ישראל הולכת לבחירות? כלכלנים מנתחים כיצד יושפעו הסקטורים והבורסה בת"א

המשבר בין נתניהו לכחלון מחריף וריח בחירות עולה באוויר. איך תושפע הכלכלה? איך תושפע הבורסה?

נדב לוי | (24)

הבחירות מתקרבות? היחסים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון עלו אמש שוב על שרטון ומאיימים על שלמות הקואליציה. היחסים המתוחים בין השניים מגיעים ברקע לעלייתו המתוכננת לאוויר של תאגיד השידור הציבורי, כאשר נתניהו מתנגד נחרצות להקמת הגוף בעוד כחלון מנסה להתניע את המהלך, כפי שהבטיח.

כך נשמע אמש נתניהו, רגע לפני צאתו לביקור בסין:

בבורסה בת"א נסחרים המדדים בירידות שערים בצל המשבר הקואליציוני כאשר מדד ת"א בנקים-5 בולט בירידה של 1% ומדד ת"א 35 מסתפק בירידה של 0.7%. 

רונן מנחם, מנהל המחקר של בנק מזרחי טפחות, בתגובה ראשונית: "הרגולציה - אחד הנושאים החמים, שיעמדו במערכת הבחירות, ככל וכאשר תצא לפועל (הפחתה משמעותית של רמת הרגולציה). פוליטיקאים רבים ינצלו את הצורך וההפנמה בציבור בהפחתת רמת הרגולציה הגבוהה בישראל כדי להציע הקלות במצע הבחירות. הרוח הגבית תהייה מארצות הברית – שם אחד המפתחות להיבחרות הנשיא טראמפ היה הבטחתו להקל משמעותית את הרגולציה בענפים רבים, כולל ענפי הפיננסים והרפואה. ענפים שהתמודדו עד כה עם החמרה רגולטורית עשויות להרוויח מבחירות".

"ענפים לדוגמה: בנקים ופיננסים – סימני שאלה מי יהיה שר האוצר הבא יוליכו לאפשרות שיישום מסקנות ועדת שטרום להגברת התחרותיות בבנקים לא יקודם. נציין, כי עיקרי ההמלצות הינם הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, הקלות ותמריצים לחברות כרטיסי האשראי החדשות לטובת הפיכתן לבנקים והקלה משמעותית בהון העצמי הנדרש משחקנים חדשים שירצו לקבל רישיון בנקאי. דיור - דחייה של צעדים שנויים במחלוקת בתחום הורדת מחירי הדירות עד לאחר הבחירות. תקשורת - אם וככל הדבר יוליך לדחייה של תהליך ההפרדה המבנית בבזק, תגדל התחרות בענף והדבר לא בהכרח ישרת את בזק ועשוי מנגד להיטיב עם חברות הסלולאר. גז - לא תהייה השפעה מהותית, היות ומדובר בתהליכי חקיקה שכבר נעשו ומעורבות משמעתית של השקעות זרות".

"ייצוא - לנוכח תיסוף השקל וחשש מפגיעה בחברות הייצוא, הרי תרחיש בו לדוגמא ממשלה חדשה תנהיג מדיניות של פרוטקציוניזם, כפי שהדבר נעשה בארה"ב (America First), יסייע לחברות הללו. מזון – הקלות בייבוא מתחרה, לדוגמא. מאקרו – בחירות כיום זה לא דבר כל כך מפתיע וגם אם היו באות בהפתעה – ניסיון העבר מוכיח כי השפעתן על התנהגות הכלכלה הולכת ופוחתת. התנהלות המשק מושפעת יותר ויותר מהנעשה בחו"ל בעידן של גלובליזציה ופתיחת המשק לייבוא מתחרה. עם זאת– סביר שההשפעה הפעם תהייה חיובית, במיוחד אם הרטוריקה תהייה דומה לזו של הנשיא טראמפ שזכה בארה"ב. תקציב - היות והוחלט רק לאחרונה על תקציב דו שנתי ולנוכח שפע ההכנסות למדינה (ראו עסקת מוביל איי) אנו מעריכים כי לא תהיינה לבחירות כעת השלכות פיסקאליות מהותיות ולא יהיה צורך בהגדלת הגירעון ו/או ההנפקות. שער החליפין - לא תהייה השפעה על השקל ואם הגורמים שפעלו עד כה לתיסופו מול הדולר וסל המטבעות יימשכו – עצם הבחירות וגם תרחיש של הקמת ממשלה אחרת, ימנית פחות, לא ישנו את המגמה. זאת ועוד – אם אחת הקונוטציות תהייה שהתהליך המדיני יואץ לאחר הבחירות – הדבר עשוי להוליך ללחץ נוסף לתיסוף השקל. ריבית – על פי רוב בתקופות של אי ודאות (שעלולות להיות ארוכות אם תוצאות הבחירות לא תהיינה ברורות ומלאכת הקמת הקואליציה תהייה מסובכת, כפי שקרה בספרד, הולנד, איטליה וגם אצלנו בעבר), בנק ישראל נוטה לא להעלות ריבית, אך הפעם, היות וגם כך אין לו כוונה לעשות זאת בעתיד הנראה לעין, לא תהייה השפעה לבחירות גם בהקשר הזה".

יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס: "הדבר הראשון שצפוי להשתנות מהקדמת הבחירות הוא כנראה מס על דירה שלישית, שעלול להיתקע ולהתפוגג לחלוטין בדיוק כמו הסיפור של מע"מ 0, שכזכור באותו הזמן המשקיעים ורוכשים פוטנציאליים שישבו על הגדר חזרו בהמוניהם לרכוש דירות, מה שהוביל למחירי הדירות לנסוק מעלה ולהערכתי זה גם מה שיקרה פה הפעם - זה הסיפור הגדול בהנחה והולכים לבחירות. היריבים הפוליטיים של כחלון יעשו הכל כדי להציב אותו במקום שהוא נכשל בשוק הדיור וזה יכול להוביל לעלייה מחודשת במחירי הדיור".

"עם זאת, חשוב לזכור שבישראל מערכות הבחירות לא הביאו לזעזועים גדולים בעשור האחרון ולכן אני לא בטוח שיהיה פה זעוזע בשוק ההון בשל הקדמת הבחירות - ואם יקרה זה צפוי להעיב לזמן קצר. נקודה נוספת הינה דירוג האשראי של ישראל שצפוי להיבלם מאחר וב-S&P לא אוהבים חוסר יציבות פוליטית וללכת לבחירות שנתיים אחרי זה בדיוק המשמעות של חוסר יציבות פוליטית". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות בית השקעות: "האירועים הפוליטיים של הימים האחרונים ממחישים לנו שוב שאף פעם לא משעמם פה. מי עדיין כן ומי כבר לא? את כל הפרשנויות הפוליטיות נשאיר לפרשנים הפוליטיים ובמקום זה נבחן בקצרה רק שתי נקודות: הראשונה, הפחתת המע"מ לא ירדה מהשולחן אלא אפילו תפסה מקום של כבוד עליו. ראשית, אמנם מהרגע שיוכרזו בחירות שר האוצר לא יכול להוציא לפועל צעד כזה שכן מדובר במובן מסוים בצעד שנועד לשפר את הפופולריות שלו אבל עד שלא מחליטים על פיזור הכנסת שר האוצר יכול להחליט מה שירצה. מכיוון שהפחתת מע"מ היא גם צעד שקל ליישם (לא דורש חקיקה) ומכיוון שמדובר בצעד שייתפס באופן חיובי בציבור, ייתכן שכחלון ינסה להוציא את ההפחתה לפועל על מנת לשפר את עמדותיו בטווח הזמן הקרוב".

"השנייה, ההשפעה של בחירות חוזרות על הכלכלה (מעבר לעלויות של הבחירות עצמן) היא במקרה הטוב, אחרי שאימצנו כל שריר של פירגון בגוף, שולית. אין פערים של ממש בתפיסה הכלכלית בין המועמדים השונים ולכן בסופו של יום, גם אם הממשלה תוחלף, הנושאים הכלכליים העיקריים בהם תעסוק יוותרו כפי שהם (יוקר המחייה, תקציבים חברתיים, תקציב הביטחון, צמצום החוב וכו'). במילים אחרות, קשה לראות תרחיש בו ממשלה שונה מזו היום מובילה מהלכים שיש להם משמעות כלכלית גדולה".

דודי רזניק, מנהל דסק מחקר מקרו בלאומי שוקי הון: "ישראל די מנוסה במצבים שכאלה ומורגלת בהקדמת הבחירות מפעם לפעם, לכן גם במקרה הזה אני מעריך שכנראה לא תהיה כאן דרמה גדולה מלבד ירידות של מספר ימים בודדים בשל החששות ותקופת אי הוודאות. אני לא רואה השפעה מרחיקה לכת במידה והבחירות יוקדמו. לדעתי השוק מושפע יותר מאירועים כלכליים בין לאומיים כדוגמת מצב השווקים בעולם, רמת הריבית ונתוני מאקרו"

"לצעדים הפוליטיים המקומיים לא אמורה להיות השפעה גדולה במיוחד אך עם זאת שוק האג"ח יכול להיות מושפע במצב בו יבוטלו המהלכים להורדת המיסים, אך עם זאת לא בצורה משמעותית, וודאי לא לאורך זמן. צריך להבין שהדרמות בשוק בדרך כלל מגיעות מהעולם אלא אם כן מדובר בנושא כלכלי מקומי בעל חשיבות גדולה". 

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    בתקופת בחירות יפסקו חקירות ביבי. התאגיד רק תירוץ מטופש (ל"ת)
    אבי 20/03/2017 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    וכולם לקפוץ!!! (ל"ת)
    רק נתניהו 20/03/2017 15:41
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    מי מקשיב ל"קלקלנים", מה הם יודעים להסביר שלא בדיעבד (ל"ת)
    רחמים נזרבייב 20/03/2017 14:43
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    כל אחד דואג לתחת שלו,לאף אחד לא אכפת מכלום (ל"ת)
    גידי 19/03/2017 16:07
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    תום 19/03/2017 15:47
    הגב לתגובה זו
    אותו זה המדינה והעם
  • 15.
    ישראלי 19/03/2017 15:33
    הגב לתגובה זו
    העיקר זה לא הבחירות העקר לזרוק את ביבון והבבונים מהשלטון
  • 14.
    זילבר 19/03/2017 15:23
    הגב לתגובה זו
    מה זה משנה , הרי ישראל היא גן עדן , התשתיות מעולות, התחבורה הציבורית מצוינת, הבריאות , החינוך , אין אלימות, מדינה כזו שקטה אז זה מה שמשנה אם הולכים לבחירות או לא ?
  • 13.
    זאב 19/03/2017 15:11
    הגב לתגובה זו
    ביבי זיהה נכון את חולשה של כחלון והיא כשלון מוחלט במדיניות הדיור על שלל גווניה. התוצאה ירידה דרסטית במספר תומכי כחלון. שניהם יודעים את זה ומכאן תבוא פשרה שעיקרה ביטול התאגיד בדרך זו או אחרת
  • לאה 19/03/2017 15:43
    הגב לתגובה זו
    משחק ילדים ללא אחריות למדינה . הגיע הזמן שיבינו שלא על כל שטות הולכים לבחירות. מתי תחשבו על טובת המדינה ולא על האגו שלכם..
  • 12.
    yairraif 19/03/2017 15:01
    הגב לתגובה זו
    לדעתי אנו בין המדינות היחידות בעולם שמגינות על יבואנים על חשבון כלל הציבור זו אשמהישירה של שר האוצר וכמובן שר התחבורה
  • 11.
    יעקב 19/03/2017 15:01
    הגב לתגובה זו
    שבוע טוב ומבורך לכל בית ישראל.
  • 10.
    איתן תרחישים 19/03/2017 13:40
    הגב לתגובה זו
    לעומתו גם ביבי לא רוצה בחירות- אבל ביבי יודע שללכת לבחירות היום -כחלון נמחק- ולכן זאב זאב בחירות בחירות- ולכן לביבי יש= ברגע זה= אקדח טעון מול כחלון=מצד אחד ומצד שני-ביביי-יתקשה לשנות החוק -בתוך שלושה חודשי לפי תורת הסיכויים תיקו=דהיינו יש זמן לבחירות..,,ב 10/18 ובינתיים ההצגה תימשך,,,,,,,עד שמבקר המדינה יומר דברו
  • 9.
    קדאפי 19/03/2017 13:38
    הגב לתגובה זו
    לכם לסמן פה עם האצבע האדומה, זה לא יוריד את מחירי הדיור
  • אז מה. (ל"ת)
    אביבה 19/03/2017 15:16
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    עידן 19/03/2017 13:17
    הגב לתגובה זו
    בעיצומו של משבר הדיור הנוראי אתה הולך לבחירות על דבר שלא מעניין אף אחד..?? חוסר אחריות פושע!
  • תומר 19/03/2017 17:47
    הגב לתגובה זו
    כמו שעשה ללפיד חיסול ממוקד. אבל הציבור שמשלם כל שנתיים 2 מיליארד שקל לבחירות ימשיך להצביע ביבי.
  • יש ר א לי 19/03/2017 15:36
    הגב לתגובה זו
    תתעוררו, ביבי מתעניין רק בכסאו, אנחנו מעניינים אותו כקליפת השום. נמאס
  • 7.
    אזרח שהאוצר שומר עלו 19/03/2017 13:01
    הגב לתגובה זו
    אחראי מאד החיוך היפה בבד ולוי קוברים אותו
  • 6.
    ט 19/03/2017 12:52
    הגב לתגובה זו
    מי שהם , לא השפעה רוחבית ומהותית בכל אופן.
  • 5.
    xxx 19/03/2017 12:15
    הגב לתגובה זו
    כל שנתיים בחירות בגלל קפריזות כמו עיתון חינמי או תאגיד שידור, כל שנתיים 2 מיליארד שח /
  • 4.
    רון 19/03/2017 12:10
    הגב לתגובה זו
    מקווה שיגלה אחריות לאומית ולא ילך לקנוסה .....כי בשמאל יוכלו אותו ..... וגם יפסיד מנדטים חבל ....מה לו ולשמאל בעצם ..... איש ימין מובהק
  • 3.
    עינת 19/03/2017 12:06
    הגב לתגובה זו
    זה הכל ביגלל החקירות ,במצב כזה אפשר לבלבל את ההמון או בבחירות או במילחמה אז בעיני עדיף בחירות.
  • 2.
    xxx 19/03/2017 11:54
    הגב לתגובה זו
    שלא היו בהסכם הקואליציוני.
  • 1.
    ah 19/03/2017 11:52
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא באמת הולך לבחירות על קשקוש כזה. סערה בכוס תה
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים