בנימין נתניהו
צילום: עמוס בן גרשום לעמ

ראש הממשלה נתניהו יצטרך להגיע שוב לבית המשפט; בג"צ ידון בעתירה האם הפר את הסדר ניגוד העניינים

השופטת רות רונן קבלה היום את הבקשה לדיון בעתירה לפסילת כהונת נתניהו כראש ממשלה בשל הטענה כי הפר את הסדר ניגוד העניינים. השופטת קבעה כי העתירה תועבר לדיון בפני הרכב בהקדם
נחמן שפירא | (17)

השופטת רות רונן קיבלה היום את הבקשה לדיון בעתירה לפסילת כהונת נתניהו כראש ממשלה בשל הטענה כי הפר את  הסדר ניגוד העניינים שלו.

השופטת קבעה כי העתירה תועבר לדיון בהקדם. העתירה כנגד ראש הממשלה נתניהו הוגשה על ידי 39 עותרים, ביניהם גם הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ.

בעתירה התבקש בית המשפט העליון לתת צווים על תנאי, המורים ליועצת המשפטית לממשלה ולראש הממשלה, לממשלה ולמפלגת הליכוד שכנגדם הוגשה העתירה לבוא וטעון לגבי הטענה כי נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים שלו ומשכך היה על היועצת המשפטית לממשלה להודיע על כך ושהדבר סותר את פסק הדין של העליון שדחה עתירה כנגד התמודדותו של נתניהו בבחירות.

העותרים מבקשים מבית המשפט שיורה  כי לאור קביעת המשיבה היועמ"שית כי נתניהו  הפר את האיסורים וההגבלות החלים עליו בתפקיד ראש ממשלה מכח הדין, וכי הוא פועל בניגוד עניינים בביצוע תפקיד זה, לאור התערבותו בעניין הרפורמה המשפטית הוא מנוע מלהמשיך ולמלא את תפקיד ראש הממשלה.

בנוסף טענו העותרים כי לפי טענת נתניהו כי נוכח המשבר הכבד שפקד את מדינת ישראל, קמה חובה על ראש ממשלה לפעול, לעסוק ולהיות מעורב בנושאים המשפטיים של הרפורמה, וכי לדידו זהו "אבסורד" שראש ממשלה לא יעסוק בהם, הרי שהחלטתו  להמשיך - הוא עצמו - לכהן בתפקיד ראש ממשלה, בהיותו מנוע על פי דין מלעסוק בנושאים אלו, הינה החלטה הנגועה בחוסר סבירות קיצוני ולפיכך דינה בטלות.

בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון "בג"ץ הרכבת הממשלה" התחייב נתניהו זכי לא יעסוק בנושאים הקשורים למערכת המשפט, העותרים טוענים כי זו  הייתה אחת מהנחות היסוד שעל בסיסן החליטו 11 שופטי העליון פה אחד, להתיר את כהונתו של נתניהו בתפקיד ראש ממשלה, על אף הימצאותו במצב ניגוד העניינים. כך הבהירה הנשיאה חיות בסעיף 22 לפסק הדין.

"אחת מהנחות היסוד שעל בסיסן התאפשרה הרכבת הממשלה ה-35 על ידי נתניהו, על אף כתב האישום התלוי ועומד נגדו, הייתה כי יערך לו הסדר ניגוד עניינים, כמפורט בעניין הרכבת הממשלה. הסדר זה נועד להפיג את החשש הנובע מהמצב התקדימי והחריג שבו מתנהל הליך פלילי בעניינו של ראש ממשלה מכהן".

טרם ידוע מתי ייערך הדיון לאור פגרת הקיץ.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    המושחת יקבל 24-36 חודשי מאסר , מלא מלא מלא . (ל"ת)
    גזרו ושימרו ! 17/07/2023 11:11
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    נזכור ולא נישכח 17/07/2023 11:10
    הגב לתגובה זו
    נוחי דנקנר חיים רמון פואד ורבין ז"ל .
  • 14.
    סופו הפוליטי של גדול הפושעים בהיסטוריה היהודית מתקרב (ל"ת)
    סופו של הפושע 17/07/2023 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אלי 16/07/2023 20:03
    הגב לתגובה זו
    תפיל את סמכות הבג"ץ ועומד להתחיל כאוס במדינה עם התערבות צבאית בסיגנון הפלנגות, כל שכונה יהיה לה מפקד צבאי שינהל קרבות עם יריבים ישראלים, למעשה ישראל כבר לא תהיה קיימת!
  • 12.
    שאול 16/07/2023 10:39
    הגב לתגובה זו
    ניגוד עניינים ברור ב 100 אחוזים . לחייב אותו הוצאות .
  • 11.
    קואליציית הנפלולים 15/07/2023 02:24
    הגב לתגובה זו
    דן חלוץ הוא מטובי הטייסים שהיו לנו, שהוכיח אומץ עילאי במלחמת יום הכיפורים. הוא גם ימני ומונה ע"י אריאל שרון להיות רמטכ"ל. במקרה הוא גם ממוצא מזרחי שנולד וגדל במושב.
  • 10.
    רוני 14/07/2023 19:19
    הגב לתגובה זו
    בחרו שופטת שמאלנית להכרעה , ועכשיו יבחרו בעוד שלושה שמאלנים להרחיק את נתניהו. זה יהיה מלחמת עולם כי הפעם הימין והלכיד יצאו להילחם בבית המשפט העליון וזה לא יהיה נעים .
  • 9.
    שמוליק ממבשרת 14/07/2023 11:06
    הגב לתגובה זו
    איך זה נראה ואיך זה אפשרי לנהל מדינה כל כך מסובכת ומסוכסכת מבתי משפט .? חייבים ראש ממשלה במשרה מלאה עם ראש נקי וצלול עסוק בעניינים והאינטרסים של המדינה ואזרחיה .בלבד .
  • 8.
    מוריס 13/07/2023 22:36
    הגב לתגובה זו
    די לשוד הקופה הציבורית ע"י החרדים
  • 7.
    חיים 13/07/2023 19:56
    הגב לתגובה זו
    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחיייחחחחחיחח
  • 6.
    ובלעדיי שהמדינה תישרף . (ל"ת)
    רק אני אני ואני 13/07/2023 17:39
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    " מלאך חבלה אסון אסון למדינה " (ל"ת)
    יצחק שמיר ז"ל 13/07/2023 17:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איך איך המושחת הזה עדיין מסתובב חופשי ? (ל"ת)
    "מכל העולם מתקשרים " 13/07/2023 17:38
    הגב לתגובה זו
  • המושחתים הם היועץ והפרקליטות שתפרו לו תיק וסופם בכלא (ל"ת)
    אמונחטאפ 13/07/2023 19:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    "נכנס לענינים " חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח (ל"ת)
    מחריב ישראל 13/07/2023 17:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    סופו הפוליטי של גדול הפושעים בהיסטוריה היהודית מתקרב (ל"ת)
    סופו של הפושע 13/07/2023 17:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בתי משפט בטרללת (ל"ת)
    אזרח 13/07/2023 15:59
    הגב לתגובה זו
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפי

האם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?

פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"

עוזי גרסטמן |

בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.

בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.

מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.

בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים

המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?

פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.