רוב הציבור הישראלי מאמין כי התקשורת במהלך מבצע צוק איתן, הייתה מגויסת לטובת המאמץ המלחמתי - כך עולה מנתוני סקר שערכה חברת TRI מחקרים אסטרטגיים עבור אתר אייס. עוד נשאלו המרואיינים לגבי אמצעי המדיה בהם התעדכנו באירועי 'צוק איתן', וגם מי היה לדעתם איש התקשורת הבולט בלחימה בדרום.

הסקר האינטרנטי נערך בתחילת השבוע הנוכחי בקרב מדגם של 500 נדגמים בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית עבור מדגם זה היא פלוס מינוס 4.5%, בהתאם לרמות הביטחון המקובלות.

על פי הסקר, 48% מהנשאלים, כמעט מחצית, טענו כי התקשורת בימי הלחימה בדרום הייתה מגויסת לטובת המאמץ המלחמתי. באופן מפתיע ובניגוד לאמונה הרווחת, פחות ישראלים מאמינים כי התקשורת שמאלנית, ולפי הסקר הנוכחי, 24.85 טענו כי היא "מוטה שמאלה". פחות מ-20% השיבו כי "אובייקטיבית ומאוזנת", במה שנראה כמו כרטיס צהוב נוסף לתקשורת הישראלית.

ככל שהנשאל צעיר יותר, כך הטענה כי "התקשורת שמאלית" פופולארית יותר. 35%-36% מהנשאלים בקבוצות הגלאים 18-24 ו-25-34 תמכו בטענה זו, מול 36.5% (בגילאים 18-24) ו-43.7% (בגילאים 25-34) שטענו כי התקשורת הייתה מגויסת. מעל גיל 55, רק כ-10% מאמינים שהיא נוטה שמאלה, מול כ-60%-65% שאומרים כי היא מגויסת.

• סקר Bizportal: את מי העם רוצה לראות כשר אוצר בממשלה הבאה?
• סקר Bizportal: הבית היהודי נתפשת בציבור כמפלגה הכי נקיית כפיים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אגב, ככל שהנשאל דתי יותר, כך גם דעתו כי התקשורת היא שמאלנית מתחזקת. אצל החילונים טענה זו זוכה ל-17% מול 54.4% לטענה על התקשורת המגויסת. אצל המסורתיים זה כבר מתאזן ל-29.3% מול 48.3%, ואצל החרדים יש כבר מהפך: 37.1% מאמינים כי היא שמאלנית, רק 32.4% טוענים כי היא מגויסת.

אורי אלמן, מנכ"ל TRI מחקרים אסטרטגיים, מסביר כי "כמחצית מהנדגמים חושבים כי התקשורת הייתה מגויסת לטובת המאמץ המלחמתי בדרום, שיעור זה גבוה יותר ככל שעולים בקבוצות הגיל וככל שנוטים יותר להיות חילוניים. לעומת זאת כרבע חושבים שהיא נטתה לצידו השמאלי של המפה הפוליטית".

במבצע הנוכחי, נראה כי אפליקציית וואטסאפ כבשה לה נתח נכבד בהעברת המידע (מדויק ושגוי). לכן החלטנו לבדוק מה היו המקורות בהם התעדכנו הנשאלים במהלך 'צוק איתן'. האינטרנט והטלוויזיה מובילים את רשימת אמצעי המדיה בהם הנשאלים הרבו להשתמש כדי להתעדכן בזמן המבצע - עם 81.4% ו-79.2% (בהתאמה). הרדיו, פעם מדורת השבט, במקום השלישי עם 37%, העיתונים ירדו ל-32.2%, והסלולר (אמצעי שכולל הודעות פוש, וואטסאפ ועוד) עם 29.6%. לדברי אלמן, "האינטרנט בראש והטלוויזיה מיד אחריו, מובילים בגדול ככלי המדיה בהם הרבו להשתמש במהלך המבצע. גם הסלולר מתחיל להיות גורם רלוונטי ככלי מדיה חדשותי עם כ-30% מהציבור".

• הפרש של כ-50 אלף צופים בין מהדורות 12 ו-14
• איפה התוכן המקורי בפריים טיים וכמה אנשים ראו את אלי פלדשטיין ב"יהיה טוב"?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הפרש של כ-50 אלף צופים בין מהדורות 12 ו-14

ובמלחמה הזאת נרשמו גם כמה "כוכבי תקשורת" שהופיעו שעות על גבי שעות על מסכי הטלוויזיה. בסעיף זה אפשרנו לנשאלים לציין שמות של 3 אנשי תקשורת שבלטו לדעתם במלחמה. 16 שמות עלו בצורה מובהקת על ידי הנשאלים, רק 2 מהם אינם מתחום הטלוויזיה (למרות שאחד מהם הופיע בה מדי פעם במהלך הלחימה).

את הרשימה מוביל בצורה גורפת רוני דניאל, הפרשן הצבאי של חדשות 2, עם 60%, הרחק משאר הרשימה. במקום השני נמצאת מגישת המהדורה המרכזית של 'חדשות 2' יונית לוי, ובהמשך אהוד יערי, חברה ל'חדשות 2', אלון בן דוד וצבי יחזקאלי - שניהם נציגי חדשות 10.

עוד ברשימה: מגיש אולפן שישי והמהדורה המרכזית דני קושמרו (מקום 6, 12.4%); הכתב הצבאי של 'חדשות 10' אור הלר (7, 11%), הכתב בדרום של 'חדשות 10' אלמוג בוקר (8, 9.4%), הכתב הצבאי של 'חדשות 2' ניר דבורי (9, 9.4%), הפרשן הפוליטי של 'חדשות 2' אמנון אברמוביץ' (10, 5.6%), הפרשן המדיני של 'חדשות 2' אודי סגל (11, 4.6%), איילה חסון - מגישת יומן בערוץ 1 והכל דיבורים ברשת ב', ומי שמונתה לאחרונה למנהלת חטיבת החדשות בערוץ 1 (12, 3.8%).

עוד בטבלה: מגישת המהדורה המרכזית ב'חדשות 10' תמר איש שלום (13, 3.4%), הכתבת הצבאית של קול ישראל, כרמלה מנשה (14, 2.2%), העיתונאי גדעון לוי מהארץ (15, 2%) - שזכה לקיתונות של ביקורת במהלך הלחימה בשל טוריו הפרובוקטיביים; רביב דרוקר מ'חדשות 10' (16, 1.6%); ומגיש החדשות של 'חדשות 2' אהרון ברנע והכתב בשטחים של אותה חברת חדשות, אוהד חמו, עם 1% ובמקום ה-17 וה-18 יחדיו. 10% אזכרו שמות אחריו, 18.8% לא ידעו לתת שמות.