פאואל: "סביר ביותר שביולי נעלה את הריבית ב-0.5-0.75% נוספים"
"מנקודת המבט של היום, עלייה של 50 נקודות או עלייה של 75 נקודות בסיס נראית סבירה ביותר בפגישה הבאה שלנו", כך אומר הערב יו"ר הפד' ג'רום פאואל, במסיבת עיתונאים לאחר החלטת הבנק המרכזי של ארה"ב להעלות את הריבית ב-0.75%, מהר יותר משתכנן, וכאשר רק לפני חודש אמר שזה בכלל לא על הפרק. השוק כבר ציפה להעלאת ריבית כזו, לאחר נתוני האינפלציה הגבוהים שפורסמו ביום שישי האחרון, לפיהם האינפלציה במשק האמריקאי הגיעה ל-8.6%. "הכלכלה האמריקאית חזקה ונתמודד עם כל אתגר" אמר פאואל - והשוק שמע ביטחון. אבל האם זה יהיה רק לזמן קצר, כמו שקרה בהעלאת הריבית הקודמת, כאשר באותו יום המדדים קפצו - ולמחרת התרסקו?
"אנו צופים שהעלאות ריבית מתמשכות כאלה יהיו יהיו הולמות (appropriate). קצב השינויים הללו ימשיך להיות תלוי בנתונים שייכנסו ובתחזית המתפתחת על הכלכלה", הוסיף היו"ר. ברור, העלייה של 75 נקודות הבסיס של היום היא חדה בצורה יוצאת דופן, אבל אני לא מצפה שמהלכים בסדר גודל כזה יהיו נפוצים".
לדברי פאואל, בפד רואים שהצמיחה של התוצר בעליה. הוא התייחס גם לשוק הדיור האמריקאי, שכמו בישראל מזנק בצורה חדה בשנה האחרונה ואמר כי הוא רואה "ששוק הדיור נרגע בעקבות התייקרות המשכנתאות" וכי יש איזון בין ההיצע והביקוש בשוק העבודה".
פאואל הוסיף וניסה להרגיע את השווקים כשאמר: "נקבל את ההחלטות שלנו, פגישה אחר פגישה, ונמשיך לתקשר את החשיבה שלנו בצורה ברורה ככל שנוכל". ייתכן שהשוק מופתע לטובה מדבריו של פאואל, כיוון שהשוק בחן את מידת נחישותו של יו"ר הפד' במלחמה באינפלציה. בפועל, פאואל משאיר את הדלת פתוחה להעלאת ריבית מהירה נוספת. אבל מה שיותר חשוב הוא שהפד' מנסה להיות שקוף עם השוק, ולאותת על כוונותיו בצורה ברורה. ודאות היא חשובה מאוד בשוק ההון, גם בתקופה של עליית ריבית.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפד' מעלה את תחזית האינפלציה ל-5.2%, לעומת 4.3%, מוריד את תחזיות הצמיחה - אבל משדר אופטימיות וביטחון לגבי הניצחון על האינפלציה
העלאת הריבית של הבנק המרכזי הערב של 0.75% לטווח של 1.5%-1.75%, היא ההעלאה האגרסיבית ביותר מאז 1994. אבל מה שיותר חשוב מהעלאת הריבית עצמה היא התחזיות של הפד' להמשך: הבנק המרכזי צופה שהריבית תגיע ל-3.4% עד סוף השנה, כאשר עד כה הוא צפה שהיא תעמוד על 1.9%, ובשנת 2023 הבנק צופה ריבית של 3.8% (לעומת צפי קודם ל-2.8%). בפד צופים שהריבית תרד רק ב-2024 לסביבות ה-3.4% ובטווח היותר ארוך ל-2.5% (גם כאן מדובר בעליה קלה לעומת 2.4%).
הפד' גם חותך את תחזית הצמיחה שלו וצופה כעת צמיחה בתמ"ג (GDP) בשנת 2022 של 1.7% בלבד, לעומת התחזית הקודמת של 2.8%. גם התחזית ל-2023 יורדת ל-1.7% לעומת 2.2% בתחזית בחודש מרץ.
- 4.קש 16/06/2022 10:52הגב לתגובה זואיזה עוד סימנים צריך כדי להבין שמה שהיה לא יהיה ? הנדל"ן טוב להשקעה רק בריבית נמוכה .התשואה כיום על השקעה בדירה בסביבות 3% משכירות אז מה יקרה כאשר הריבית תהיה כפולה מהתשואה ?
- 3.העבירו הירידות מכאן עולים ועולים (ל"ת)רון 16/06/2022 04:55הגב לתגובה זו
- 2.אלי 15/06/2022 23:03הגב לתגובה זוכל תחזיות הפס היו כישלון אחד גדול.ולמרות זאת האמריקאים הדבילים עדיין ממשיכים להאמין לו.
- 1.בטח יעלה, הוא קיבל אישור של ביידן! (ל"ת)אלמוג 15/06/2022 22:29הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
