון גרעיני (NNSA) כאחד משלושת הגופים המרכזיים המדווחים ישירות למזכיר ולסגנו, לצד תתי-המזכיר לענייני אנרגיה ולמדע. בדומה לשינויים קודמים במשרדי ממשל רפובליקניים, המהלך מעביר חלק מהפעילויות תחת משרדים חדשים ומקבצים תחומי ליבה תחת כותרות אסטרטגיות חדשות.

במסגרת השינויים, משרד האנרגיה העביר את משרד האנרגיה הגרעינית תחת תת-המזכיר לאנרגיה, תוך איחוד חלקים ממשרד פריסת הרשת ומשרד הדגמות האנרגיה הנקייה עם הפעילות הגרעינית. צעד זה מדגיש את השאיפה להעמיק את השימוש באנרגיה גרעינית הן לצורכי חשמל אזרחיים והן לצורכי הגנה. מעבר לכך, הרפורמה החדשה מחזקה את מעמדם של תחומי דלקים פוסיליים, מינרלים קריטיים וטכנולוגיות גרעיניות מתקדמות, בעוד שתחומים כמו אנרגיה מתחדשת, רשתות חשמל ויעילות אנרגטית מאבדים סמלית את מעמדם העצמאי.

ובמלים פשוטות, המבנה הרגולטורי משתנה בהתאם למדיניות ממשל טראמפ. ולא רק זאת, ניתן לראות בבירור כיצד המדיניות הגיאו-פוליטית עובדת במקביל למדיניות האנרגיה, שתכליתה המרכזית היא למצב את ארה"ב במרכז המירוץ ל-AI, שמצריך כמויות אדירות של אנרגיה, ולנתק את התלות של ארה"ב בגורמים זרים. 

הסכם גרעין אזרחי בין ארה״ב לסעודיה: הסדרה, טכנולוגיה ולגיטימציה

במקביל לשינויים הפנימיים, הבית הלבן הודיע כי נשיא ארה״ב דונלד טראמפ ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן חתמו על הסכם גרעין אזרחי, צעד משמעותי הממסד לראשונה שיתוף פעולה גרעיני בין וושינגטון לריאד. לפי מסמך רשמי של הבית הלבן, ההסכם מבסס שיתוף פעולה אזרחי ומאשר כי חברות אמריקאיות יהיו הספק העיקרי של טכנולוגיה גרעינית עבור פרויקטים עתידיים בממלכה, תחת סטנדרטים אמריקאיים של אי-הפצת נשק גרעיני.

מזכיר האנרגיה כריס רייט הדגיש כי ההסכם כולל מנגנוני פיקוח דו-צדדיים, ומטרתו ליצור שותפות גרעינית מסוג חדש בין המדינות. לדבריו, מדובר ב-"שילוב בין טכנולוגיה אמריקאית מתקדמת לבין התחייבות הדוקה לבטיחות ולאי-הפצה". ההסכם צפוי להשפיע על תעשיית האנרגיה במזרח התיכון ועל קשרי המסחר בין ארה״ב לסעודיה בעשורים הקרובים.