70% מהפרויקטים בהתחדשות עירונית הם בת"א והמרכז; ההיקף - 20 מיליארד שקל
תמ"א 38 לקראת סיום, תוכנית פינוי בינוי בעלייה; בכנס השנתי של דן אנד ברדסטריט בנושא התלוננו בכירי הענף על היעדר מדיניות רציפה מצד הרשויות - "ניסו להלביש על תמ"א את כל התחלואים של הבניה החדשה"
"ראשי ערים לא רוצים התחדשות עירונית - הם אוהבים לקבל תקציב אבל לא לבנות", כך אמר היום ניב רום, מנכ"ל ובעלי קבוצת כנען, במסגרת פורום מיוחד שקיימו הבוקר בכירי התחום בסימן אי הוודאות השורר בענף, בין היתר על רקע ההחלטה לסיים את תכנית תמ"א 38 באוקטובר 2022.
לפי סקר שערכה חברת דן אנד ברדסטריט בקרב המשתתפים, הרוב המוחלט (כ-80%) הכריע בעד המשך התכנית והחלתה בכל אזורי הארץ, גם בפריפריה, שם נחשבת התכנית לפחות כדאית כלכלית מבחינת היזמים.
טענה מרכזית שעלתה בפורום קשורה בהיעדר מדיניות רציפה בקרב ראשי הערים. "אנחנו לא רואים את התכנית הזו נעלמת אבל הבעיה היא חוסר הוודאות - קובעים משהו ואחרי שנה פתאום משנים מדיניות. צריך מסמכי מדיניות ברורים שיבהירו כיצד לבנות ושהדיירים יידעו מה מגיע להם. ראש עיריית רמת גן למשל הולך ואומר שדיירים לא צריכים לקבל תוספת וזה עוזר לכולנו להריץ את הבניה כל עוד אנחנו עומדים בתכניות שלו", אמר נועם שרון, סמנכ"ל שיווק טל בר בנייה ופיקוח.
בהקשר זה ציין חיים אביטן, יו"ר הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, כי הוחלט להתייחס לנושא בחוק ההסדרים, כך שתוגדר רציפות שלטונית לפיה ראש עיר חדש יהיה חייב לכבד אישורים קודמים לפרויקטים. עוד הוסיף אביטן כי "עד שלא הוקמה הרשות הכל היה לוט בערפל ולא היתה שום מדיניות. בשנתיים בהן פעילה הרשות הוזרמו תקציבים לרשויות ויש אופטימיות גדולה מאוד. עושים הרבה תכניות אב להתחדשות עם מסמכי מדיניות שכל יזם בכל עיר יידע מה הזכויות שלו. רוב ראשי הרשויות רוצים התחדשויות".
- ב-27 מ׳ שקל: מהדרין רוכשת שליטה בחברת התחדשות עירונית
- טירת הכרמל: במקום 48 דירות, שני מגדלים עם 280 דירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראשי הערים הגדולות: "אסור להמשיך עם תמ"א 38"
"ניסו להלביש על התמ"א את כל התחלואים של הבנייה החדשה"
בנוגע ליעילות תכנית התמ"א בחיזוק המבנים טען חמי שאול, מנהל חטיבת מגורים בוטיק קרסו נדל"ן, כי "הרבה בטון וברזל נשפכים בפרויקטים של תמ"א. לקח זמן עד שעיכלו את התכנית ועכשיו החליטו לבטל. ניסו להלביש עליה את כל התחלואים של הבנייה החדשה - העמיסו כל כך הרבה עלויות וזמן להיתרים. רשויות מקומיות היו צריכות לדאוג לתכנית מתאר ולהגדיר כללים אבל ראשי הערים לא עשו כלום".
"תמא 38 מאוד הצליחה וזה לא משנה איך נקרא לה אבל חייבים להשאיר את הכלי הזה לצד כלים נוספים", טען עומר גוגנהיים, מנכ"ל אשדר בוטיק. לדבריו, "תמיד תכננו בניינים לפי תקן 413 (תקן ישראלי לעמידות מבנים) שמשתמשים בו גם בבניינים חדשים. האם אפשר יהיה לגור במגדל בת"א אחרי רעידת אדמה? לא יודע, אבל בראש סדר העדיפויות שבניין לא יקרוס על יושביו".
- מיי טאון ממשיכה לבנות בתל אביב - אבל אולי הישועה תגיע דווקא מהפריפריה
- בלב פ"ת: ההתחדשות העירונית של שיכון ובינוי מתקדמת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
במבט קדימה על שלוש השנים הקרובות עד לסיום התכנית אמר אסף סימון, מנכ"ל אפריקה התחדשות עירונית כי "התהליכים הולכים ונעשים מסורבלים יותר. המדינה צריכה להחליט מה היא רוצה ולהחליט איפה היא משקיעה – באופן נקודתי או במסגרת מתחמים גדולים ובמקרה כזה צריך לתמרץ את השלטון המקומי לתמוך בנו".
משתתפי הפורום. צילום: ניב קנטור
כ-70% מהתחלות הבניה של התחדשות עירונית בתל אביב והמרכז
נתוני הלמ"ס ועיבודי דן אנד ברדסטריט מראים כי תל אביב והמרכז מהווים באופן מצרפי מקור ל-72% מהתחלות הבניה של התחדשות עירונית בשנת 2019. כמו כן, נראתה מגמה של מעבר לבניה במתחמים של פינוי בינוי במקביל לירידה בפרויקטים של תמ"א 38/1 לחיזוק מבנים.
הבניה במסגרת התחדשות הולכת ותופסת חלק גדול יותר מהתחלות הבניה באופן כללי, כאשר אומדן ההיקף הכספי השנתי של הפרויקטים בתחום עומד על כ-20 מיליארד שקל השנה, המהווים כ-20% מסך הפדיון המצרפי של ענף הנדל"ן למגורים.
למרות אי הוודאות שאפיינה את הענף בשנה החולפת נשמרה היקף הפעילות בענף. כיום פועלים כ-1,500 יזמים שונים בתחום ונכון לסוף 2019, מספר הפרויקטים בביצוע של התחדשות עירונית עומד על כ-1,800, בהם פעילים כ-450 קבלני ביצוע.
לצד הנתונים המעודדים נרשמה עלייה בבקשות מימון מצד יזמים שנקלעים לכשל פיננסי כאשר היקפי המימון החוץ בנקאיים הכפילו את עצמם בהשוואה לשנה הקודמת. לדברי דנה סנדר מקרן מימון ארנו קפיטל, "לתת כסף לפרויקט היום זה הדבר הכי קל כי קל לגייס כספים ולכן זה מאוד מפתה להיות קרן מימון. אבל אחרי המימון צריך ליווי שוטף וגוף שיודע איך לטפל בפרויקטים האלה – שם היתרונות של גופים ממנים".
- 5.דירה = קורת גג 01/12/2019 04:56הגב לתגובה זודירה = קורת גג
- 4.רונן 21/11/2019 18:19הגב לתגובה זו" צריך מסמכי מדיניות ברורים שיבהירו כיצד לבנות ושהדיירים יידעו מה מגיע להם....." נכון מאד. יש להמתין למסמך ששרת השיכון הודיעה שתפרסם ממש בקרוב. דיירים חייבים לדעת מה הזכויות שלהם. נחכה בסבלנות למסמך המדובר.
- 3.מיקו בן טובים 21/11/2019 14:19הגב לתגובה זו10 אלפים יחידות דיור במלאי
- 2.משה 21/11/2019 13:03הגב לתגובה זולידי בירושלים בנו תמא 38. אני גר בקומת קרקע. פרצו לחצר הגינה שברשותי ושברו לי קיר של 22 מטר במטרה לבנות ליד בניין התמא איזור חניה תתקרקעי (בלתי מקורה). סבלתי ואני עדיין סובל מתמא זו וללא כל פיצוי בינתיים למרות שמשאיות ודחפורים הסתובבו בחצרי קרוב לשנה. בעית החניה החריפה למרות הכול. הורסים שכונות שלוות והופכים אותם למפלצות. פרצו לחלקה
- 1.מגיב 21/11/2019 09:36הגב לתגובה זומרגישים את זה מצויין ...במיוחד ראש העיר הכוכב החדש של הוד השרון מר אמיר כוכבי מטרפד פינוי בינוי הכוכב רוצה משאל תושבים מחכים לך בבחירות הבאות...!!!
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.

יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"
לאחר מכירת 10% מהחברה שבבעלותו ללאומי פרטנרס לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל, אברהמי מדבר על הזרמת ההון, המו״מ שהתפוצץ עם מנורה, הכיוון להנפקה - וההתעניינות הגוברת של משקיעים מהעולם בנדל"ן הישראלי
יוסי אברהמי מרוצה. לאומי פרטנרס הצטרפו להשקעה בחברה ( לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל) והוא יכול להתקדם לעבר חלום ההנפקה לציבור בשווי גבוה יותר. אף אחד לא יכול להבטיח ואברהמי לא מוכן לנדב מידע, אבל הכוונה של החברה להתקדם להנפקה וזה לא יהיה בשווי העסקה הנוכחית. שווי של 2 מיליארד שקל לא יהיה הפתעה. כשאתה מגיע לשוק עם שותף כמו לאומי פרטנרס כשבדרך גם השקעת הון נוסף בפרויקטים והגדלת צבר ורוח גולמי, אתה תהיה שווה יותר. עם זאת, יש סיכון - אברהמי ויתר על הנפקה כעת במטרה לגייס בעתיד בשווי גבוה יותר, אבל מה יקרה אם בדרך יהיו תקלות - ירידת מחירים, שוק חלש? אברהמי לקח את הסיכון.
מאחורי העסקה עמד תהליך עבודה של כשלושה חודשים, שבמסגרתו בחן השוק המוסדי לעומק את הפעילות, המאזנים, הצבר והאסטרטגיה של הקבוצה. זהו צעד משמעותי עבור חברה פרטית, שמציבה את עצמה על מסלול הבשלה לקראת שוק ההון. תוך הצגת גיבוי מצד אחד הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל, אם לא הכי גדול. לפני העסקה עם לאומי פרטנרס התנהל גם משא ומתן עם מנורה מבטחים בנוגע למכירת כ-20% מהחברה לפי שווי של כ-1.35 מיליארד שקל, כך שהעסקה הנוכחית מבוצעת לפי שווי גבוה יותר, ומחזקת את הרושם שהמוסדיים מעריכים את יכולת הצמיחה של הקבוצה ואת הנכסים שבידיה.
החברה שבראשות היזם ואיש העסקים יוסי אברהמי הוקמה בתחילת שנות ה-80 ונותרה בשליטה משפחתית, פועלת כיום בפרויקטים למגורים בכל רחבי הארץ. ובשנים האחרונות ביססה פעילות משמעותית גם בתחום ההתחדשות העירונית. לצד מאות פרויקטים שביצעה בעבר בתל אביב, חיפה, נתניה ואילת, החברה מחזיקה כיום צבר של כ-10 אלף דירות בשלבי תכנון וביצוע. בתקופה האחרונה היא גם בולטת בזכיות משמעותיות במכרזי רמ"י: ביניהן רכישת קרקע לשכונת מגורים בשדה דב בתל אביב בהיקף 144 דירות, וזכייה משותפת ב-772 דירות ביהוד מונסון.
שתי העסקאות מביעות את מה שקורה בחברה לאחרונה, הרחבת פעילות ומוכנות לעלייה בהיקפי הבנייה בשנים הקרובות. כניסת לאומי פרטנרס מסמנת תחנה נוספת בדרך של יוסי אברהמי לעבר אפשרות הנפקה. בחברה לא מתחייבים על עיתוי אך מציינים כי הדלת פתוחה, וכי החיבור לגוף מוסדי מוביל הכולל ניסיון משמעותי בליווי חברות לקראת שוק ההון, מהווה שכבת תמיכה חשובה.
- לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל
- מנורה צפויה להשקיע ביוסי אברהמי - המטרה להמשך: הנפקה בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוסי, מה היה הרקע לעסקה - איך זה התגבש?
