תוכניות בנייה
צילום: צילום מסך, אתר חברת מכלול

17 מתחמים חדשים אושרו: 50 אלף דירות ייבנו

ועדת השרים לענייני פנים הודיעה על קמת 17 מתחמי ותמ"ל  (ועדת התכנון למתחמים מועדפים לדיור)
סתיו קורן | (1)

ועדת השרים לענייני פנים הודיעה על קמת 17 מתחמי ותמ"ל  (ועדת התכנון למתחמים מועדפים לדיור) חדשים, במסגרתם ייבנו 50 אלף דירות חדשות ייבנו ברחבי הארץ. המתחמים שאושרו משתייכים לרמ"י, משרד הבינוי והשיכון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.

להלן המתחמים שאושרו:

מקרקעי ישראל

אזור שכונת הפארק (1,500 יח"ד)

צפון-מערב בנימינה (1,500 יח"ד)

תע"ש טירת כרמל (4,550 יח"ד)

גן יבנה (1,550 יח"ד)

באר יעקב מתחם מזרחי (מתחם 6 – 1,500 יח"ד)

התחדשות עירונית

קריית ים - יוספטל (1,850 יח"ד מתכננות במקום 454 יח"ד קיימות)

כפר סבא - יוספטל (4,500 יח"ד חדשות במקום 932 יח"ד קיימות)

קרקע מרובת בעלים

דרום גלילות (16,800 יח"ד)

באר יעקב מערב - מתחם 5 (2,000 יח"ד)

מתחמי משרד הבינוי והשיכון

כפר יונה - מהדרין (1,800 יח"ד)

הר יונה - נוף הגליל (3,200 יח"ד - תכנון מחודש לצורך ציפוף)

מתחמי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית:

אשקלון - עולי הגרדום (1,000 יח"ד במקום 160 יח"ד קיימות)

אזור - יצחק שדה (1,026 יח"ד במקום 458 יח"ד)

רמלה - ויצמן (1,455 יח"ד במקום 274 יח"ד קיימות)

רחובות - מילצ'ן (1,540 יח"ד במקום 434 יח"ד)

חולון - דב הוז (2,100 יח"ד במקום 600 יח"ד קיימות)

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ומתי בדיוק יתחילו לעבור גם לביצוע? (ל"ת)
    מתאים למקור 04/12/2021 22:16
    הגב לתגובה זו
דירה להשכרה   שכר דירה
צילום: שלומי יוסף
שכר הדירה - לאן?

השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?

הנתונים מעידים על עלייה של כ-10%-12% במחירי השכירות בדירות החדשות בעיר, בעיקר במרכז ובדרום כמו רחוב קפלן, שכונת יד אליהו ומשה דיין. בעוד שבדירות הישנות המחירים כמעט לא זזו, הביקוש חוזר למרכז העיר אחרי מבצע ״עם כלביא״ והלחץ מתגבר; ״בדירות ישנות בלי ממ"ד או מרפסת - כמעט אין שינוי. אבל בדירות חדשות, הכל עלה״


צלי אהרון |
נושאים בכתבה שכר דירה

שוק השכירות בתל אביב שוב בעלייה, מתחילת השנה מדובר על עלייה דו ספרתית. כתבנו על שכר הדירה שהולך ועולה ועל ההשכירות מזנקת: פחות בנייה, יותר ביקוש - והמחירים מטפסים. אז נכון, היתה התקופה שלאחר מבצע ״עם כלביא״ בה דיירים לא הבינו למה הם צריכים לשלם שכר דירה של כ-12 אלף שקל על דירה שהפכה למטרה עבור האיראנים. וזאת שאלה שבהחלט הייתה נכונה לרוח התקופה - דירות ליד הקריה: תמונת מצב. יחד עם זאת, לאחר תקופה קצרה של קיפאון סביב המלחמה בדירות אלה וחשש לגור במרכז העיר ליד הבסיסים הצבאיים ובצדק, המחירים חוזרים לטפס. אבל נראה שמדובר על דירות חדשות שנהנות מעלייה חדה, ופחות בדירות הישנות ללא הממ״ד, המרפסת והחניה.

מבדיקת ביזפורטל עולה כי דירות חדשות בעיר, בעיקר באזורים כמו הנחשקים במרכז העיר סביב הרחובות בן גוריון, דיזינגוף ושד׳ נורדאו - התייקרו בכ-1000 שקל על דירות 4 חדרים. כלומר מדובר על עלייה של כ-12 אלף שקל כל שנה. עבור תוספת. וזה רק מתחילת השנה. לעומת זאת, דירות ישנות, בעיקר כאלה שאין בהן ממ"ד או מרפסת, כמעט שלא רשמו שינוי. שוחחנו עם איתי דוד, מרשת רימקס אושן תל אביב, שמסביר: “השכירות עלתה מתחילת השנה בכ-10%-12%. סביבת המחיר היא לא מה שהיה לפני כשנה שנתיים ורחוק מכך״. לדבריו: “בדירות החדשות עם ממ"ד ומרפסת נרשמה עלייה של מאות שקלים בחודש. דירה שהייתה מושכרת בדרום תל אביב בשכונת יד אליהו ב-7,000 שקל, היום כבר עולה סביב 7,800 ואפילו 8,000 שקל. אבל דירות ישנות בלי ממ"ד או מרפסת - נשארו באותו מחיר”.

הגורם המרכזי שמניע את העלייה, הוא המחסור ההולך וגדל בבנייה חדשה בעיר. כתבנו על - כך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. מדובר על תופעה שנועדה לכך שהקבלנים ישלטו במלאי העצום שהצטבר בידם, שעומד כבר על למעלה מ-82 אלף דירות לא מכורות ברחבי הארץ. כמו כן, נשמעות בתקופה האחרונה מהמון דיירים שהדירה שלהם אמורה לעבור פרויקט של פינוי בינוי והתחדשות עירונית. כמו כן, בעיקר במרכז יזמים עוצרים פרויקטים חדשים עקב הריבית הגבוהה, הביקוש מתרכז במלאי הקיים - ולטענתם גם בשל חוסר הכדאיות הכלכלית. 

לגבי שכונת יד אליהו, מדובר על שכונה שהפכה ל״צפון של דרום תל אביב״. השכונה נחשבת ליוקרתית ודירות 4 חדרים יכולה לעלות כ-9-10 אלף שקל בחודש. ואף יותר מכך. לדברי דוד: ״דירת שלושה חדרים באפרהאוס (פרויקט בשכונה) מושכרת כיום סביב 7.5-8 אלף שקל, ודירת ארבעה חדרים כבר חוצה את רף 10,000 שקל.

במקביל, ישנם אזורים בעיר שדווקא לא נהנו מהעליות. בתקופת מבצע “עם כלביא” כאמור, רבים עזבו את הדירות הסמוכות לקריה ולמרכז תל אביב - בעיקר בבניינים ישנים ללא ממ"ד. לגבי התופעה הזו אומר לנו דוד: “הרבה דיירים פשוט ירדו לחניונים במלונות הסמוכים או עברו לבתים של ההורים”. עוד נקודה מעניינת היא פנינת הנדל״ן של תל אביב שכונת נווה צדק. שבה הבנייה ברובה מאופיינת במבנים ישנים ללא מקלט ובטח ובטח שלא ממ״ד: “בניינים שלמים בנווה צדק ובכרם התימנים עמדו חצי ריקים. רק עכשיו רואים את החזרה לשגרה, כששותפים וזוגות צעירים חוזרים למרכז”.

דירות בחריש
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן

מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026

מנדי הניג |

שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, אבי כהן־סקאלי, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".

הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.

במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.

10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.