הנפקת העשור? ענקית שיתוף הרכבים UBER הגישה בקשה ל-IPO
תחרות חברות שיתוף הרכבים מתחילה רשמיתת, וזאת לאחר שחברת אובר (UBER) הגישה בקשה להנפקה ביום שישי האחרון, רק יומיים לאחר שמתחרתה Lyft הגישה בעצמה בקשה להנפקה ביום רביעי בשבוע שעבר.
על פי הדיווחים, שווי השוק של אובר מוערך כיום בכ-72 מיליארד דולר, אך לטענת המומחים, וול סטריט עשויה להעריך את החברה הפעילה כבר עשור בכ-120 מיליארד דולר, במה שמסתמן כהנפקה אולי הכי מעניינת של העשור האחרון.
אובר, אשר נוסדה ב-2009 על ידי טראוויס קלאניק, גייסה עד כה כ-20 מיליארד דולר בצורת חוב ומניות, כשהמחזיקה הגדולה בחברה היא סופטבנק. בין שאר המשקיעות הגדולות בחברה ניתן למצוא גם את טויוטה שהשקיעה בה 500 מיליון דולר רק לפני מספר חודשים ואת קרן ההשקעות TPG Growth.
יש לציין כי ההנפקה מגיעה מוקדם מהצפוי, וזאת כשמנכ"ל החברה אמר מוקדם יותר השנה כי הצפי הוא להנפיק את החברה באיזור אמצע שנת 2019, אך נראה כי ההנפקה תתקיים בסופו של דבר כבר ברבעון הראשון של השנה.
- השליחים של אובר בסכנה - רובוטי משלוח יוצאים לדרך בבריטניה
- קרן ההשקעות הסעודית מצמצמת חשיפה בארה"ב; מי ההחזקה הגדולה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה דיווחה לאחרונה על תוצאותיה לרבעון השלישי והציגה עליה של כ-32% בהפסד הנקי שלה בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אך הציגה עליה של כ-38% בהכנסות, שהסתכמו בכ-2.95 מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה.
בנוסף, החברה דיווחה לאחרונה כי היא מעוניינת ברכישה של חברת השכרת קורקינטים על מנת להרחיב את שירותי החברה, כאשר על פי ההערכות, מדובר בחברת ייתכן ומדובר בחברת בירד, הפעילה גם בישראל.
על פי הדיווח, אובר מעוניינת להציע ללקוחותיה פתרון תחברותי מקיף, ולכן טבעי מבחינתה שתפנה לשוק הקורקינטים הצובר תאוצה בעולם, כאשר הדרך הטובה ביותר מבחינת החברה להכנס לתחום היא לרכוש את אחת מהחברות הבולטות בתחום השכרת הקורקינטים - ליים או בירד, כשעם שתיהן מקיימת אובר שיחות בנוגע למה שמסתמן כי "עסקת מילארדים".
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 3.37% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
