דולר
צילום: iStock

הדולר פורץ מגמה של 2 עשורים מול השקל: הלחץ צפוי להימשך?

למרות הפעולות החריגות שהודיע הפד' אתמול, הלחץ של הדולר בשווקים רבים עדיין כאן. בחינה של המאפיינים שגורמים למצוקת הדולרים הנוכחית בשווקים מאותת כי הלחץ של הדולר עשוי להימשך עוד תקופה הקרובה. החדשות הטובות: בנק ישראל מגיע יחסית מוכן לסיטואציה
עמית נעם טל | (14)

הפד' הפתיע אמש את המשקיעים כאשר הודיע על חיתוך מהיר של הריביות והזרמה של עד 700 מיליארד דולר לשוקי האג"ח. במקביל, בניסיון לעצור את הלחץ של הדולר בעולם, הודיע הבנק על פתיחת קווי אשראי ל-5 בנקים מרכזיים גדולים בעולם. למרות ההודעה החריגה של הפד', הלחץ של הדולר על שווקים רבים מתחזק גם היום. בחינה של המאפיינים שגורמים למצוקת הדולרים הנוכחית בשווקים מאותת כי הלחץ של הדולר עשוי להימשך עוד תקופה הקרובה.

אתגר 1

הורדת הריבית של הפד' צפויה לפגוע בצורה משמעותית בפעילות הליבה של סקטור הבנקאות בארה"ב, כאשר ההכנסות מריבית צפויות להיפגע בצורה משמעותית. נכון להיום, הפד' מבצע את הרכישות בשוקי האג"ח עם קבוצה מצומצמת מאוד של גופים פיננסים (Primary Dealers), שהם בדר"כ שלוחה של אחד הבנקים הגדולים בארה"ב.

בהורדת הריבית האחרונה הפד' אמנם פתר את בעיית ההפרש ריביות עבור קבוצה זו, אך נשאלת השאלה כעת האם אותם מוסדות פיננסים ירצו כעת לשחרר את הנזילות לשאר הגופים הפיננסים, כאשר הם בעצמם פגיעים? 

יש היום בארה"ב כ-4,890 בנקים קטנים, שאין להם גישה לחשבונות הפד' והם מסתכמים בצורה משמעותית על אשראי מהבנקים הגדולים. בנקים אלו נאלצים כעת לסבול מההשלכות של חיתוך הריביות ומחוסר הרצון הבנקים הגדולים לחלק כרגע אשראי. אם נוסיף לעובדה זו את הצפי לעלייה באבטלה וגידול בהפרשות לחובות אבודים, ניתן להגיע למסקנה כי מצוקת הדולרים בקבוצה זו צפויה להמשיך להיות גבוהה. 

אתגר 2 

הצפי להאטה חדה בפעילות הכלכלית בארה"ב במהלך הרבעון ה-2 של השנה, צפוי לגרום לחברות בארה"ב לנסות ולעשות שימוש מוגבר בקווי האשראי שהבנקים הבטיחו להם. לפי ניתוח של קרדיט סוויס, ל-4 הבנקים הגדולים בארה"ב התחייבו למסגרות אשראי של עד 1.35 טריליון דולר. מספיק שמספר חברות מצומצם מבקש למשוך כסף מבנקים אלו בשביל לגרום לבעיות במאזני הבנקים. 

ומה קורה כאשר לבנקים בארה"ב אין מספיק דולרים? הם מושכים את הדולרים מהשווקים אחרים בעולם. 

קווי האשראי של 4 הבנקים הגדולים בארה"ב. מתוך הסקירה של קרדיט סוויס

אתגר 3

הפד' הודיע אתמול פתיחת קווי אשראי מוזלים ל-5 בנקים מרכזיים גדולים, בדומה למהלך שביצע במהלך המשבר הכלכלי. מדובר במהלך שעשוי לעזור לאותם בנקים במימון המערכת הבנקאית המקומית, אך באופן מוגבל. במקביל, נשאלת השאלה מה קורה במדינות שלא קיבלו את "הפריווילגיה" ועדיין נאלצות להתמודד עם השבתה של הפעילות בעקבות נגיף הקורונה ועדיין צריכים להחזיר חובות דולרים בתקופה הקרובה?

ומה בנוגע לשקל הישראל?

המגמה בעולם לא מדלגת מעל ישראל, כאשר בנק ישראל איננו שייך לבנקים שזכו לקבל מימון זול של דולרים מהפד'. השקל הישראלי משלים היום פיחות של יותר מ-10% מול הטבע האמריקני מתחילת החודש. 

קיראו עוד ב"גלובל"

האטה הכלכלית שכבר מורגש והצורך להגדיל את הגירעון הממשלתי בתקופה הקרובה עשויים לאותת כיכי הפיחות בשקל המקומי רק בתחילתו. החדשות הטובות הן כי בנק ישראל יצר בשנים האחרונות כרית ביטחון גדולה יחסית, עם יתרות מט"ח של יותר מ-130 מיליארד דולר. ייתכן ויהיה צורך בשימוש בכרית ביטחון זו בחודשים הקרובים. 

גרף חודשי של הדולר שקל בעשורים האחרונים: פריצת מגמה מאז 2002, בדרך לפיחות משמעותי?

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    דירה=קורת גג 23/03/2020 21:41
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 9.
    שכחת להוסיף את כנץ (ל"ת)
    נחטוף חזק 17/03/2020 10:59
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    המשבר הזה יגמר בסוף אפריל והכל יחזור לעצמו תרגיעו (ל"ת)
    ישראלי 17/03/2020 00:06
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אהרון 16/03/2020 23:54
    הגב לתגובה זו
    למימון המשבר ברמה הראשונית... כ- 45 מיליארד ש"ח... לא רע בשביל ההתחלה, כחלון :)
  • מישהו 17/03/2020 18:32
    הגב לתגובה זו
    שבנק ישראל מושקע עד צוואר במניות אמריקאיות - זה מה שהוא עשה עם הדולרים שלו.
  • 6.
    נחום 16/03/2020 23:52
    הגב לתגובה זו
    רוצו ותקנו עוד דולים מהר לפני שיירד ! אבל בעוד חדשים הדולר יגיע 3.4
  • 5.
    שלמה 16/03/2020 23:14
    הגב לתגובה זו
    שאין יותר נתניהו שסימם את כלכלת ישראל , שקל מחליפים רק בעזה ונבלוס! ואח׳כ דירות .... חחחחח
  • 4.
    הדולר 4₪ תוך חודש (ל"ת)
    בני 16/03/2020 20:43
    הגב לתגובה זו
  • איזה תוך חודש תוך שבוע (ל"ת)
    ניסים 17/03/2020 01:43
    הגב לתגובה זו
  • השנה יעבור את 4 שקל (ל"ת)
    משה מיציע א 17/03/2020 00:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    gnux 16/03/2020 19:54
    הגב לתגובה זו
    איפה כל המבקרים שכתבו פה כתבות על זה שבקניית דולרים בנק ישראל הפסיד המון כסף ציבורי? איפה הם?
  • מישהו 17/03/2020 18:33
    הגב לתגובה זו
    התחתונים. הוא לא נשאר עם הדולרים בבנק.
  • 2.
    אורן 16/03/2020 19:09
    הגב לתגובה זו
    הנגיד בארץ צפוי להוריד את הריבית בעקבות הורדת הריבית בארהב דבר אשר יגרום לדולר לעלות עוד יותר ביחס לשקל
  • 1.
    הדולאר 4 16/03/2020 18:09
    הגב לתגובה זו
    השקל חוזק למקומו הטבעי ברפובליקת הבננות.
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

משאל עם בשוויץ, קרדיט: גרוקמשאל עם בשוויץ, קרדיט: גרוק

שווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%

העם אמר את דברו: 82% מהשוויצרים מעדיפים שהמיליארדרים יישארו במדינה מאשר להטיל עליהם מס ירושה פרוגרסיבי, איפה יש כן מס ירושה על עשירים ומה המצב בישראל?

הדס ברטל |


שווייץ הכריעה ברוב מוחץ נגד הצעה להטלת מס ירושה כבד על העשירים ביותר במדינה, במהלך שהוגדר כאחד המבחנים המשמעותיים ליחסה של המדינה לאי־שוויון ולמאבק במשבר האקלים. במשאל העם שנערך בסוף השבוע דחו 82% מהמצביעים את ההצעה, שלפיה היה מוטל מס של 50% על חלק מהעיזבון העולה על חמישים מיליון פרנק שוויצרי. אם ההצעה הייתה מתקבלת, המס היה חל על כ־2,500 תושבים בלבד, המהווים כ־0.03% מהאוכלוסייה. היוזמה, שקידם ארגון הצעירים הסוציאליסטים, הייתה מיועדת ליצירה של מקור תקציבי ייעודי להתמודדות עם השלכות שינויי האקלים, אך הפכה במהרה לסוגיה רחבה הרבה יותר של זהות כלכלית, תחרות בין מדינות ועתיד ההון הבינלאומי.

תנועת הסוציאליסטים הצעירים בשוייץ, מתוך אתר התנועה
תנועת הסוציאליסטים הצעירים בשוייץ - קרדיט: מתוך אתר התנועה

הקמפיין נגד המהלך גייס כמעט את כלל המערכת הפוליטית, למעט מפלגות השמאל. ממשלת שווייץ, נציגי המגזר העסקי ורוב הקנטונים הזהירו כי מיסוי כה גבוה יוביל לגל עזיבה של מיליארדרים ויזמים, שעלולים לקחת איתם גם מרכזי פעילות תעשייתיים ופיננסיים. החששות קיבלו משנה תוקף כאשר כמה מבעלי ההון הבולטים במדינה, בהם פטר שפולר, בעל השליטה בחברת Stadler Rail, הצהירו כי יהגרו אם ההצעה תאושר. התוצאה הסופית נתפסה כהבעת אמון ציבורית במודל הכלכלי השווייצרי, המבוסס על מדיניות מס אטרקטיבית ושימור מעמד המדינה כאחת הבירות העולמיות של עושר והשקעות.

לשווייץ יש מסורת ארוכה של תמיכה באינטרסים עסקיים במשאלי עם, והיא ממשיכה להתייצב לצד מדיניות מס מקלה בהשוואה לרוב מדינות אירופה. המדינה נהנית זה שנים ממעמד ייחודי כיעד מועדף למיליארדרים, בין היתר בזכות מסי עושר נמוכים ברמה הקנטונים המרכיבים אותה, יחד עם הסדרי מס ייחודיים לזרים עשירים, המאפשרים להם לשלם מס המבוסס על רמת הוצאות ולא על כלל הנכסים. שווייץ מובילה במספר המיליארדרים לנפש בעולם המערבי, מעל ל-9 מיליארדרים למיליון תושבים, כאשר הציבור המקומי מבין כי הון זה הפך למרכיב מרכזי בכלכלה הלאומית.

הוויכוח סביב מיסוי על עשירי־העל אינו ייחודי לשווייץ ומתחולל בשנים האחרונות ברחבי אירופה וארצות הברית. פוליטיקאים פופוליסטים רבים מדברים על מיסוי משמעותי יותר על המעמדות העליונים כדרך לממן מדיניות רווחה ולסגור בורות תקציביים שנוצרו מהוצאות ממשלה רבות. בצרפת, בריטניה וגרמניה קיים מס ירושה משמעותי, אם כי הוא מלווה בפטורים נרחבים לעסקים משפחתיים. בגרמניה קיים מס ירושה של 7%-50%, אך עם פטורים נדיבים מאוד לעסקים משפחתיים מה שמרכך עבורם את ה"מכה". בצרפת קיים מס ירושה של 45% ובבריטניה קיים מס ירושה של 40% אך פוליטיאים שמרנים וליברלים כאחד אומרים כי מרוב פטורים ותנאי סף, הוא מס שבפועל הוא חלקי ביותר. מדינות סקנדינביה, לעומתן, בחרו לבטל את מס הירושה לחלוטין בשל חשש מבריחת הון. ספרד ניסתה להנהיג מס עושר זמני במהלך משבר האנרגיה, מהלך שעורר התנגדות מחוזית ופוליטית נרחבת. בארצות הברית דמויות בולטות כמו אליזבת וורן וברני סנדרס דחפו בשנים האחרונות לרעיונות של מס על מיליארדרים ומס ירושה פרוגרסיבי במיוחד, אך הצעותיהם לא התקדמו בשל התנגדות פוליטית. ממשל ביידן דן במודל "מס מינימום שנתי על מיליארדרים", אך עדיין לא הצליח להעבירו. הדיון בארה״ב עדיין עמוק בפוליטיקה: דמוקרטים דוחפים למסי עושר, הרפובליקנים מתנגדים.