כניסת אמזון לישראל: הצרכנים נהנים - אך בהיי טק מפחדים
מקבלי השכר הגבוה במשק מבקשים עזרה מהמדינה על חשבון הצרכנים בישראל
החשש מכניסתה של אמזון לישראל עלה השבוע מדרגה עם קמפיין מתוזמר של איגוד לשכות המסחר וחברות ההיי-טק בישראל. איגוד לשכות המסחר מלין על אפליה במיסוי בין העסקים המקוונים מחו"ל לעומת העסקים בישראל, וחברות ההיי-טק נכנסו לטריטוריה שלא היתה זרה להם עד כה, תחרות על עובדים, אך בטון שאכן לא מאפיין את התחום - בכיינות.
כניסתה של אמזון לישראל תטיב קודם כל עם הצרכנים שיזכו לשירות ברמה בינלאומית בהתאם לערכי השוק החופשי. אבל זה לא מעניין את אגוד לשכות המסחר וחברות ההיי-טק שמעסיקות את מקבלי השכר הגבוה במשק. באגוד לשכות המסחר דורשים מתן פטור ממס לרכישות בחנויות בישראל בגובה הפטור שניתן ברכישות מקוונות באתרי סחר בחו"ל, או כל אלטרנטיבה שוות ערך אחרת המבטלת את ה'אפליה', ובענף ההיי-טק רועדים ממעבר של מוחות לטובת ענקית המסחר המקוון.
על החשש בענף הההיי-טק ניתן ללמוד מהדברים שאמר השבוע ישי גרין, יזם הסטארט-אפ בתחום הביטוח, למונייד: "באמזון הבינו שיותר זול וקל לקחת מהנדסים מחברות הסטארט אפ בישראל מאשר לקנות את החברה במאה מיליון דולר". גרין לא מסגיר את הפחד ממעבר עובדים מהחברה תחת ניהולו אך משקף את החשש בענף כולו: בריחת מוחות לטובתה של אמזון בעלת הכיסים העמוקים.
עולה השאלה, מה הם רוצים? שהמדינה תחוקק חוקים חדשים לטובת הענף החזק בתעשייה? מדוע שהמדינה תתמוך בענף של מקבלי השכר הגבוה במשק בעוד התעשייה המסורתית מקרטעת. אם כניסתה של אמזון אכן מאיימת על התעשייה - אז התעשייה תתייעל, כיאה לשוק חופשי. אין זו מתפקידה של המדינה לדאוג למקבלי השכר הגבוה במשק. העובדה שישראל היא מעצמה בתחומי הביטחון והמדע מיוחסת לתעשייה הצבאית שמייצאת לענף ההיי טק עובדים איכותיים. זו תרומה ראשונה של המדינה לענף. תרומה נוספת מיוחסת לניסיון של בנק ישראל למתן את התחזקות השקל. אז עכשיו קטר המשק מבקש עזרה נוספת?
- הגז יתייקר, מחיר האופנועים יעלה: כל ההטבות שיפוגו בתקופה הקרובה
- איגוד לשכות המסחר נגד החוק להגבלת היבואנים של שר הכלכלה ברקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקרב בשוק החופשי הוא לא רק על השורה התחתונה אלא גם על עובדים איכותיים. זכותה של אמזון להציע משכורת גבוהה יותר ובאותה נשימה לעובד יש את הזכות למקסם את שכרו. אמזון תשלם על עובדים איכותיים הרבה כסף, הרבה יותר ממה שהחברות בשוק המקומי יכולות לשלם. זה החשש של מנהלים בענף ההיי-טק ועל כן הקמפיין האגרסיבי. לצד זאת יש לקחת בחשבון כי הביקור של נתניהו בהודו השבוע עשוי להגביר את שיתוף הפעולה בין המדינות שעשוי מצד אחד לפתוח את המשק לחצי היבשת ומצד שני לספק כח עבודה זול לענף ההיי-טק. בשורה התחתונה, הקריאה לשנות את כללי המשחק כדי שחברות ההיי טק ישמרו על העוגה משולה לשינוי המיסוי בתחום ענף הגז שמאיים על האטרקטיביות של עשיית עסקים בישראל וזה פחות אטרקטיבי.
הקניונים מסתגלים
- 8.עופר 21/01/2018 18:28הגב לתגובה זוואיך עושים את זה
- 7.אני 20/01/2018 13:17הגב לתגובה זושנרכשו בארץ על הצעת מאות אחוזים, אלו הם האנשים שעושקים את הצרכן, הם במרצדסים וגם הילדים שלהם וכל בני משפחותיהם, אחרי זה הם שולחים לכנסת לוביסטים, וטוענים שהם חייבים להעלות מחירים כי הם מפסידים. מושכים מהחברה עוד ועוד כספים באישור הממשלה, עד שהם קורסים.
- 6.מהנדס 19/01/2018 18:19הגב לתגובה זורוצים טיפשים ופרמיטיבים? גייסו בבני ברק
- החרדים הם ה'חכמים' בחברה, לא עובדים, ומקבלים מהחילונים (ל"ת)החרדי 21/01/2018 12:29הגב לתגובה זו
- מה יש עדיין חילונים בבני ברק (ל"ת)החרדי 21/01/2018 12:28הגב לתגובה זו
- גם על טיפשות משלמים (ל"ת)ט 21/01/2018 07:47הגב לתגובה זו
- אשר 20/01/2018 19:35הגב לתגובה זואבל ללא ספק הערתך מציגה פרימיטיביות, בורות, וטיפשות, שכנראה מתאימות למקום מגוריך: תגלה לנו איפה אתה גר וניזהר מלהכנס לשם
- 5.דוד 19/01/2018 13:34הגב לתגובה זושמעסיקים יתחילו להבין שאנחנו לא בהמות משא שנועדו רק לעבודה...צריך לתת תנאים ושכר הולם ולא פחות חשוב ימי חופש ושעות סבירות.
- 4.המס מהמסחר בארץ ילך לטייקונים בארהב.מה טוב בזה? (ל"ת)צחי 19/01/2018 10:45הגב לתגובה זו
- 3.יגאל 19/01/2018 10:34הגב לתגובה זואכן חברות הענק "גונבות" מוחות מחברות ישראליות במקום לקנות חברות שלמות במיליארדים והנושא השני כניסת אמזון לשוק הישראלי.
- 2.מבריק (ל"ת)גבי 19/01/2018 08:59הגב לתגובה זו
- 1.? 19/01/2018 08:44הגב לתגובה זוכשחברות הייטק חוטפות עובדים אחת לשנייה זה בסדר רק שאמזון עושה אותו דבר זה לא. ועל מה ילינו הקניונים שחולבים את הצרכן והחנויות כבר שנים?

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהנאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה
נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94% ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.
על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.
הגדלה עתידית של ההחזקות
ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.
במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.
- פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מ
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שותפות ״טרנספורמטיבית״
ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."
