במקביל, הגלובליזציה נסוגה. חברות בונות שרשראות אספקה מקומיות יותר. זה יקר יותר אבל בטוח יותר. ממשלות מסבסדות ייצור מקומי של מוצרים קריטיים. כל זה דורש הון. הרבה הון.

התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.

בצד השני, החיסכון הגלובלי יורד. סין, שהייתה מקור ענק של חיסכון עודף, משנה כיוון. היא משקיעה יותר בפנים. יצואני הנפט, שחסכו מיליארדים בשנים הטובות, מגדילים הוצאות. הביקוש להון גדל בזמן שההיצע קטן. המחיר, משמע הריבית, חייב לעלות.

המתיחות במזרח התיכון ובאוקראינה מוסיפה שכבה של אי ודאות. משקיעים דורשים פרמיה נוספת על הסיכון הגיאופוליטי. הם חוששים מהפרעות בסחר, מעליית מחירי האנרגיה, מסנקציות ומלחמות סחר. כל זה מתבטא בתשואות גבוהות יותר על אג"ח ארוכות.

• הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
• שוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות יציב - הסיכוי להפחתת ריבית יורד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.