חדרי בריחה - למי זה מתאים?!
לא הרבה אנשים יודעים אבל הבילוי המרתק שצבר לאט לאט תאוצה ברחבי העולם בעשור האחרון התחיל דווקא באוכלוסיה בוגרת מחובבי ז'אנר המדע בדיוני, חובבי משחקי הרפתקאות, קווסטים ו-D&D ושבה את לבבותיהם של אלפי גיקים ברחבי העולם. כן כן גיקים.
בתחילה עובדה מסוג זה יכולה להישמע תמוהה למדי אך כשצוללים פנימה מבינים מה מסתתר מבעד למעטה הגנרי - "חדר בריחה". האטרקציות הראשונות שנשאו את השם "חדר בריחה" היו בנושאים הקשורים לספרים או סרטים בעלי זיקה לסיפורי אגדות והרפתקאות כדוגמת - "אבירי השולחן העגול" ומשכו אליהם את חובבי הז'אנר. אך טבעי יהיה זה שחובבי סדרת הספרים הארי פוטר ירצו לבקר בחדר בריחה באותו נושא וישאבו לתוך סצנה סוערת מהסרט תוך פתירת חידות ושיתוף פעולה בין הארי פוטר להרמיוני האמיצה! אופס נשאבתי.. התכוונתי לשיתוף פעולה ביניכם השחקנים כמובן.
נפילת הגיקים ועליית הילדים!
לאט לאט צברו חדרי הבריחה תאוצה רבה שהעלתה את השיח סביב הנושא והביאה אותו גם לטלוויזיה ולרדיו שסיקרו את האטרקציה החדשה והביקוש הרב לחדרי בריחה לא איחר לבוא. האטרקציה החדשה גרמה לרבים לצאת מהבתים, לעזוב את המסכים והמסעדות ולבוא לפעילות שונה ומגבשת. לפתע, החלו לפקוד את חדרי הבריחה אנשים מכלל גווני האוכלוסיה בישראל - צעירים, מבוגרים, משפחות, דתיים, חילוניים וההפתעה הכי גדולה - ילדים צעירים!
גם כאן, בעולם חדרי הבריחה אנחנו מגלים את מה שידענו תמיד - ילדים זה השוק החזק ביותר!
ברגע שילדים אהבו את הרעיון והחלו לבקר לעיתים תכופות בחדרי בריחה החלו היזמים להתאים את חדרי הבריחה שברשותם לילדים בין אם להפוך את סיפור הנושא לפשוט וקל יותר להבנה, חידות ברמת קושי מתאימה וכמובן עמידות גבוהה יותר של החפצים בחדר.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום, כמעט מחצית מקהל הלקוחות של חדרי הבריחה הם ילדים בגילאים צעירים 8 עד 14 והיתר מתחלק שווה בשווה בין - משפחות, ימי גיבוש לחברות וארגונים וקבוצות של אסקייפרים (נו, גיקים.. ;))
בחברה טובה-
עם עליית חדרי הבריחה לתודעה הציבורית לא איחרו והגיעו גם החברות והארגונים לחוות את האטרקציה החדשה יחד עם קולגות לעבודה ולעשייה. חברות מוצאות עניין רב בלהביא את עובדיהם לפעילות מסוג זה עקב הנופח החברתי והבין אישי שהאטרקציה מציעה. קשה שלא להבין אותן, יש מעט מאוד פעילויות או סדנאות שמצריכות שיתוף פעולה בין חבריה ויצירת שיח ברמה שחדרי הבריחה דורשים וכמובן - טרנדיות מאוד בתקופה הזו.
חברות אף מצאו דרך להפיק ערך מוסף מהגיבוש והחלו להביא עימם יועצת ארגונית שתבחן את האינטראקציה בין המשתתפים ואת המוטיבציה שהעובדים מביעים נוכח חידות ואתגרים לא פשוטים.
כיום, חדרי בריחה הפכו לבילוי ממש כמו כל יתר הבילויים - בר, מסעדה, באולינג, סרט
קבוצות חברים קובעות יציאה שבועית סביב חדרי הבריחה וניתן לראות שיותר ויותר אנשים הופכים את התחביב הכיפי להתמכרות נעימה.
כאשר לקוחות שואלים אותנו למי מתאימים חדרי הבריחה אנחנו עונים מגיל 7 ועד 120. ממש ככה !
לכל חדרי הבריחה שלנו יש נושא מעניין עם עלילה מתפתחת וחידות יצירתיות, כמובן שיש מספר רמות קושי שהמדריכים המנוסים שלנו יודעים להתאים לכל קבוצה ככה שכולם יוצאים מאותגרים אך לא מתוסכלים. החוויה שנשארת אחרי חדר הבריחה מלווה את המשתתפים הרבה אחרי ואנשים מוצאים את עצמם מדברים על החוויה גם שבוע ושבועיים אחרי.
לסיכום, נאמר שלא כל חדרי הבריחה בארץ מתאימים לכולם וכדאי להתייעץ על כך עם מפעילי חדר הבריחה בו אתם רוצים לבקר וכמובן ללכת עפ"י המלצות.
הכותב הינו הבעלים של מסתורי - מתחם המכיל 3 חדרי בריחה וחדרי קריוקי בראשל"צ
צילום: ChatGPTדמוגרפיה פוגשת את הכסף הגדול: Longevity נדל״ן
מה מושך את ההון הגדול לענף הדיור המוגן, מי הם השחקנים המרכזיים בתחום, אילו רשתות מובילות את השוק, ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים
בישראל של השנים האחרונות, תחום הדיור המוגן הפך מאפיק נדל"ני נישתי למוקד משיכה חזק עבור חברות הענק במשק וגופים מוסדיים. עם ביקושים הולכים וגדלים, תשואות יציבות, ותמיכה של מגמות דמוגרפיות ארוכות טווח, קרנות, בנקים וחברות ביטוח מתחרות על מקום בחזית הענף. מה מושך את ההון הגדול לענף? מי הם השחקנים המרכזיים? אילו רשתות מובילות את השוק? ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים?
מה מניע את שוק הדיור המוגן בישראל?
השקעה בדיור מוגן בישראל מתבססת על שלושה מנועי צמיחה מרכזיים: ביקוש יציב, דמוגרפיה צפויה ומודל
הכנסות רב שכבתי.
הזדקנות האוכלוסייה: לפי הדיווח של משרד הממשלה ומשרד הבריאות, בשנת 2022 כבר נמנו בישראל כ-1.2 מיליון בני 65 ומעלה שהם כ-12.4% מהאוכלוסייה והתחזיות מצביעות על גידול משמעותי עד 2035. אז צפוי מספרם להגיע ליותר מ-1.6 מיליון, כמעט 14% מהאוכלוסייה
תוחלת חיים גבוהה: כיום עומדת תוחלת החיים בישראל על כ-80.7 שנים בקרב גברים וכ-84.8 שנים בקרב נשים. נתון זה ממקם אותנו במקום גבוה יחסית, ומעיד על מגמת התארכות חיים שפועלת כיום במדינה. הביקוש למגורי איכות עם שירותי קהילה ותמיכה רפואית צפוי להמשיך ולגדול.
מודל הכנסות יציב: הרשתות פועלות בשיטה המשלבת פיקדון ראשוני (לעיתים של מאות אלפי עד מיליוני שקלים) עם דמי אחזקה חודשיים היוצרים תזרים חודשי בטוח לצד רווחי הון בשלב החתימה והאכלוס. בנוסף, שיעורי התפוסה ברשתות המובילות גבוהים גם בתקופות כלכליות מאתגרות.
רשתות הדיור המוגן המושקעות והמובילות בישראל
בישראל פועלות כ־11 רשתות גדולות ועוד עשרות קטנות, המפעילות יחד כ־93 בתי דיור מוגן עם כ־14,500 יחידות דיור.
בית בכפר – חמישה מתחמים יוקרתיים בפריסה ארצית, תפוסה של 93–95%, עם דגש על קהילה פעילה ותמיכה רפואית מותאמת. רשת בית בכפר נמצאת בתנופת התרחבות המתבטאת בפתיחת אגף חדש בכפר סבא, שמוסיף 92 יחידות דיור והעלה את מספרן הכולל במתחם ל־231. בנוסף, הרשת מצויה בשלבי תכנון ובנייה של שלושה סניפים נוספים, שצפויים להרחיב משמעותית את פריסתה הארצית בשנים הקרובות.
פאלאס (עזריאלי) – פרויקטים יוקרתיים בתל אביב, ירושלים ומודיעין, עם שירותי רפואה, תרבות ופנאי.
מגדלי הים התיכון – 1,650 יחידות פעילות, עם תכניות להתרחבות ל־2,700 יחידות.
עד 120 – קונספט יוקרתי עם מוקדי פעילות מרכזיים בגוש דן, הוד השרון וראשון לציון.
פרוטיאה – בתי דיור מוגן בסגנון כפרי־ריזורטי, עם שטחים ירוקים נרחבים ושירותים קהילתיים ייחודיים.
משען, אחוזות רובינשטיין, בית בלב, בית הזהב, נווה עמית – רשתות עם פריסה רחבה, לרוב במחירים נגישים יותר ובשירותים מותאמים לקהלים מגוונים.
מי הם המשקיעים הגדולים?
הענף הישראלי ראה בשנים האחרונות כניסה של משקיעים מגוונים- מבנקים ועד חברות ביטוח וקבוצות נדל"ן ענק:
בנק הפועלים – רכש 20% מרשת הדיור המוגן "בית בכפר" בשנת 2020 בשווי חברה של 600–750 מיליון ₪ (השקעה של כ־150 מיליון ₪), וכ- 20% מרשת "עמל ומעבר" לפי שווי של כ־1.5 מיליארד ₪.
עזריאלי - מפעילה את רשת פאלאס, הכוללת 1,142 יחידות דיור מוגן בשווי מוערך של כ־3.2 מיליארד ₪. החברה מפתחת בימים אלה פרויקטים נוספים בירושלים וראשון לציון, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, ודיווחה על עלייה של 11% בהכנסות הענפיות ורווח מגזרי של כ־52 מיליון ₪ מהדיור המוגן.
ביג מרכזי קניות - נכנסה לתחום הדיור המוגן באמצעות זכייה במכרז להקמת כ־250 יחידות בזכרון יעקב, חלק ממהלך אסטרטגי להתרחבות לעולמות נדל"ן יציבים ומניבי הכנסה.
קבוצת שפיר - רכשה את רשת "עד 120", המפעילה כ־700 יחידות דיור, ומקדמת פרויקטים חדשים.
ישראל קנדה - נכנסה לסקטור הדיור המוגן בפעם הראשונה, כאשר רכשה את נכס "מועדון נווה אביב" בכפר שמריהו בעסקת רכישה שהיקפה עמד על כ־125 מיליון ₪.
כלל ביטוח – בשותפות עם מגדלי הים התיכון, התחייבה להשקעה של 300 מיליון ₪ בהון עצמי לפרויקטים חדשים ורכישת בתי דיור מוגן קיימים, עם יכולת מינוף לפרויקטים בהיקף כולל של עד 3.3 מיליארד ₪.
- דיור מוגן יוקרתי - כמו מלון חמישה כוכבים
- "אנחנו מרוויחים פעמיים - בלי למכור את הנכס", יו"ר מגדלי הים התיכון על היתרונות בדיור המוגן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יתרונות ההשקעה לשכבות הביניים
כניסת החברות הגדולות והגופים המוסדיים לתחום הדיור המוגן אינה רק מהלך עסקי. היא גם מנוף משמעותי להרחבת הנגישות עבור שכבות הביניים. היקפי ההשקעה הגבוהים מאפשרים לרשתות להקים מתחמים בקנה מידה רחב, לשלב מספר רמות שירות
ומחירים, ולהציע יחידות דיור בגדלים שונים. כך, שגם מי שמחזיק בהון מוגבל יחסית יכול למצוא מענה מתאים. בנוסף, לגופים גדולים יש יכולת לנצל יתרונות לגודל: מימון זול יותר, ניהול תפעולי יעיל, ורכישת שירותים בהיקפים גדולים ולהוזיל חלק מהעלויות לדייר הסופי. במודלים
אלה, הפיקדון הראשוני מוחזר ברובו ליורשים, והדיירים בוחרים את סל השירותים שמתאים להם.
התוצאה היא שלזוגות פנסיונרים מהמעמד הביניים נפתח חלון הזדמנויות ליהנות ממגורים בסביבה מוגנת, עם שירותי בריאות וקהילה פעילה.
