תחרות של אריות: פסטיבל קאן בעיניים של הדס ליבר
פסטיבל מה??? כשסיפרתי לכל מי שרק רצה לשמוע, וגם למי שלא, שנבחרתי לשפוט ב
זה לא מקרי, שלמעט תעשיית הפרסום המקומית, רוב האנשים לא שמעו על הפסטיבל הזה, והסיבה לכך היא היותו פסטיבל פרסום. ולא, לא בגלל שזה פסטיבל מקצועי, לקהל המקצועי, שהרי רובנו לא ספורטאים, ועדיין עוקבים באדיקות אחרי האולימפיאדה, חלקנו הגדול לא רוכש בנטלי ואסטון מרטין ועדיין מכיר את תערוכות הרכב הגדולות בגרמניה ובסין, ולמרות שרובנו המכריע יודע אך בקושי מי זה כלב-בן-יפונה, אנחנו עדיין מודעים לקיומו של חידון התנ"ך.
הסיבה לכך שהקהל הישראלי אינו מודע לקיומו של פסטיבל הפרסום הגדול בעולם היא פשוטה: פסטיבל פרסום לא מעניין אותו....פרסום לא מעניין אותו....פרסום לא מעניין...אנחנו, אנשי הפרסום נמצאים בתוך מעגל קסמים שקשה לצאת ממנו: לקוחות מבקשים ממשרד הפרסום קמפיין: משהו לא גדול (כי אין תקציב), עם מסר פשוט (32% הנחה על מוצר שני-הזול מביניהם), משרד הפרסום מייצר עוד קמפיין פשוט ובנאלי וישיר, הקהל הרחב רואה ומבין וקונה, והלקוח מרוצה (כי הנה זה עובד) ושוב מבקש ושוב מקבל וחוזר חלילה. אז נכון, זה מצליח, ולמה לתקן משהו שאינו שבור?
טוב ששאלתם: הציבור נחשף מידי יום לאלפי מסרים פרסומיים פונקציונאליים משעממים. הוא נהיה אטום, במקרה הטוב, ובמקרה הרע - מתעצבן, ובצדק, שכן הוא צרכן פאסיבי של אותם מסרים, והמפרסמים, בתורם, משליכים לכיוונו את הצעות המכר שלהם כמעט במצבן הגולמי.
וכשאנחנו, משרדי הפרסום, משמשים כמוציאים לפועל של כל העניין - מה הפלא שהתוצר על יוצריו שנוא כל כך. הרי המצב צריך להיות בדיוק, אבל בדיוק-הפוך: דווקא בגלל שהציבור מקבל בעל כורחו את מה שיש לנו לתת, בואו ניתן לו את הטוב ביותר. פרסומות מושקעות (לאו דווקא תקציבית) ישדרו לקהל שלנו מסר שאנחנו לא מזלזלים בו ולא מנצלים את עובדת היותו חשוף בלית ברירה למה שיש לנו להגיד.
הקשר שבין קריאטיביות לתוצאות עסקיות
דרך תובנות אנושיות ורעיונות חדשניים נבהיר לו שאנחנו מכבדים אותו ואת הזמן שלו, ומכיוון שהוא ממילא תקוע אל מול המסך, הרדיו, שלט החוצות או האינטרנט, אז לפחות נעניין אותו, נרגש או אולי אפילו נגרום לו לחייך. מה הסיכוי שבגלל שהשקענו בצרכן ובידרנו אותו - הוא יקנה מאיתנו פחות? הרי בסופו של דבר עדיין יש לנו מבצע של 32% הנחה על מוצר שני-הזול מביניהם.
אבל אל תקשיבו לי. אני הרי אשת קריאייטיב עם חלומות גדולים...אבל גם ג'ונתן מילדנהול, סמנכ"ל שיווק, אסטרטגיה גלובלית ומצוינות קריאטיבית בחברה קטנטנה בשם קוקה-קולה - אומר את זה, כשהוא מודע היטב לביקורת הציבורית, שקיימת בכל העולם, על "אנשי הפרסום ותחרויות האגו הראוותניות שלהם".
אבל כשהוא אומר שזכייה באריות בקאן צריכה להיות משאת נפשם של המפרסמים לא פחות משל הפרסומאים, או אז, זה מתחיל להיות מעניין, במיוחד כשהוא מכריז על עצמו כמאמין גדול בקשר הישיר שבין קריאטיביות לתוצאות עסקיות. הוא אף מביא נתונים שמראים שבעשר השנים האחרונות, 8 מתוך עשרת הזוכים לתואר "מפרסם השנה של פסטיבל קאן" הציגו באותו זמן את התוצאות העסקיות הטובות ביותר שלהם (השנה זכתה קוקה קולה לתואר Advertiser of the year בפסטיבל קאן).
אז הנה כמה נתונים מהשטח: בימים אלה, שיפוט העבודות שהוגשו לקאן בעיצומו. מספר ההגשות השנה עומד על 35,765, וכאשר תעריף ההגשות נע בין 450-1300 יורו לעבודה (!!!), חייבים לתהות למה? למה משרדי פרסום בכל העולם, גדולים כקטנים, משקיעים סכומי עתק בשביל הסיכוי לזכות באריה טירוף? או אולי אגו? ואולי העבודות שלהם כל כך טובות שחבל לחסוך אותן מהעולם?
עכשיו, לאחר 3 ימים מפרכים באמת של שיפוט בקטגוריית הדיירקט בה הוגשו השנה כ-2,600 עבודות, ולאחר שצפיתי בלמעלה מ-220 סרטי הגשה ביום (באורך ממוצע של 2 דקות) אני יכולה להגיד, עם יד על הלב, שרוב ההגשות פשוט מ@$#^^&@ת. והסיבה שחלקן הגדול בכלל מוגש, הוא לחץ עצום מצד הלקוחות להגשת העבודות שלהם.
לא הייתי מאמינה לזה אלמלא שמעתי במו אוזניי ממנהל בכיר בסוכנות בטוקיו, ממנכ"לית של אחת מהסוכנויות הגדולות בבריטניה ומעוד כמה וכמה, שמפוזרים על פני הגלובוס את אותם הדברים בדיוק. ולזה קוראים בעברית מדוברת "צרות של עשירים".
- 1.אם ברכץ היה בקאן ישראל היתה אלופה! (ל"ת)האסיר 17/06/2013 21:59הגב לתגובה זו
- דיי עם התגובות העצמיות ברכץ (ל"ת)רמי 18/06/2013 09:27הגב לתגובה זו
מגי טביבי, מגישת חדשות 14. קרדיט: רשתות חברתיות.המהדורה המרכזית של חדשות 14 מזנקת ל-300 אלף צופים
בערב רווי חדשות, עם כמעט מיליון צופים בכל המהדורות המרכזיות, המהדורה המרכזית של ערוץ 14 הצליחה לשבור שיא והיא בדרך להדביק את הפער מהמובילה הנצחית, חדשות 12
רייטינג אולי זו העובדה שערוץ 14 מזוהה עם פרשת "שדה תימן", ואולי זהו המשך של מגמת ההתחזקות של מהדורות החדשות של הערוץ, אבל כך או כך הנתונים הם נתוני שיא.
מבחינת הדירוג עצמו, המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 15% רייטינג ו-381 אלף צופים, ואילו חדשות 14 היו אחריה עם 10.3% רייטינג ו-300 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שבערב כזה הצליחה לחצות את רף מאה אלף הצופים, עם 4.7% רייטינג ו-130 אלף צופים, ואילו גם חדשות 11, היו עם 111 אלף צופים ו-4.2% רייטינג.
פריים טיים
גם בפריים טיים הנתונים היו מעט חריגים, היות וכמות הצופים התחלקה באופן שווה יותר מאשר בדרך כלל. אמנם בראש היתה "במשמרתי שלי" עם כרמי גילון, ששודרה בקשת עם רייטינג של 10.6% ו-259 אלף צופים, אבל מבחינת רייטינג "הפטריוטים" היתה קצת מאחוריה, עם 10.5% רייטינג אבל מבחינת כמות הצופים הפטריוטים עלתה על קשת, והיתה על 311 אלף צופים. בכך, ערוץ 14 משלים מהלך מרשים ברצועות החדשות המרכזיות והפריים טיים. במקום השלישי הייתה "ווארט" של ערוץ 13, עם נתון מכובד של 7.9% רייטינג ו-213 אלף צופים וגם ריאליטי האוכל של כאן11, "בואו לאכול איתי", עמד על נתונים יפים של 7.5% רייטינג ו-178 אלף צופים.
רצועות נוספות
מבחינת שאר הרצועות, בבוקר גם נרשמה עלייה בכמות הצופים, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה בפער את הרצועה, עם 4.1% ו-106 אלף צופים, במקום
השני היתה מהדורת הבוקר של ערוץ 14 "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, עם 2.1% רייטינג ו-44 אלף צופים ואילו את הרשימה סגרה רשת עם העולם הבוקר עם 1.4% רייטינג ו-29 אלף צופים בלבד.
- מאסטר שף בראש כל רצועות השידור
- חדשות 13 בשפל חדש: מקום אחרון ופחות מ-70 אלף צופים במהדורה המרכזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברצועה שלאחריה, המגמה המשיכה ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה ויואב לימור,
שהוביל את הרשימה, היה עם רייטינג של 3.5% ו-80 אלף צופים בלבד, אחריו במקום השני ערוץ 14 המשיך לצמצם פערים, עם "על הבוקר" עם נוי בר, עם 1.6% רייטינג ו-54 אלף צופים בלבד ואילו במקום האחרון היה "פותחים יום" של רשת, עם 1.1% רייטינג ו-24 אלף צופים בלבד.
