בססח חתמה את הרבעון הראשון עם רווח של 2.6 מ' ש'

לעומת 1.1 מ' ש' ברבעון הראשון של 2004. הרווח לפני מס מעסקי ביטוח אשראי הסתכם ב-4 מ' ש' - 3 מ' ש' מביטוח סיכוני סחר חוץ והיתר - מביטוח אשראי מקומי
שרון שפורר |

בססח, החברה הישראלית לביטוח אשראי, מקבוצת הכשרת היישוב סיימה את הרבעון הראשון ברווח נקי של 2.6 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 1.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה, אשתקד. הכנסות החברה בתקופת הדו"ח עלו ב-12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

עוד עולה מהדו"ח, כי הרווח לפני מס מעסקי ביטוח אשראי לתקופה שהסתיימה ב-31 במארס 2005 הסתכם בסך של 4 מיליון שקל. הרווח מביטוח סיכוני סחר חוץ הסתכם בתקופת הדוח בסך של 3 מיליון שקל. הרווח מביטוח אשראי מקומי, הסתכם בתקופת הדוח בסך 1 מיליון שקל. החברה מממנת את פעילותה בעיקר מתזרים המזומנים המתקבל מפעילותה השוטפת ומהונה העצמי.

לדברי מנכ"ל בססח, דוד מילגרום, השיפור בתוצאות החברה ברבעון הראשון לעומת הרבעון המקביל אשתקד נובע מהרחבת הפעילות של החברה, שיפור התוצאות בשוק המקומי והתחשבנות עם מבטחי המשנה של החברה משנים קודמות.

בססח מבטחת אשראי בהיקף של מעל 6 מיליארד דולר בשנה, כאשר מתוכם מעל 5 מיליארד דולר בעסקאות סחר חוץ וכמיליארד דולר בשוק המקומי. בססח מבטחת אשראי ב-114 מדינות ולה כ-500 חברות ישראליות מבוטחות. לחברה שיתופי פעולה עם מבטחי המשנה המובילים בעולם ובראשם Swiss Re השוויצרית, שהנה מבטח המשנה המוביל בעולם בתחום ביטוח האשראי. לאחרונה דורגה החברה Aa3 על ידי מידרוג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.