חגי שטדלר טופ גאם
צילום: דנה פרידלנדר

טופ גאם בחוזה על פטנט ל-15 שנה. תשלם תמלוגים עד 35 מיליון ד'

טופ גאם נאלצה לחתוך את השווי ב-50% כדי להנפיק זינקה מאז ב-130%. ההסכם הינו מול חברה העוסקת בפיתוח טכנולוגיות של מיקרו-אנקפסולציה של חומרים פעילים
סתיו קורן | (1)
נושאים בכתבה טופ גאם

דרכה של חברת  טופ גאם 1.16%   (TopGum) שפועלת בתחום תוספי התזונה, לא הייתה קלה. היא נאלצה לחתוך את השווי בהנפקה ב-50% כדי להצליח להיכנס לבורסה - ומאז כבר הספיקה יותר מלהכפיל את השווי שלה ולזנק ב-128%.

טופ גאם חתמה היום עם חברה ישראלית פעילה העוסקת בפיתוח טכנולוגיות של מיקרו-אנקפסולציה של חומרים פעילים ותשלם על הפטנט עד 35 מיליון דולר - כך שטופ גאם צופה הכנסות גבוהות מסכום זה כתוצאה מרכישת הפטנט.

ההסכם מסדיר תשלומי תמלוגים בגין הרישיון הטכנולוגי שניתן לחברה בשיעור של 0.7% או 2% מהמכירות נטו בגין מוצרים שימכרו, עד לתום חמש עשרה שנים לאחר מכירה מסחרית ראשונה של המוצרים או עד לתשלום תמלוגים של טופ אגם לאותה חברה בסך 35 מיליון דולר. טופ גאם תהיה אחראית על פיתוח המוצרים ובעלי הרישיון (החברה ממנה נרכש הפטנט) יספקו לטופ גאם תמיכה, כולל שירותי מדען ראשי או תפקיד דומה בקשר עם התחום של המוצרים לתקופה של 18 חודשים לפחות אחרי השלמת העברת הטכנולוגיה.

חגי שטדלר - יו"ר טופ גאם, צילום: דנה פרידלנדר

במסגרת ההסכם נקבע, כי טופ גאם תשלם לבעלי הרישיון סכום לא מהותי במסגרת הוכחת היתכנות, סכום נוסף ככל ובעלי הרישיון יספקו דוגמאות של מיקרו קפסולות של חומרים מסוימים שפורטו בהסכם, וסכום נוסף ככל והחברה תבקש כי בעלי הרישיון יעבירו לחברה את הטכנולוגיה (Technology Transfer), בתנאים שנקבעו בהסכם, ויספקו לה את התמיכה הנדרשת לכך, עד אשר יהיה בכוחות החברה לייצר בעצמה באופן סדרתי את המוצרים.

​סך הסכומים שישולמו ע"י טופ גאם יעמוד על כ-1.5 מיליון שקל, ובנוסף, לאחר השלמת העברת הטכנולוגיה, או לחלופין ככל והחברה תחל לייצר מוצרים, היא תשלם לבעלי הרישיון תשלום נוסף בסך של כ-2 מיליון שקל נוספים.

לפי ההסכם, לטופ גאם הוענקה זכות בלעדית לשימוש בכל העולם בפטנטים, בידע ובקניין הרוחני בכל הנוגע למחקר, פיתוח ומסחור של טכנולוגיה וחומרים לייצור מיקרו קפסולות, תחום המזון, תוספי תזונה והתרופות ללא מרשם, ובדגש על מוצרי גומי בהם עוסקת החברה. לפי הערכות חברת הטכנולוגיה, הושקעו בפיתוח הטכנולוגיה כ-10 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עמיחי בר-ניר, מנכ"ל טופ גאם: "ההסכם יאפשר לראשונה לעשות שימוש בחומרים פעילים מסוימים בצורת מתן של סוכריות גומי, ישפר את הפונקציונליות הפיזיולוגית של הסוכריה, ימסך טעמים, ויאפשר לחברה לחדור לשווקים עתירי רגולציה שכיום יצרניות סוכריות הגומי לא פעילות בהם.

"ההסכם מצטרף לשלושה הסכמים אסטרטגיים נוספים עליהם חתמנו מתחילת 2021 עם חברות בינלאומיות מובילות, ואנו נמצאים בתהליכי פיתוח ומו"מ מסחרי מתקדמים מול מספר תאגידים בינלאומיים נוספים, בעלי מותגי פרמיום בתחום הפרמה, תוספי מזון, ומזון, על מנת להגיע להסכמי הספקה גלובליים של תוספי מזון בצורת מתן של סוכריות גומי, שאותם מפתחת עבורם החברה".

החברה, שמפעל הייצור הקיים שלה ממוקם בעיר שדרות, נמצאת בבעלות משותפת של המייסד ונשיא החברה חי חיון, רועי לוסטרניק ביחד עם קרן AP Partners שהשקיעה בחברה בשנת 2020 ב co-invest בחברה יחד עם דיסקונט קפיטל וארקין השקעות. קרן AP Partners היא קרן פרייבט אקוויטי אקטיבית שהוקמה בשנת 2018 והממוקדת בחברות קטנות ובינוניות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה בשווקים הבינלאומיים. מנכ"ל טופ-גאם הוא עמיחי בר-ניר, והיו"ר הפעיל של החברה הוא חגי שטדלר, שותף מייסד בקרן AP Partners. החברה מעסיקה כ-100 עובדים.

לפי נתונים שהחברה מסרה, שוק תוספי התזונה העולמי (B2C) מוערך בכ-56 מיליארד דולר נכון לשנת 2020. בשנת 2020 צמח השוק באופן מואץ (14.5% לעומת ממוצע שנתי של 6%) על רקע מגפת הקורונה, ובכך המשיך להציג צמיחה רב-שנתית לאור מגמה הולכת ומתרחבת של אימוץ אורח חיים בריא. בתוך 4 שנים צפוי השוק לגדול לכ-66 מיליארד דולר, כאשר ארה"ב אחראית לכחצי ממנו. גודל השוק של תוספי תזונה בצורת סוכריות גומי עמד בשנת 2020 (הן ישירות לצרכן והן ללקוחות עסקיים) על כ-6.5 מיליארד דולר והוא צומח בממוצע בכ-16% בשנה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דני 21/10/2021 11:29
    הגב לתגובה זו
    החברה הזו מרוויחה כמה מיליוני ש"ח בודדים ממכירת נחשי גומי. שלא יספרו לכם סיפורים. השוק העולמי של ויטמינים בסוכריות מפותח ורווי בתחרות. מדובר במוצר שעבר קומודיטציה והרווחיות בו אפסית, בדיוק כמו בנחשי גומי. להחברה נסחרת בשווי מוטרף לחלוטין... כמו חברות עם הון עצמי של מאות מיליונים, רווחים שקרובים ל-100 מיליון שנה ויציבות של שנים. הזוי מה שקורה פה.
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.