הדולר והאירו נחלשים קלות: השוק שקט לגמרי
הדולר נסחר בשעה זו של הבוקר בירידה מזערית בת 0.06% סביב שער של 4.3984 שקל. זאת, לאחר שאתמול התחזק ב-0.23% ושערו היציג נקבע בגובה 4.401 שקל. גם האירו נחלש הבוקר ובשיעור קל של 0.13% סביב שער של 5.5108 שקל, לאחר שאתמול התחזק ב-0.35% ושערו היציג נקבע בגובה 5.518 שקל. מחדרי העסקאות נמסר על שקט בשוק המט"ח המקומי וזאת, שכן הסוחרים האמריקנים נעדרים היום מהשוק לרגל יום הזכרון וישובו רק מחר. בבנק אוצר החייל מעריכים, כי טווח המחירים הצפוי לימים הקרובים היינו 4.42-4.38 שקל. פינוטק: הצרפתים אומרים לא, הדולר אומר כן נתוני מאקרו מאכזבים בארה"ב ביום שישי לא תמכו בדולר וראינו ירידות שערים של הדולר אל מול המטבעות העיקריים. למרות עליות מפתיעות בהכנסה האישית באפריל בשיעור של 0.7%, ההוצאה האישית לא עלו מעבר לציפיות ורשמו עלייה של 0.6% בלבד. היה נראה ששיעור החסכונות יעלה בעקבות הנתונים לעיל, אולם זה לא קרה ובעצם הוא ירד ל-0.4%– רמתו הנמוכה מזה 3 שנים. בנוסף, גם ה-PCE, הוצאות לצריכה עצמית, אשר אומד את שיעור האינפלציה בקרב הצרכנים מהיבט ההוצאות, פורסם ביום שישי בעלייה של 0.4% באפריל. למרות העלייה הנ"ל, מדד הליבה, אשר לא כולל מזון ואנרגיה, עלה בשיעור של 0.1% בלבד, דבר שמותיר את השיעור השנתי בטווח המקובל ע"י ה- FED, הבנק המרכזי של ארה"ב. העובדה שארה"ב לא סובלת מאינפלציה יתרה, גורמת לכלכלנים רבים לטעון כי הבנק המרכזי עלול לעצור את תהליך העלאות הריבית. אנו בדעה שארה"ב תמשיך להעלות את הריבית על רקע האינפלציה אשר נובעת מכל המרכיבים – כולל מזון ואנרגיה – אשר משפיעים על השוק כולו והצרכן בפרט ולכן לא ניתן להתעלם ממרכיבים הללו. מדד הסנטימנט של אוניברסיטת משיגן, פורסם בעלייה מעבר למצופה, אולם מתחת לנתון של החודש הקודם ולא השפיע על השוק. נראה כי אף אחד מהנתונים לעיל לא הצליח להשפיע על השוק ברגעים שהשוק המתין לתוצאות מאירופה. למרות שכלכלנים ואנליסטים לא מאמינים שישנן השלכות על האירו בעקבות ההודעה כי צרפת בחרה "לא", החלטתם אינה מבשרת טובות עבור האירו. היום, השווקים בארה"ב יוותרו סגורים לרגל יום הזיכרון ורק מחר יתפרסמו מדדים כלכליים. האירו צנח יותר מחצי סנט כנגד הדולר, לאחר שצרפת דחתה את הצטרפותה לחוקה האירופאית. כעת נסחר האירו סביב הרמה של 1.2540 כנגד הדולר וסביב הרמה של 0.6870 כנגד הסטרלינג. 55% מהצרפתים הצביעו נגד החוקה, הרבה יותר מהמשאלים שנעשו קודם לכן. אנליסטים טוענים, כי עובדה זו מעלה ספקות לגבי תמיכה ציבורית בגוש האירו והמשך האינטגרציה. "תוצאות המשאל, לא היו שליליים לאירו. זה רק מראה כי ישנם דברים רבים שהאיחוד האירופאי צריך לעשות על מנת לפתח המשכיות", אומר אסטרטג בכיר ב-JPMorgan Chase בטוקיו. ובכל זאת, סבורים האנליסטים כי ההידרדרות של האירו לרמתו הנמוכה מזה כ-7 חודשים הינה תוצאה של התמקדות המשקיעים בדולר עקב פערי ריביות חיוביים על אירופה ויפן. לעומתם, סבורים הטריידרים כי עקב ה"לא" של הצרפתים, הגוש המאוחד נזרק למשבר מדיני-פוליטי אשר צפוי להמשיך להכביד על המטבע המקומי. היומן הכלכלי האירופאי ריק היום מנתונים בעלי חשיבות רבה, למעט מדד מחירים לצרכן (PPI) באיטליה. היין ממשיך להיסחר בטווח כנגד הדולר, סביב הרמה של 107.75 ו-108.05. היום, המטבע היפני לא הצליח לעלות על גבו של מדד ה-Nikkei, אשר עלה הלילה ב-160 נקודות לרמה של 11,192. וגם הפעם, הבנק המרכזי היפני (BOJ) הותיר את שיעור הריבית סביב רמתה האפסית, עקב לחץ דיפלציוני אשר ממשיך להכביד על הכלכלה האסיאתית. הלילה, צפויים להתפרסם נתונים כלכליים רבים ביפן, ביניהם, מדד מנהלי הרכש לייצור ושיעור האבטלה לחודש אפריל.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת הכנסות משכירויות בהיקף של 8 מיליון שקל
רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים שבה אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024
העלמות מס רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים: על פי הודעת הרשות ופרוטוקול מבית משפט השלום בעיר, אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024. על פי ממצאי החקירה, האב מחזיק בשלושה בניינים בבית חנינא הכוללים כ-39 דירות, וכן בבעלויות על חניונים, אולם אירועים ומתחם חנויות בעיר העתיקה ובראס אל עמוד.
כבר בשנת 2017 נחתם מולו הסכם שומה שקבע כי הכנסותיו משכירות ייחשבו כהכנסה מעסק. למרות זאת, לפי החשד, בשנים 2018-2024 הוא
פיצל את ההכנסות והסב אותן לילדיו, תוך שימוש בעורמה ובתחבולה כדי להפחית את נטל המס ולמנוע דיווח מלא.
מהבקשה לשחרור בערובה עולה כי סך ההכנסות שהוסבו ונרשמו על שמו של האב בלבד עמד על כ-6.5 מיליון שקל, בעוד שבנו נדאל דיווח רק בשנת 2022 על בניין בן
עשר דירות שהניב הכנסות החל מ-2019. על פי החשד, בגין דירות אלה הועלמו הכנסות נוספות של כ-1.5 מיליון שקל.
במהלך החיפוש שנערך ב-13 באוגוסט 2025 נתפסו מסמכים רבים בביתם, ולאחר מכן הובאו האב והבן לחקירה. בהמשך הם שוחררו על ידי בית משפט השלום בירושלים
בתנאים מגבילים, הכוללים הפקדת ערבויות כספיות בהיקף של מאות אלפי שקלים ואיסור יציאה מהארץ לתקופה של חצי שנה.
- משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה
- ביקורת ספרים העלתה תמונה מטרידה באזור המרכז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות המסים הדגישה כי מדובר בחקירה מתמשכת, וכי במידה שיוגשו כתבי אישום, יעמדו החשודים בפני סעיפים פליליים חמורים בעבירות מס.
