שטראוס-עלית: 2004 מוצלחת - פסח יחסר ברבעון הנוכחי
הנהלת שטראוס עלית התכנסה במשרדי החברה בצומת עלית שברמת גן בכדי לסכם את שנת 2004. הנתונים מראים על גידול ושיפור בתוצאות לרבעון שסיים את 2004 ולשנה כולה. אבל מנכ"ל שטראוס-עלית ארז ויגודמן מסר בצפי לרבעון הקרוב כי היות וחג הפסח לא נכלל בו השנה, הוא צופה תוצאות דומות לרבעון המקביל, עם שיפור מסוים ברווח הנקי.
המשקיעים בשוק ההון שולחים את המניה להסחר בירידה של 2.4% במחזור של 2.2 מיליון שקל. גם אחת המתחרות הנסחרות אסם סובלת מסנטימנט שלילי בשוק הקמעונאות ומניותיה יורדות ב-0.49% כעת. סך הרווח הנקי של שטראוס עלית טיפס ב-72.5% והסתכם ב-157 מיליון שקל בשנת 2004 ביחס לשנה שקדמה לה. המכירות עלו ב-13.2% והסתכמו ב-3.7 מיליארד שקל. הרווח התפעולי עלה בשנה שחלפה ב-32.8% והסתכם ב-308 מיליון שקל.
הרווח הנקי (פרופורמה) הסתכם ברבעון הרביעי ברמה של 27.1 מיליון שקל, מול הפסד של 111 מיליון שקל בעת המקבילה. המכירות ברבעון הרביעי עמדו על 906 מיליון שקל, מול 819 מיליון שקל במקביל (פרופורמה).
ההנהלה הציגה את ה-ROE של 2004 (תשואה על ההון) שעמד על 16.7% מול 3.5% בלבד ב-2003. ה-ROIC (החזר על הון מושקע) גדל ל-13.9% מול 7.4% ב-2003. זאת היתה שנה גדולה ועמוסת אירועים לשתי חברות המזון, הן השלימו את המיזוג ובצעו יישום של "אינטגרציה ומימוש סינרגיות" לדברי ההנהלה. מי השפיע יותר על מי? נשאלה עופרה שטראוס, שהשיבה: "המיזוג יותר גדול משתי החברות. האנשים השפיעו אחד על השני, בעיקר לטובה."
שטראוס-עלית עומדת לבצע גיוס של אג"ח סטרייט עם אופציות על מניות בהיקף של חצי מיליארד שקל. "אנחנו ממתינים לדירוג שיתקבל ממעלות" מסביר ויגודמן. התוכנית היא להקטין בעזרת הדירוג את עלויות המימון. בהנהלת החברה סבורים כי נוצר כאן חלון הזדמנויות של ריבית ישראלית נמוכה אל מול ריבית בינלאומית הולכת ועולה.
בין הנתונים החיוביים שהוצגו עולה כי מחלבות יוטבתה שנרכשו על ידי החברה הגדילו את המכירות שלהן ב-18% ביחס ל-2003, חטיפי האנרג'י שהחברה מייצרת זינקו ב-50.6% וסך המכירות של עלית מזון עלו ב-10.5%.
בר דיעה רומז: מכירות קלאב מרקט ירדו ב-2004
גם המכירות לרשתות השיווק גדלו יותר ממה שמכרו הרשתות ב-2004. כך לגבי שופרסל ביחס לחברה וכך גם לגבי הרבוע הכחול ביחס לחברה. "מכרנו יותר גם ברשת השלישית, שמכירותיה ירדו ב-2004" מוסר גיורא בר דיעה כשהוא רומז רמז עבה לרשת הקמעונאות קלאב מרקט.
כדי לשפר את הפעילות של החברה בשוק המקומי בשנה הבאה, מתכננת ההנהלה לצמצם את היקפי המותגים בהם היא משתמשת. "נצמצם את סך המותגים בכ-60%" מציין ויגודמן. ההנהלה גם מתגאה להיות הראשונה בין הישראליות המפרסמת את הדוחות שלה לשנת 2004 (אם לא מביטים על טבע, פרטנר, ואלווריון שנסחרות גם בחו"ל ופרסמו זה מכבר את התוצאות). הדוחות החדשים באים לאחר תקנות ברנע, והם יוצאים יחד עם התשקיף לגיוס של חצי מיליארד שקל באג"ח.
את הסיבות לגידול בהכנסות החברה בשנה שחלפה מסבירים בשטראוס עלית במספר סיבות: השקות מוצרים, שיפור נתחי שוק, וחדשנות. אבל גם עליית מחירים ועליית מחירי המטבע. עם זאת ויגודמן מדגיש כי הצמיחה של הקבוצה הבינלאומית הסתכמה בכ-24%, ובנטרול השפעות המטבע היא עלתה ב-23%. לא השפעה גדולה. עיקר הפורטפוליו של הקבוצה בחו"ל הוא בשיווק של מוצרי קפה. מקפה קלוי, קפוצ'ינו ועד לסוגים שונים של קפה נמס.
עוד מציינים בהנהלה כי בשנתיים הקרובות לא נראה את שטראוס עלית יוצאת מהפעילות בחמשת האשכולות שבהם היא פעילה כיום. עם זאת רכישה של חברה חדשה גדולה אפשרית, והכוונה היא בחו"ל ולא בארץ. בינתיים מייעדים בשטראוס עלית גדולות ונצורות למותג מקס ברנר היוקרתי שרכשו בעבר. החברה מתכננת לפתח ולהוציא את המותג לארה"ב בשנה הבאה.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
