כניסת אמזון לישראל: הצרכנים נהנים - אך בהיי טק מפחדים

מקבלי השכר הגבוה במשק מבקשים עזרה מהמדינה על חשבון הצרכנים בישראל

גיא בן סימון | (12)

החשש מכניסתה של אמזון לישראל עלה השבוע מדרגה עם קמפיין מתוזמר של איגוד לשכות המסחר וחברות ההיי-טק בישראל. איגוד לשכות המסחר מלין על אפליה במיסוי בין העסקים המקוונים מחו"ל לעומת העסקים בישראל, וחברות ההיי-טק נכנסו לטריטוריה שלא היתה זרה להם עד כה, תחרות על עובדים, אך בטון שאכן לא מאפיין את התחום - בכיינות. 

כניסתה של אמזון לישראל תטיב קודם כל עם הצרכנים שיזכו לשירות ברמה בינלאומית בהתאם לערכי השוק החופשי. אבל זה לא מעניין את אגוד לשכות המסחר וחברות ההיי-טק שמעסיקות את מקבלי השכר הגבוה במשק. באגוד לשכות המסחר דורשים מתן פטור ממס לרכישות בחנויות בישראל בגובה הפטור שניתן ברכישות מקוונות באתרי סחר בחו"ל, או כל אלטרנטיבה שוות ערך אחרת המבטלת את ה'אפליה', ובענף ההיי-טק רועדים ממעבר של מוחות לטובת ענקית המסחר המקוון.

על החשש בענף הההיי-טק ניתן ללמוד מהדברים שאמר השבוע ישי גרין, יזם הסטארט-אפ בתחום הביטוח, למונייד: "באמזון הבינו שיותר זול וקל לקחת מהנדסים מחברות הסטארט אפ בישראל מאשר לקנות את החברה במאה מיליון דולר". גרין לא מסגיר את הפחד ממעבר עובדים מהחברה תחת ניהולו אך משקף את החשש בענף כולו: בריחת מוחות לטובתה של אמזון בעלת הכיסים העמוקים.

עולה השאלה, מה הם רוצים? שהמדינה תחוקק חוקים חדשים לטובת הענף החזק בתעשייה? מדוע שהמדינה תתמוך בענף של מקבלי השכר הגבוה במשק בעוד התעשייה המסורתית מקרטעת. אם כניסתה של אמזון אכן מאיימת על התעשייה - אז התעשייה תתייעל, כיאה לשוק חופשי. אין זו מתפקידה של המדינה לדאוג למקבלי השכר הגבוה במשק. העובדה שישראל היא מעצמה בתחומי הביטחון והמדע מיוחסת לתעשייה הצבאית שמייצאת לענף ההיי טק עובדים איכותיים. זו תרומה ראשונה של המדינה לענף. תרומה נוספת מיוחסת לניסיון של בנק ישראל למתן את התחזקות השקל. אז עכשיו קטר המשק מבקש עזרה נוספת? 

הקרב בשוק החופשי הוא לא רק על השורה התחתונה אלא גם על עובדים איכותיים. זכותה של אמזון להציע משכורת גבוהה יותר ובאותה נשימה לעובד יש את הזכות למקסם את שכרו. אמזון תשלם על עובדים איכותיים הרבה כסף, הרבה יותר ממה שהחברות בשוק המקומי יכולות לשלם. זה החשש של מנהלים בענף ההיי-טק ועל כן הקמפיין האגרסיבי. לצד זאת יש לקחת בחשבון כי הביקור של נתניהו בהודו השבוע עשוי להגביר את שיתוף הפעולה בין המדינות שעשוי מצד אחד לפתוח את המשק לחצי היבשת ומצד שני לספק כח עבודה זול לענף ההיי-טק. בשורה התחתונה, הקריאה לשנות את כללי המשחק כדי שחברות ההיי טק ישמרו על העוגה משולה לשינוי המיסוי בתחום ענף הגז שמאיים על האטרקטיביות של עשיית עסקים בישראל וזה פחות אטרקטיבי.

הקניונים מסתגלים

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    עופר 21/01/2018 18:28
    הגב לתגובה זו
    ואיך עושים את זה
  • 7.
    אני 20/01/2018 13:17
    הגב לתגובה זו
    שנרכשו בארץ על הצעת מאות אחוזים, אלו הם האנשים שעושקים את הצרכן, הם במרצדסים וגם הילדים שלהם וכל בני משפחותיהם, אחרי זה הם שולחים לכנסת לוביסטים, וטוענים שהם חייבים להעלות מחירים כי הם מפסידים. מושכים מהחברה עוד ועוד כספים באישור הממשלה, עד שהם קורסים.
  • 6.
    מהנדס 19/01/2018 18:19
    הגב לתגובה זו
    רוצים טיפשים ופרמיטיבים? גייסו בבני ברק
  • החרדים הם ה'חכמים' בחברה, לא עובדים, ומקבלים מהחילונים (ל"ת)
    החרדי 21/01/2018 12:29
    הגב לתגובה זו
  • מה יש עדיין חילונים בבני ברק (ל"ת)
    החרדי 21/01/2018 12:28
    הגב לתגובה זו
  • גם על טיפשות משלמים (ל"ת)
    ט 21/01/2018 07:47
    הגב לתגובה זו
  • אשר 20/01/2018 19:35
    הגב לתגובה זו
    אבל ללא ספק הערתך מציגה פרימיטיביות, בורות, וטיפשות, שכנראה מתאימות למקום מגוריך: תגלה לנו איפה אתה גר וניזהר מלהכנס לשם
  • 5.
    דוד 19/01/2018 13:34
    הגב לתגובה זו
    שמעסיקים יתחילו להבין שאנחנו לא בהמות משא שנועדו רק לעבודה...צריך לתת תנאים ושכר הולם ולא פחות חשוב ימי חופש ושעות סבירות.
  • 4.
    המס מהמסחר בארץ ילך לטייקונים בארהב.מה טוב בזה? (ל"ת)
    צחי 19/01/2018 10:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יגאל 19/01/2018 10:34
    הגב לתגובה זו
    אכן חברות הענק "גונבות" מוחות מחברות ישראליות במקום לקנות חברות שלמות במיליארדים והנושא השני כניסת אמזון לשוק הישראלי.
  • 2.
    מבריק (ל"ת)
    גבי 19/01/2018 08:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ? 19/01/2018 08:44
    הגב לתגובה זו
    כשחברות הייטק חוטפות עובדים אחת לשנייה זה בסדר רק שאמזון עושה אותו דבר זה לא. ועל מה ילינו הקניונים שחולבים את הצרכן והחנויות כבר שנים?
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.