בססח חתמה את הרבעון הראשון עם רווח של 2.6 מ' ש'
בססח, החברה הישראלית לביטוח אשראי, מקבוצת הכשרת היישוב סיימה את הרבעון הראשון ברווח נקי של 2.6 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 1.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה, אשתקד. הכנסות החברה בתקופת הדו"ח עלו ב-12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
עוד עולה מהדו"ח, כי הרווח לפני מס מעסקי ביטוח אשראי לתקופה שהסתיימה ב-31 במארס 2005 הסתכם בסך של 4 מיליון שקל. הרווח מביטוח סיכוני סחר חוץ הסתכם בתקופת הדוח בסך של 3 מיליון שקל. הרווח מביטוח אשראי מקומי, הסתכם בתקופת הדוח בסך 1 מיליון שקל. החברה מממנת את פעילותה בעיקר מתזרים המזומנים המתקבל מפעילותה השוטפת ומהונה העצמי.
לדברי מנכ"ל בססח, דוד מילגרום, השיפור בתוצאות החברה ברבעון הראשון לעומת הרבעון המקביל אשתקד נובע מהרחבת הפעילות של החברה, שיפור התוצאות בשוק המקומי והתחשבנות עם מבטחי המשנה של החברה משנים קודמות.
בססח מבטחת אשראי בהיקף של מעל 6 מיליארד דולר בשנה, כאשר מתוכם מעל 5 מיליארד דולר בעסקאות סחר חוץ וכמיליארד דולר בשוק המקומי. בססח מבטחת אשראי ב-114 מדינות ולה כ-500 חברות ישראליות מבוטחות. לחברה שיתופי פעולה עם מבטחי המשנה המובילים בעולם ובראשם Swiss Re השוויצרית, שהנה מבטח המשנה המוביל בעולם בתחום ביטוח האשראי. לאחרונה דורגה החברה Aa3 על ידי מידרוג.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
