אחר מרגעי המניה בתקופת המניה דפרסיה שעובר על השוק היה הודעתו של נשיא הפדרל רזרב ג'רום פאוול כי העלאת ריבית של 0.75% לא נמצאת על הפרק. השוק הגיב באותו יום בעליות חדות, רק כדי להתרסק בשלושת ימי המסחר הבאים ב-10%, כשהמשקיעים הפנימו שהולכות להיות כמה העלאות ריבית של 0.5%, ושבעצם שום דבר טוב לא התחדש וכל העננים השחורים עדיין נמצאים בשמי שווקי המניות. 

כמה העלאות ריבית של 0.5% ואחרות של 0.25% בהמשך הדרך מפחידות מספיק, אך ייתכן גם שהשוק מבין שההבטחה הזו של פאוול עלולה להתגלות כצ'ק ללא כיסוי כיון שהיא תלויה גם בגורמים שלא תמיד נמצאים בשליטתו של האיש, שרק לפני כמה חודשים הגדיר את האינפלציה כ"זמנית". 

איזה גורמים יקח הפד בחשבון בהחלטות הקרובות וממה הוא יתעלם? 

בעבר היה נראה שהפד נבהל מירידות בשווקים וממהר להגיב בדרך כלשהי של הרחבה מוניטרית כל פעם שהשווקים איימו להיכנס לשוק דובי. אך כעת נראה שהפד הפך להיות אדיש לחלוטין לירידות ולא מראה שום כוונה להתערב לטובת השוק. האינפלציה ושוק העבודה. אלו שני המושגים שחוזרים על עצמם במסיבות העיתונאים של יו"ר הפד לאחר הכרזות החלטות הריבית של וועדת הנגידים, ונראה שהשוק לא נמצא כלל לנגד עיניו. 

אז הירידות, ככל הנראה, לא יהיו גורם לכאן או לכאן בהחלטות הפד בישיבות הקרובות. התעסוקה והכלכלה הריאלית הן כן גורמים בעלי חשיבות, אך נראה שהן מחזיקות מעמד יפות ואפילו מפגינות עוצמה מסוימת. הגורם היחידי שנראה כרגע על השולחן בנוגע להחלטות הבאות היא האינפלציה. לאחרונה מתרבות ההערכות על כך שהאינפלציה עברה את השיא ומכאן תתחיל לרדת. התהליך הזה צריך להיות מלווה בהעלאות הריבית של הפד והציפיה לפעולה כזו שיתמכו במגמה, ולמעשה כבר אמורות לפעול על האינפלציה. אך מה אם קצב הירידה לא מספיק מהיר? מה אם ניכנס ל"ספירלת שכר" (דרישה להעלאת שכר בעקבות עליית המחירים, שבתורה גורמת לעליית מחירים ושוב דרישות העלאת שכר וחוזר חלילה) או ברבור שחור אחר? בעולם של מלחמה באירופה וסגר בסין, כבר אין תרחיש בלתי אפשרי. 

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קריאת נתון האינפלציה האחרון הראה עליה שנתית של 8.3%. נמוך יותר בשתי עשיריות אחוז מהחודש הקודם. האם זו תחילת מגמת ירידת האינפלציה לה כולם מחכים? לא כל כך מהר. ראשית, הוא היה מעל הציפיות ל-8.1%, וגרוע מכך, מדד הליבה הפתיע לרעה. השינויים עדיין מינוריים מדי כדי לקבוע מגמה על סמך הנתון הזה. 

כלכלני בנק אוף אמריקה הצביעו על כך שגורם מרכזי בעלית מדד הליבה היה זינוק חודשי של 18% במחירי הטיסות שברובו לא משקף לחץ אינפלציוני קבוע. ייתכן אם כן שכבר בחודש הקרוב נראה הקלה. מצד שני אולי יהיה "מחירי הטיסות" אחר, איזה ברבור שחור אחר שיקפיץ את האינפלציה בחודש שאחריו, אולי השכר, אולי מחירי הרכב וכדו', ובחודש שלאחר מכן יצוץ גורם אחר וכו' האווירה הכללית היא של העלאת מחירים, ולכן כל פעם יכולה להיות הפתעה בסקטור אחר. מלבד הפתעות לא רצויות כאלה, נשארים עימנו גם הגורמים האחרים הכלליים יותר שגורמים לאינפלציה, ונראה שהם לא הולכים לשום מקום בזמן הקרוב: הסגרים בסין, שיבושי שרשראות האספקה, המלחמה באוקראינה, המחסור בעובדים ולחצי העלאות השכר. כל אלו לא נעלמו וימשיכו להשפיע על המחירים, ויתכן שאת רוב ההשפעה שלהם עדיין לא ראינו. 

לכן, פאוול אמנם רוצה להסתפק בשתי העלאות ריבית של חצי אחוז בשתי הישיבות הקרובות, אך לא תמיד מקבלים מה שרוצים. פאוול לפחות גילה קצת גמישות מחשבתית ויכולת לשנות מדיניות, קצת באיחור אמנם, אולי מחוסר ברירה, אבל הוא הבין בסוף שהאינפלציה לא זמנית ומחייבת נקיטת צעדים, ואפילו צעדים קשים. במידה והאינפלציה תמשיך להיות מעל 7.5% או אפילו 8%, יתכן שהוא יצטרך שוב לשנות גישה ולהיות אפילו אגריסיבי יותר ממה שהיה עד כה. 

• בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
• הביקוש לזיכרון דחף את לאם ריסרץ’ לשיא כל הזמנים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...