ישראל הולכת לבחירות? כלכלנים מנתחים כיצד יושפעו הסקטורים והבורסה בת"א

המשבר בין נתניהו לכחלון מחריף וריח בחירות עולה באוויר. איך תושפע הכלכלה? איך תושפע הבורסה?

נדב לוי | (24)

הבחירות מתקרבות? היחסים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון עלו אמש שוב על שרטון ומאיימים על שלמות הקואליציה. היחסים המתוחים בין השניים מגיעים ברקע לעלייתו המתוכננת לאוויר של תאגיד השידור הציבורי, כאשר נתניהו מתנגד נחרצות להקמת הגוף בעוד כחלון מנסה להתניע את המהלך, כפי שהבטיח.

כך נשמע אמש נתניהו, רגע לפני צאתו לביקור בסין:

בבורסה בת"א נסחרים המדדים בירידות שערים בצל המשבר הקואליציוני כאשר מדד ת"א בנקים-5 בולט בירידה של 1% ומדד ת"א 35 מסתפק בירידה של 0.7%. 

רונן מנחם, מנהל המחקר של בנק מזרחי טפחות, בתגובה ראשונית: "הרגולציה - אחד הנושאים החמים, שיעמדו במערכת הבחירות, ככל וכאשר תצא לפועל (הפחתה משמעותית של רמת הרגולציה). פוליטיקאים רבים ינצלו את הצורך וההפנמה בציבור בהפחתת רמת הרגולציה הגבוהה בישראל כדי להציע הקלות במצע הבחירות. הרוח הגבית תהייה מארצות הברית – שם אחד המפתחות להיבחרות הנשיא טראמפ היה הבטחתו להקל משמעותית את הרגולציה בענפים רבים, כולל ענפי הפיננסים והרפואה. ענפים שהתמודדו עד כה עם החמרה רגולטורית עשויות להרוויח מבחירות".

"ענפים לדוגמה: בנקים ופיננסים – סימני שאלה מי יהיה שר האוצר הבא יוליכו לאפשרות שיישום מסקנות ועדת שטרום להגברת התחרותיות בבנקים לא יקודם. נציין, כי עיקרי ההמלצות הינם הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, הקלות ותמריצים לחברות כרטיסי האשראי החדשות לטובת הפיכתן לבנקים והקלה משמעותית בהון העצמי הנדרש משחקנים חדשים שירצו לקבל רישיון בנקאי. דיור - דחייה של צעדים שנויים במחלוקת בתחום הורדת מחירי הדירות עד לאחר הבחירות. תקשורת - אם וככל הדבר יוליך לדחייה של תהליך ההפרדה המבנית בבזק, תגדל התחרות בענף והדבר לא בהכרח ישרת את בזק ועשוי מנגד להיטיב עם חברות הסלולאר. גז - לא תהייה השפעה מהותית, היות ומדובר בתהליכי חקיקה שכבר נעשו ומעורבות משמעתית של השקעות זרות".

"ייצוא - לנוכח תיסוף השקל וחשש מפגיעה בחברות הייצוא, הרי תרחיש בו לדוגמא ממשלה חדשה תנהיג מדיניות של פרוטקציוניזם, כפי שהדבר נעשה בארה"ב (America First), יסייע לחברות הללו. מזון – הקלות בייבוא מתחרה, לדוגמא. מאקרו – בחירות כיום זה לא דבר כל כך מפתיע וגם אם היו באות בהפתעה – ניסיון העבר מוכיח כי השפעתן על התנהגות הכלכלה הולכת ופוחתת. התנהלות המשק מושפעת יותר ויותר מהנעשה בחו"ל בעידן של גלובליזציה ופתיחת המשק לייבוא מתחרה. עם זאת– סביר שההשפעה הפעם תהייה חיובית, במיוחד אם הרטוריקה תהייה דומה לזו של הנשיא טראמפ שזכה בארה"ב. תקציב - היות והוחלט רק לאחרונה על תקציב דו שנתי ולנוכח שפע ההכנסות למדינה (ראו עסקת מוביל איי) אנו מעריכים כי לא תהיינה לבחירות כעת השלכות פיסקאליות מהותיות ולא יהיה צורך בהגדלת הגירעון ו/או ההנפקות. שער החליפין - לא תהייה השפעה על השקל ואם הגורמים שפעלו עד כה לתיסופו מול הדולר וסל המטבעות יימשכו – עצם הבחירות וגם תרחיש של הקמת ממשלה אחרת, ימנית פחות, לא ישנו את המגמה. זאת ועוד – אם אחת הקונוטציות תהייה שהתהליך המדיני יואץ לאחר הבחירות – הדבר עשוי להוליך ללחץ נוסף לתיסוף השקל. ריבית – על פי רוב בתקופות של אי ודאות (שעלולות להיות ארוכות אם תוצאות הבחירות לא תהיינה ברורות ומלאכת הקמת הקואליציה תהייה מסובכת, כפי שקרה בספרד, הולנד, איטליה וגם אצלנו בעבר), בנק ישראל נוטה לא להעלות ריבית, אך הפעם, היות וגם כך אין לו כוונה לעשות זאת בעתיד הנראה לעין, לא תהייה השפעה לבחירות גם בהקשר הזה".

יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס: "הדבר הראשון שצפוי להשתנות מהקדמת הבחירות הוא כנראה מס על דירה שלישית, שעלול להיתקע ולהתפוגג לחלוטין בדיוק כמו הסיפור של מע"מ 0, שכזכור באותו הזמן המשקיעים ורוכשים פוטנציאליים שישבו על הגדר חזרו בהמוניהם לרכוש דירות, מה שהוביל למחירי הדירות לנסוק מעלה ולהערכתי זה גם מה שיקרה פה הפעם - זה הסיפור הגדול בהנחה והולכים לבחירות. היריבים הפוליטיים של כחלון יעשו הכל כדי להציב אותו במקום שהוא נכשל בשוק הדיור וזה יכול להוביל לעלייה מחודשת במחירי הדיור".

"עם זאת, חשוב לזכור שבישראל מערכות הבחירות לא הביאו לזעזועים גדולים בעשור האחרון ולכן אני לא בטוח שיהיה פה זעוזע בשוק ההון בשל הקדמת הבחירות - ואם יקרה זה צפוי להעיב לזמן קצר. נקודה נוספת הינה דירוג האשראי של ישראל שצפוי להיבלם מאחר וב-S&P לא אוהבים חוסר יציבות פוליטית וללכת לבחירות שנתיים אחרי זה בדיוק המשמעות של חוסר יציבות פוליטית". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות בית השקעות: "האירועים הפוליטיים של הימים האחרונים ממחישים לנו שוב שאף פעם לא משעמם פה. מי עדיין כן ומי כבר לא? את כל הפרשנויות הפוליטיות נשאיר לפרשנים הפוליטיים ובמקום זה נבחן בקצרה רק שתי נקודות: הראשונה, הפחתת המע"מ לא ירדה מהשולחן אלא אפילו תפסה מקום של כבוד עליו. ראשית, אמנם מהרגע שיוכרזו בחירות שר האוצר לא יכול להוציא לפועל צעד כזה שכן מדובר במובן מסוים בצעד שנועד לשפר את הפופולריות שלו אבל עד שלא מחליטים על פיזור הכנסת שר האוצר יכול להחליט מה שירצה. מכיוון שהפחתת מע"מ היא גם צעד שקל ליישם (לא דורש חקיקה) ומכיוון שמדובר בצעד שייתפס באופן חיובי בציבור, ייתכן שכחלון ינסה להוציא את ההפחתה לפועל על מנת לשפר את עמדותיו בטווח הזמן הקרוב".

"השנייה, ההשפעה של בחירות חוזרות על הכלכלה (מעבר לעלויות של הבחירות עצמן) היא במקרה הטוב, אחרי שאימצנו כל שריר של פירגון בגוף, שולית. אין פערים של ממש בתפיסה הכלכלית בין המועמדים השונים ולכן בסופו של יום, גם אם הממשלה תוחלף, הנושאים הכלכליים העיקריים בהם תעסוק יוותרו כפי שהם (יוקר המחייה, תקציבים חברתיים, תקציב הביטחון, צמצום החוב וכו'). במילים אחרות, קשה לראות תרחיש בו ממשלה שונה מזו היום מובילה מהלכים שיש להם משמעות כלכלית גדולה".

דודי רזניק, מנהל דסק מחקר מקרו בלאומי שוקי הון: "ישראל די מנוסה במצבים שכאלה ומורגלת בהקדמת הבחירות מפעם לפעם, לכן גם במקרה הזה אני מעריך שכנראה לא תהיה כאן דרמה גדולה מלבד ירידות של מספר ימים בודדים בשל החששות ותקופת אי הוודאות. אני לא רואה השפעה מרחיקה לכת במידה והבחירות יוקדמו. לדעתי השוק מושפע יותר מאירועים כלכליים בין לאומיים כדוגמת מצב השווקים בעולם, רמת הריבית ונתוני מאקרו"

"לצעדים הפוליטיים המקומיים לא אמורה להיות השפעה גדולה במיוחד אך עם זאת שוק האג"ח יכול להיות מושפע במצב בו יבוטלו המהלכים להורדת המיסים, אך עם זאת לא בצורה משמעותית, וודאי לא לאורך זמן. צריך להבין שהדרמות בשוק בדרך כלל מגיעות מהעולם אלא אם כן מדובר בנושא כלכלי מקומי בעל חשיבות גדולה". 

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    בתקופת בחירות יפסקו חקירות ביבי. התאגיד רק תירוץ מטופש (ל"ת)
    אבי 20/03/2017 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    וכולם לקפוץ!!! (ל"ת)
    רק נתניהו 20/03/2017 15:41
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    מי מקשיב ל"קלקלנים", מה הם יודעים להסביר שלא בדיעבד (ל"ת)
    רחמים נזרבייב 20/03/2017 14:43
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    כל אחד דואג לתחת שלו,לאף אחד לא אכפת מכלום (ל"ת)
    גידי 19/03/2017 16:07
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    תום 19/03/2017 15:47
    הגב לתגובה זו
    אותו זה המדינה והעם
  • 15.
    ישראלי 19/03/2017 15:33
    הגב לתגובה זו
    העיקר זה לא הבחירות העקר לזרוק את ביבון והבבונים מהשלטון
  • 14.
    זילבר 19/03/2017 15:23
    הגב לתגובה זו
    מה זה משנה , הרי ישראל היא גן עדן , התשתיות מעולות, התחבורה הציבורית מצוינת, הבריאות , החינוך , אין אלימות, מדינה כזו שקטה אז זה מה שמשנה אם הולכים לבחירות או לא ?
  • 13.
    זאב 19/03/2017 15:11
    הגב לתגובה זו
    ביבי זיהה נכון את חולשה של כחלון והיא כשלון מוחלט במדיניות הדיור על שלל גווניה. התוצאה ירידה דרסטית במספר תומכי כחלון. שניהם יודעים את זה ומכאן תבוא פשרה שעיקרה ביטול התאגיד בדרך זו או אחרת
  • לאה 19/03/2017 15:43
    הגב לתגובה זו
    משחק ילדים ללא אחריות למדינה . הגיע הזמן שיבינו שלא על כל שטות הולכים לבחירות. מתי תחשבו על טובת המדינה ולא על האגו שלכם..
  • 12.
    yairraif 19/03/2017 15:01
    הגב לתגובה זו
    לדעתי אנו בין המדינות היחידות בעולם שמגינות על יבואנים על חשבון כלל הציבור זו אשמהישירה של שר האוצר וכמובן שר התחבורה
  • 11.
    יעקב 19/03/2017 15:01
    הגב לתגובה זו
    שבוע טוב ומבורך לכל בית ישראל.
  • 10.
    איתן תרחישים 19/03/2017 13:40
    הגב לתגובה זו
    לעומתו גם ביבי לא רוצה בחירות- אבל ביבי יודע שללכת לבחירות היום -כחלון נמחק- ולכן זאב זאב בחירות בחירות- ולכן לביבי יש= ברגע זה= אקדח טעון מול כחלון=מצד אחד ומצד שני-ביביי-יתקשה לשנות החוק -בתוך שלושה חודשי לפי תורת הסיכויים תיקו=דהיינו יש זמן לבחירות..,,ב 10/18 ובינתיים ההצגה תימשך,,,,,,,עד שמבקר המדינה יומר דברו
  • 9.
    קדאפי 19/03/2017 13:38
    הגב לתגובה זו
    לכם לסמן פה עם האצבע האדומה, זה לא יוריד את מחירי הדיור
  • אז מה. (ל"ת)
    אביבה 19/03/2017 15:16
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    עידן 19/03/2017 13:17
    הגב לתגובה זו
    בעיצומו של משבר הדיור הנוראי אתה הולך לבחירות על דבר שלא מעניין אף אחד..?? חוסר אחריות פושע!
  • תומר 19/03/2017 17:47
    הגב לתגובה זו
    כמו שעשה ללפיד חיסול ממוקד. אבל הציבור שמשלם כל שנתיים 2 מיליארד שקל לבחירות ימשיך להצביע ביבי.
  • יש ר א לי 19/03/2017 15:36
    הגב לתגובה זו
    תתעוררו, ביבי מתעניין רק בכסאו, אנחנו מעניינים אותו כקליפת השום. נמאס
  • 7.
    אזרח שהאוצר שומר עלו 19/03/2017 13:01
    הגב לתגובה זו
    אחראי מאד החיוך היפה בבד ולוי קוברים אותו
  • 6.
    ט 19/03/2017 12:52
    הגב לתגובה זו
    מי שהם , לא השפעה רוחבית ומהותית בכל אופן.
  • 5.
    xxx 19/03/2017 12:15
    הגב לתגובה זו
    כל שנתיים בחירות בגלל קפריזות כמו עיתון חינמי או תאגיד שידור, כל שנתיים 2 מיליארד שח /
  • 4.
    רון 19/03/2017 12:10
    הגב לתגובה זו
    מקווה שיגלה אחריות לאומית ולא ילך לקנוסה .....כי בשמאל יוכלו אותו ..... וגם יפסיד מנדטים חבל ....מה לו ולשמאל בעצם ..... איש ימין מובהק
  • 3.
    עינת 19/03/2017 12:06
    הגב לתגובה זו
    זה הכל ביגלל החקירות ,במצב כזה אפשר לבלבל את ההמון או בבחירות או במילחמה אז בעיני עדיף בחירות.
  • 2.
    xxx 19/03/2017 11:54
    הגב לתגובה זו
    שלא היו בהסכם הקואליציוני.
  • 1.
    ah 19/03/2017 11:52
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא באמת הולך לבחירות על קשקוש כזה. סערה בכוס תה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




אסי לוינגר אנרגיקס
צילום: ענבל מרמרי

אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר

אנרג'יקס ביקשה לגייס עם דיסקאונט אפקטיבי של כ-9% וגם סיפקה הנמכת תחזית, המניה צנחה אבל המוסדיים שקנו בהנפקה כבר מורווחים; וגם: האכזבות של אנרג'יקס בפולין מול ההצלחות של אנלייט ודוראל בארה"ב האם זה המיקום הגיאוגרפי או איכות הניהול?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנרג'יקס הנפקה

אנרגי'קס אנרג'יקס -0.18%   צנחה בשבוע שעבר, היום היא בירידה קלה. אנרג'יקס הודיעה ברביעי על גיוס הון מהציבור באמצעות הנפקת מניות ואופציות הגיוס הזה גם אמור לדלל את המשקיעים משמעותית וגם ביטא, אז, דיסקאונט שקרוב ל-9% על המחיר בשוק טרום ההודעה. אבל זו לא רק הייתה הסיבה לתגובה החזקה במניה, לצד ההודעה על הגיוס אנרג'יקס צירפה עדכון על התוצאות של השנה.

אנרג'יקס העריכה כי לאור השפעות של ירידה בשערי החליפין, איכות רוח ירודה בפולין ועיכובים בחיבור מתקנים בארצות הברית ובישראל, ההכנסות וה-EBITDA הפרויקטאלי הכוללים לשנת 2025 יהיו נמוכים עד לכ-5% מהרף התחתון של התחזיות השנתיות שלה.

חברת האנרגיה המתחדשת שפעילה בעיקר בפולין תכננה להנפיק כ-20 מיליון מניות חדשות, לצד כ-20 מיליון כתבי אופציה שיצורפו למשקיעים במניות כשכל יחידת הנפקה תכלול 100 מניות ו-100 אופציות. שווי כל כתב אופציה עומד על כ-1.64 שקל, (מבוסס בין היתר על שער מניה של 17.8 שקל, סטיית תקן שבועית של 5.05% ושער ריבית חסרת סיכון של 4.1%) שזה אומר שאתם יכולים לקנות מניה במקום ב-18.02 שקל, המחיר טרום ההודעה ב-16.4 שקל שזה כ-9% דיסקאונט. אנרג'יקס אמרה כי גם בעלת השליטה, אלוני חץ, תשתתף במכרז עם הזמנה של כ-25% מההצעה ותרכוש לפחות 5 מיליון מניות.

הבוקר אנרג'יקס עדכנה כי במסגרת המכרז הגישו המשקיעים המסווגים התחייבויות מוקדמות לרכישת 291  אלף יחידות בהיקף כספי כולל של כ-518 מיליון שקל, כאשר מתוכן תיקח החברה 253 יחידות בהיקף כספי של כ 425 מיליון שקל שבתוך זה גם כלולה ההתחייבות של בעלת השליטה אלוני חץ לרכישת 100,000 יחידות בכ-168 מיליון שקל. המחיר ליחידה שנקבע במכרז הינו 1,675 אג' ואם נחשב את המחיר האפקטיבי של האופציה של כ-1.64 (מבוסס על שער מניה של 17.8 שקל, סטיית תקן שבועית של 5.05% ושער ריבית חסרת סיכון של 4.1%) אנחנו מקבלים מחיר אפטיקיבי של כ-15.11. אנרג'יקס סגרה את חמישי בשער של 1,630 (כשהמשקיעים העריכו שכנראה לא כולם יקבלו הקצאה) כך שיש למוסדיים שרכשו בהנפקה רווח מהיר של כ-7% מול מחיר הגיוס. יש לציין כי האופציות יהיו תנודתיות מאוד אך כך-או-כך יש כאן ארביטראז' של כמה אחוזים יפים.  

פולין מול ארה"ב

אנרג'יקס נהנתה מסביבת מחירים חריגה אבל ה"כשל שוק" שהיה בפולין הולך ומתקן את עצמו. אנרג'יקס נהנתה בשנתיים האחרונות ממחירי חשמל גבוהים מאוד שקיבעה מראש (גידור) בזמן משבר האנרגיה באירופה. רוב ההסכמים האלו פקעו או פוקעים בתקופה האחרונה מה שמאלץ את החברה למכור חשמל במחירי שוק נמוכים משמעותית, ומוביל לירידה בהכנסות.