מערבל בטון שפיר הנדסה בנייה
צילום: אתר חברת שפיר

סוד ה'הצלחה': התייקרות חומרי הגלם תגולגל אליכם - כשהמגמה תתהפך החברות ישמרו לעצמן את הרווחיות העודפת

חברות שונות הודיעו על העלאת מחירים ב-10-15%. גם אם בטווח הקצר הרווחיות של החברות תיפגע בסוף הצרכן ישלם את המחיר, כך על פי לידר שוקי הון. מחירי המלט עלו ביותר מ-50%
נתנאל אריאל | (3)

חברות שונות כבר הודיעו על העלאת המחירים, זאת בעקבות התייקרות חומרי הגלם בעולם. חברת שפיר הנדסה -0.84% למשל, שמוגדרת בישראל כ'חברה ריכוזית' מעלה מחירים ב-10-15%, והיא לא היחידה. כך גם היבואניות סימנט ומלט הר טוב. הסיבה הרשמית היא כמובן הפלישה הרוסית לאוקראינה, עליית מחירי הפטקוק (תוצר לוואי בתהליכי הזיקוק של הנפט, הדלק של מפעלי מלט) ועליית המחירים בארץ ובעולם. מדד תשומות הבנייה עלה ב-5.6% ב-12 החודשים האחרונים (העלייה הכי מהירה מאז 2005) והמשמעות היא כמובן שכל זה יתגלגל לצרכן, לציבור הישראלי ויתבטא בעלויות נוספות על הדירה, גם למי שכבר רכש.

אז נכון שהחברות מעלות מחירים כי הן נפגעות מעליות המחירים בעולם, אבל מה שהן 'שוכחות' להגיד לכם זה שמדובר, כמו באינפלציה, בתנועת מחירים בכיוון אחד: למעלה. פשוט כי החברות יכולות, בין השאר בגלל חוסר התחרות וריכוזיות גבוהה. חוסר התחרות מתבטא גם בשיעורי רווחיות גולמית ותפעולית גבוהים

סבינה לוי ואיליה פיינר מלידר שוקי הון מסבירים כי "עדכון המחירים שביצעו החברות בחודשים האחרונים של השנה מיתן את השחיקה ברווחיות, כאשר החברות עוקבות באופן שוטף אחר המגמות בתחום, ומציינות, כי הן יבצעו התאמת מחירים נוספת במידה ונראה התייקרות נוספת במחירי התשומות. בטווח הקצר, המשך התייקרות התשומות עלול להביא לפגיעה ברווחיות החברות". 

אם כך, מדוע המחיר יגולגל לצרכן? בלידר מסבירים: "השילוב של הביקושים החזקים בשוק הבנייה והשיפוצים בישראל יחד עם העובדה, כי השלכות ההתייקרות של חומרי הגלם הינן רוחביות ומשפיעות על כלל החברות בסקטור, יאפשר לגלגל חלק משמעותי מהתייקרות התשומות לצרכנים, מה שעשוי לצמצם את הפגיעה בתוצאות החברות. בנוסף לכך, היפוך מגמת התייקרות במחירי חומרי הגלם וההובלה, יכול אף להתיר את החברות עם רווחיות עודפות במידה ומחירי המוצרים לא יתעדכנו כלפי מטה".

האנליסטים מציינים כי "מדובר בהמשך של מגמת העלייה בחומרי הגלם אשר הואצה מאז המחצית השנייה של שנת 2021. מדובר על העדכון השלישי במספר, כאשר מחיר המלט אחרי ההעלאה האחרונה גבוה ביותר מ-50% ביחס למחיר שהיה טרם העלאות".

כיצד משפיעה המלחמה באוקראינה?

על פי לוי ופיינר: "הפלישה הרוסית לאוקראינה יצרה טלטלה בתחום האנרגיה והביאה לעליות חדות במחירי הנפט והפחם ובנוסף לכך, הביאה לעלייה חדה במחירי הפטקוק. רוסיה ואוקראינה מהוות שחקניות משמעותיות בתחום זיקוק הנפט וייצוא חומרי הגלם מתהליכי הזיקוק. הירידה בהיקף הייצוא הרוסי על רקע הסנקציות, הביאה לצמצום הייצור בבתי הזיקוק, מה שתרם להידוק נוסף בשווקים ולעליית מחיר הפטקוק לכ-250 דולר לטון. בנוסף לכך, על פי הערכות של S&P Global, לאור המשך הלחימה, בתי זיקוק קטנים ובינוניים במדינה, המסתמכים בעיקר על ייצוא, צפויים לפעול בכ-50% קיבולת באפריל מה שיתמוך בהמשך הלחץ על מחירי הפטקוק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איך זה ישפיע על מדד תשומות הבנייה?

מדד תשומות הבנייה עלה ב-12 החודשים האחרונים כאמור ב-5.6%, מתואם 0.8% בינואר ו-0.5% בפברואר האחרונים. בלידר סבורים כי "העלייה במדד צפויה להמשיך ולהתגבר בחודשים הקרובים לאור הפלישה הרוסית לאוקראינה והפגיעה בשרשראות האספקה של חומרי הגלם השונים. רוסיה מהווה שחקן משמעותי בייצוא ברזל, פלדה זכוכית וחומרים נוספים, כך שהפגיעה בייצוא החומרים והמחסור הצפוי בחומרי הגלם צפוי להתבטא גם במחירים ובהמשך העלייה במדד".

אלו חברות בורסאיות בישראל יושפעו מכך?

לדברי לידר: "אחת החברות שמתמודדת עם התייקרות חומרי הגלם היא אינרום -1.19% תעשיות בנייה אשר ההתייקרות בחומרי הגלם שלה התבטאה בירידה ברווחיות החברה ברבעונים האחרונים. כתוצאה מכך, הרווח הגולמי בשנת 2021 ירד לכ-35% בהשוואה לשיעור של כ-39.5% בשנת 2020. יחד עם זאת, החברה הצליחה למתן את השחיקה ברווח הגולמי במהלך הרבעון הרביעי אל מול הרבעון הקודם וזאת על אף המשך ההתייקרות על ידי התאמת מחירים שביצעה לחלק ממוצריה.

"חברה נוספת שביצעה מהלך דומה היא חברת קליל -0.16% תעשיות העוסקת בפיתוח, ייצור שיווק ומכירה של מערכות אלומיניום לבנייה ופרופילים לתעשייה. החברה ציינה בדו"ח השנתי, כי מחירי האלומיניום עלו בשיעורים מהותיים בשנת 2021 וכן לאחר תאריך הדו"ח לאור פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בשנת 2021, המחיר הממוצע של אלומיניום בבורסה ה-LME היה 2,475 דולר לטון בהשוואה ל-1,702 דולר לטון בשנת 2020, עלייה בשיעור של כ-45%. כתוצאה מהעלייה במחירי חומרי הגלם חל קיטון ברווח הגולמי בשנת 2021 בשיעור של כ-4.5%, כאשר בדומה לאינרום, תוצאות הרבעון הרביעי היוו שיפור לעומת הרבעון השלישי לאור ביצוע התאמות מחיר וחיזוק המלאים של החברה".

החברות הללו צפויות כאמור גם הן לגלגל את העלייה לצרכן הישראלי.

הנה השינוי במדד תשומות הבנייה בעשור האחרון:

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נילס 08/04/2022 14:35
    הגב לתגובה זו
    מי ישלם על עליית המחיר אם לא הצרכנים? התחלתם להיות דהמרקסר?
  • 2.
    [email protected] 06/04/2022 09:27
    הגב לתגובה זו
    כשהדולר קפץ מחירי הדירות עלו הריוחיות תמיד תישמר, מי שקנה יקר , ירצה למכור באותו מחיר.
  • 1.
    חד אסף ומנדלסון תשתיות יהנו מהחגיגה (ל"ת)
    רונן 06/04/2022 09:13
    הגב לתגובה זו
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.46%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

קמטק מאבדת 2.5%, נקסט ויז׳ן 2%; אלמור מזנקת 9% - ירידות במדדים

מגמה שלילית בבורסה לאחר שהעליות בוול סטריט כבר השפיעו על המסחר בת"א, במקביל הדולר ממשיך במגמת ההיחלשות; ישראל טוענת להפרה של ההסכם בעזה ולאחר דיון מצומצם בקבינט התגובה תפורסם

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה כאשר מדד ת"א 35 יורד 0.5% ומדד ת"א 90 יורד 0.6%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד0.3%, מדד הביטוח יורד ברמה דומה 0.2%, מדד הנדל"ן מאבד 0.6% ומדד הנפט והגז יורד 1.3% ברקע הירידה במחיר לחבית נפט - הנפט ממשיך לרדת לאור כוונת אופ"ק+ להגדיל תפוקה והערכה מחודשת של הסנקציות על רוסיה.

חלק מהלחץ עדיין מגיע מהגזרה הדרומית, כאשר האולטימטום שנתן טראמפ לחמאס חלף וטרם הוחזרו כל החללים החטופים. הבוקר ארגון הטרור השיב שרידי חטוף שגופתו הוחזרה במקום גופה, ועדיין נותרו 13 חללים חטופים בעזה. בישראל דנים לגבי התגובה, כאשר דווח כי בעקבות "התפתחות ביטחונית" משפט נתניהו הסתיים מוקדם ונתניהו כינס את הקבינט לדיון מצומצם - כשהתגובה תפורסם בקרוב. 


פינרג'י שוב מספקת כותרות וממשיכה לעלות גם היום. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה, שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.

בתחילת השנה כתבנו שהסיכויים של מניית פינרג’י פינרג'י 11.11%    לעלות נמוכים, כי למרות הרה ארגון שריפת המזומנים גדולה, למרות בעל הבית שתומך - צריך הרבה כסף, וגם - שהטכנולוגיה עדיין בחיתולים ואין לקוחות. הבעיה הגדולה בעסקים כאלו היא שגם אם יש חלום, כדי לממש אותו צריך כסף והמשמעות היא דילול של משקיעים קיימים במחירים נמוכים. כתבנו את זה בשתי הזדמנויות - קיבלנו איומים מהחברה. אז קיבלנו. מאז כל פעם שהחברה מדווחת על הודעות טובות, יש זינוק במניה ובהמשך המניה מתממשת. שתבינו - הלוואי שהיא תצליח, הלוואי שיש לה פתרון של אנרגיה מתחדשת שיתפוס בעולם הגדול. אנחנו רוצים הצלחה ישראלית - אנחנו רק לא רוצים שזה יבוא על חשבונכם.

ותובנה פיננסית: החברה שורפת 16 מיליון במחצית, יש לה 22 מיליון בקופה. הנתונים נכון לסוף יוני, זה אומר שעכשיו יש כנראה אולי 10 מיליון שקל - החברה צריכה כסף. כשחברה צריכה כסף היא צריכה להנפיק והרבה פעמים זה פוגע במשקיעים הקיימים, כשחברה צריכה כסף איכשהו יש פתאום הודעות טובות שמעלות את הנייר. זה נכון סטטיסטית - אנחנו לא מתכוונים למקרה הספציפי הזה. זו נקודה כללית שמשקיע צריך לקחת בחשבון - המוטיבציה של הבעלים והמנהלים להעלות את המחיר לקראת הנפקה (כדי שהיה תצליח במחיר טוב) היא גבוהה.