הדולר המשיך דרומה: היציג איבד 0.6%, "עלייה בתיאבון לסיכון תחליש המטבע"

כלכלני בנק לאומי טוענים כי התעצמות בתיאבון לסיכון, כמו גם הגירעון האמריקני התופח, יפגעו בערכו של השטר הירוק. הנגיד פישר: "מעריך בהסתברות גבוהה שלא יהיה גל שני למשבר"
אריאל אטיאס |

הדולר האמריקני נחלש הבוקר (ו') מול השקל בעוד שנסחר ביציבות יחסית מול יתר המטבעות המובילים, זאת ברקע לדברי נגיד בנק ישראל אמש כי הוא לא צופה גל שני למשבר ובהמתנה לנתוני התעסוקה בארה"ב שיפורסמו בשעות הצהרים.

הדולר היציג נחלש הבוקר בשיעור של 0.554% ונקבע בשער של 3.7710 שקל. האירו היציג איבד 0.238% ונקבע בשער של 5.6162 שקל. הליש"ט היציג התחזק קלות בשיעור של 0.057% ונקבע בשער של 6.2663 שקל.

כלכלני בנק לאומי ציינו בסקירתם השבועית כי בטווח הקצר, היחלשות מגמת הגידול בתיאבון לסיכון בעולם בתקופה האחרונה, תספק תמיכה למטבע האמריקאי. בהמשך, התעצמות מחודשת של התיאבון לסיכון בשילוב עם המשך תפיחתו של הגירעון האמריקאי, יחזרו ויפגעו בעוצמתו של השטר הירוק. לסקירה השבועית של בנק לאומי

בזירת המאקרו, באוסטרליה פרסם הבנק המרכזי את הדו"ח הרבעוני שלו בו אמר כי הכלכלה תתרחב בקצב הגבוה ביותר מפי שלוש ממה שהעריך רק בחודש אוגוסט. משרד העבודה האמריקני צפוי לדווח היום כי המשק איבד 175 אלף משרות באוקטובר אחרי ירידה של 263 אלף בספטמבר, כך עולה מחציון תחזיות הכלכלנים.

"נתוני מאקרו חיוביים צפויים לעודד את המשקיעים לקנות נכסים מניבים יותר על חשבון הדולר", אמר לבלומברג טושיה יאמוצ'י, מנהל מסחר במט"ח בטוקיו. "קצב הירידה במשרות ממשיך להאט. היין נוטה להימכר ביחד עם הדולר כאשר התחזית הכלכלית משתפרת".

הבנק המרכזי של אוסטרליה (RBA) צופה כי הכלכלה תתרחב במהירות הגדולה ביותר מפי שלוש פעמים מהקצב אותו העריך רק בחודש אוגוסט האחרון ומאותת כי הוא ימשיך לתפוס את המקום הראשון ברשימת העלאות הריבית. "סביר כי הקלה הדרגתית נוספת בתמריצים המוניטריים תידרש לאורך זמן", אמר הבנק המרכזי בסידני היום (ו'). התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) יעלה ב-1.75% השנה וב-3.25% ב-2010, הוסיף הבנק. רק לפני שלושה חודשים הוא חזה צמיחה של 0.5% ו-2.25%, בהתאמה. לידיעה המורחבת

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.