האם גולף נסחרת בחצי מחיר?
היה קשה שלא להבחין בחודש האחרון בזינוק שנרשם במניית חברת האופנה המקוונת עדיקה סטיילובזמן שהדיון נסב על השפעת פוסט זה או אחר בטיק טוק על מחיר המניה, אנו פונים לבחון את עדיקה כחלק מפעילות קבוצת גולף -1.08% חברת האם שלה. גולף היא חברת קמעונאות משולבת חנויות פיזיות ואונליין, ביגוד וכלי בית. במקור, המודל העסקי נבע מהרצון לייצר סינרגיה קמעונאית, בין השורות, ניתן לראות שבמקרה הזה - זה לא עובד.
קבוצת גולף היא מהקמעונאיות הוותיקות בישראל, לקבוצה 331 חנויות פיזיות בפריסה ארצית ומכירותיה בשנים האחרונות עומדות על כ 800-900 מיל' בשנה. החברה פועלת במספר תחומים מסורתיים: אופנה, תחת המותגים גולף, פולגת, טופ שופ ואחרים ב-175 סניפים ברחבי הארץ וכלי בית תחת המותגים גולף אנד קו וכיתן ב-147 סניפים. בנוסף לכך, פעילות אופנה מקוונת בחברת הבת עדיקה שאף הונפקה בשנת 2018.
על הנייר, שילוב קלאסי של פעילויות משלימות באמצעות ריבוי מותגים. אופנת בייסיק בגולף לצד לבוש מחוייט בפולגת ואופנה שיקית עם ניחוח חו"לי בטופ שופ. כלי בית ומתנות לחגים עבור האימהות והסבתות בגולף אנד קו לצד אופנת extreme fast fashion מקודמת ברשתות החברתיות עבור הנכדות, אך מה שעובד בשביל פוקס ונראה מושלם על הנייר לא תמיד עובד בשטח.
בחמש השנים האחרונות צנחה מניית גולף משער של 750 לרמות שפל של 130-150 בחודשים מרץ עד אוגוסט 2020. גם מניית עדיקה חברת הבת, שהונפקה בקול תרועה רמה בתחילת 2018, בשער של 910, צנחה לשפל של 130 אג' במרץ 2020. משבר הקורונה פגע מאוד בחברה כאשר נאלצה לסגור סניפים בשל הוראות הממשלה. שרשראות ההספקה בסין שובשו בעקבות הנגיף והדבר פגע בכל הרשתות ועדיקה בפרט. גם אם נניח את 2020 בצד, נוכל לראות שבמהלך השנים האחרונות פעילות החברה במאוחד, הניבה הפסד או רווחיות דלה של מיליוני שקלים בודדים. על רקע השפל במחירי המניות, רביב ברוקמאייר מנכל גולף הודיע על התפטרותו ביוני 2020 ועוד לפניו הודיע דדי שוורצברג מנכ"ל עדיקה על סיום תפקידו.
- גולף: צמיחה של 9% במכירות, הרווח הנקי נחתך ב-21% ל-8.6 מיליון שקל
- גולף תרכוש את ג'אמפ ועונות תמורת 30 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזינוק בעדיקה
לאחר חודשי החושך, החל לעלות השחר. זה התחיל בדו"חות הרבעון השני ל 2020 של עדיקה שהצביעו על גידול של עשרות אחוזים במספר הלקוחות הפעילים, הפעילות הבינלאומית שעברה לרווח ושרשראות ההספקה שהתייצבו . עדיקה עדיין מרוויחה מיליוני שקלים חד ספרתיים אך התגובה במניית החברה הייתה משמעותית. מניית החברה זינקה משער של 395 ב-25/8/20 עת הפרסום הדו"חות לשער של 1,200 בעת כתיבת שורות אלו ובפועל שילשה את ערכה משווי של 80 מיליון שקל לשווי של 240 מיליון שקל. חברת גולף המחזיקה בכ 65% ממניות עדיקה לא נשארה אדישה ועלתה משער של 184 אג' לשער של כ 390 אג' בתקופה זו.
בין השורות
ההשפעה של שווי עדיקה על גולף מציפה את הבעייתיות בקבוצת גולף וגם יכולה במקרה מסוים להביא לפתרונה. אם נבחן את קבוצת גולף נראה חברה שנסחרת (לאחר הזינוק שחוותה) בשווי שוק של 177 מיל' שקל. לקבוצת גולף 4 נכסים עיקריים: החזקתה בחברת עדיקה – שווי ההחזקה עומד על כ-160 מיליון שקל. קופת מזומנים נטו (בניכוי חובות) של 46 מיל' שקל וכן לחברה - פעילות אופנה ופעילות כלי בית. ניתן לראות כי השווי הנגזר לפעילות האופנה וכלי הבית הוא בעצם שלילי שכן שווי עדיקה בתוספת המזומן עומד על כ 200 מיליון שקל בעוד החברה נסחרת בשווי של 177 מיליון שקל.
תופעה זו איננה נפוצה אך גם איננה נדירה שכן במידה ושוק ההון מעריך שפעילות זו תמשיך להפסיד אזי מקרה זה אפשרי, אולם, גם כאן ניתן לראות שהדברים אינם כפי שהם נראים.
- מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
פעילות האופנה
פעילות האופנה של גולף סובלת כבר שנים מהעדר זהות. הדבר מזכיר את חולשתה של רשת GAP הלא עדכנית כאשר אב ובנו צועדים לאותה חנות כדי לרכוש פריטי לבוש. נוכל להגיד במידה רבה של ביטחון שרשת גולף לא נהנית ממותג עוצמתי כמו זה של ZARA או H&M. אם נצלול למספרים של 175 סניפי האופנה ניתן לראות סטגנציה במכירות ושורה תחתונה בעייתית מאוד לאורך שנים:
פעילות כלי הבית
במקרה זה, נכונה לנו הפתעה, פעילות כלי הבית על 147 סניפיה היא גם צומחת וגם רווחיות באופן קבוע. גולף אנד קו וכיתן הם מותגים חזקים במונחים ישראלים כבר שנים. במקרים רבים קהל הלקוחות הוא כזה, שמעוניין לראות ולהרגיש את המוצר. ניתן לראות זאת בנתוני המכירות והרווח.
עדות לחוזקה של פעילות זו הגיעה במחצית הראשונה של 2020, פעילות כלי הבית הציגה רווחיות של 8.4 מיליון שקל, במחצית שנבע מרווח של 15.4 מיליון שקל ברבעון השני לאחר הפסד של 7 מיליון ברבעון הראשון.
ניתן להניח שפעילות כלי הבית של גולף עם רווחיות ממוצעת של 25 מיליון שקל בשנה, לצד צמיחה במכירות היא פעילות ששווה בהערכה גסה 200-300 מיליון שקל.
ההפך מסינרגיה
אם נחזור לתרגיל בחשבון פשוט שהצגנו ונניח שפעילות כלי הבית שווה את הרף הנמוך באומדן שלנו כ-200 מיליון שקל נוסיף לה את עדיקה (160 מיליון שקל והמזומן (46 מיליון שקל) נקבל שווי של כ-400 מיליון שקל לעומת שווי שוק של 177 מיליון. מצבים אלו הם קלאסיים להנהלה חדשה, שכן יציאה מפעילות האופנה באמצעות מכירת הפעילות יכולה לשדרג משמעותית את שוויה של החברה עבור בעלי המניות.
בשורה התחתונה - הזינוק במניית עדיקה יכול להיות קטליזטור לשינוי בגולף שיציף ערך לבעלי המניות, פעילות כלי הבית הרווחית "הולכת לאיבוד" בהפסדים שמגזר האופנה מציג. אם גולף תמשיך בדרך זו ספק אם הערך יוצף לבעלי המניות, אך אם הם יוכלו לספוג פגיעה באגו ולהפרד ממותג האופנה גולף, בעלי מניות החברה עשויים להנות מעליית ערך משמעותית נוספת.
קובי שגב, שותף מנהל אקורד בית השקעות
- 11.יוני 04/11/2020 12:26הגב לתגובה זומנהיגים. לא כאלו שבאים לגזור שכר לשנתיים ולהמשיך הלאה
- 10.הקיצר חוץ מעדיקה אין לגולף כלום (ל"ת)צחי 04/11/2020 09:13הגב לתגובה זו
- 9.לקרוא וליישם!!!! (ל"ת)בר 03/11/2020 21:14הגב לתגובה זו
- 8.מקווה שהבעלים קוראים ... לטובתם (ל"ת)הלני 03/11/2020 21:13הגב לתגובה זו
- 7.רות 03/11/2020 19:34הגב לתגובה זוכתבה מעניינת ומקצועית
- 6.שרות טוב עשית לשתי אלה מסתבר (ל"ת)אא 03/11/2020 15:22הגב לתגובה זו
- 5.שמי ש --צריך חילוץ ? (ל"ת)fu,c 03/11/2020 14:37הגב לתגובה זו
- 4.כתבה לא רצינית, כל המותגים על הפנים והפסדיים (ל"ת)אלין 03/11/2020 14:22הגב לתגובה זו
- הקבוצה חייבת להפטר מהמותג גולף המזעזע ברמות על (ל"ת)ניסן 06/11/2020 16:14הגב לתגובה זו
- מנשה 03/11/2020 15:09הגב לתגובה זוזה בדיוק מה שהכתב רשם, שמותגי האופנה פחות טובים והפעילות מפסידה ולכן צריך לסגור אותם ולהשאר עם הפעילות הרווחית
- 3.מאיר 03/11/2020 13:59הגב לתגובה זותכלס, באמת מצב הזוי... אולי כדאי להם לעשות ספליט, להוציא את מגזר האופנה החוצה לחברה אחרת, כמו שעשו EBAY ו-PYPL, ככה גם למגזר מפסיד יהיה שווי כלשהו, הרי חברה לא יכולה להיסחר בשווי שלילי.
- בן 04/11/2020 07:34הגב לתגובה זוולחברה יכול להיות שווי שלילי, פשוט אז היא כבר לא של בעלי המניות, וכבר לא נסחרת (בדרך כלל... לפעמים יש רכיב של אופציה לשיפור בפעילות העתידית).
- 2.בוא ונראה אם הם מסוגלים למכור (ל"ת)אבי 03/11/2020 13:26הגב לתגובה זו
- 1.גולף לא שווה שקל ותמחק עוד שנה (ל"ת)אלין 03/11/2020 13:25הגב לתגובה זו
- כל כך צודק (ל"ת)גרישית 06/11/2020 16:15הגב לתגובה זו
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)