שטראוס-עלית: 2004 מוצלחת - פסח יחסר ברבעון הנוכחי

שנה מתוקה עם מיזוג ש"עובד יפה עד כה", והתוצאות בהתאם. המנכ"ל, בר דיעה רומז: מכירות קלאב מרקט ירדו ב-2004. ויגודמן: נפחית את מספר המותגים ב-60%
חזי שטרנליכט |

הנהלת שטראוס עלית התכנסה במשרדי החברה בצומת עלית שברמת גן בכדי לסכם את שנת 2004. הנתונים מראים על גידול ושיפור בתוצאות לרבעון שסיים את 2004 ולשנה כולה. אבל מנכ"ל שטראוס-עלית ארז ויגודמן מסר בצפי לרבעון הקרוב כי היות וחג הפסח לא נכלל בו השנה, הוא צופה תוצאות דומות לרבעון המקביל, עם שיפור מסוים ברווח הנקי.

המשקיעים בשוק ההון שולחים את המניה להסחר בירידה של 2.4% במחזור של 2.2 מיליון שקל. גם אחת המתחרות הנסחרות אסם סובלת מסנטימנט שלילי בשוק הקמעונאות ומניותיה יורדות ב-0.49% כעת. סך הרווח הנקי של שטראוס עלית טיפס ב-72.5% והסתכם ב-157 מיליון שקל בשנת 2004 ביחס לשנה שקדמה לה. המכירות עלו ב-13.2% והסתכמו ב-3.7 מיליארד שקל. הרווח התפעולי עלה בשנה שחלפה ב-32.8% והסתכם ב-308 מיליון שקל.

הרווח הנקי (פרופורמה) הסתכם ברבעון הרביעי ברמה של 27.1 מיליון שקל, מול הפסד של 111 מיליון שקל בעת המקבילה. המכירות ברבעון הרביעי עמדו על 906 מיליון שקל, מול 819 מיליון שקל במקביל (פרופורמה).

ההנהלה הציגה את ה-ROE של 2004 (תשואה על ההון) שעמד על 16.7% מול 3.5% בלבד ב-2003. ה-ROIC (החזר על הון מושקע) גדל ל-13.9% מול 7.4% ב-2003. זאת היתה שנה גדולה ועמוסת אירועים לשתי חברות המזון, הן השלימו את המיזוג ובצעו יישום של "אינטגרציה ומימוש סינרגיות" לדברי ההנהלה. מי השפיע יותר על מי? נשאלה עופרה שטראוס, שהשיבה: "המיזוג יותר גדול משתי החברות. האנשים השפיעו אחד על השני, בעיקר לטובה."

שטראוס-עלית עומדת לבצע גיוס של אג"ח סטרייט עם אופציות על מניות בהיקף של חצי מיליארד שקל. "אנחנו ממתינים לדירוג שיתקבל ממעלות" מסביר ויגודמן. התוכנית היא להקטין בעזרת הדירוג את עלויות המימון. בהנהלת החברה סבורים כי נוצר כאן חלון הזדמנויות של ריבית ישראלית נמוכה אל מול ריבית בינלאומית הולכת ועולה.

בין הנתונים החיוביים שהוצגו עולה כי מחלבות יוטבתה שנרכשו על ידי החברה הגדילו את המכירות שלהן ב-18% ביחס ל-2003, חטיפי האנרג'י שהחברה מייצרת זינקו ב-50.6% וסך המכירות של עלית מזון עלו ב-10.5%.

בר דיעה רומז: מכירות קלאב מרקט ירדו ב-2004

גם המכירות לרשתות השיווק גדלו יותר ממה שמכרו הרשתות ב-2004. כך לגבי שופרסל ביחס לחברה וכך גם לגבי הרבוע הכחול ביחס לחברה. "מכרנו יותר גם ברשת השלישית, שמכירותיה ירדו ב-2004" מוסר גיורא בר דיעה כשהוא רומז רמז עבה לרשת הקמעונאות קלאב מרקט.

כדי לשפר את הפעילות של החברה בשוק המקומי בשנה הבאה, מתכננת ההנהלה לצמצם את היקפי המותגים בהם היא משתמשת. "נצמצם את סך המותגים בכ-60%" מציין ויגודמן. ההנהלה גם מתגאה להיות הראשונה בין הישראליות המפרסמת את הדוחות שלה לשנת 2004 (אם לא מביטים על טבע, פרטנר, ואלווריון שנסחרות גם בחו"ל ופרסמו זה מכבר את התוצאות). הדוחות החדשים באים לאחר תקנות ברנע, והם יוצאים יחד עם התשקיף לגיוס של חצי מיליארד שקל באג"ח.

את הסיבות לגידול בהכנסות החברה בשנה שחלפה מסבירים בשטראוס עלית במספר סיבות: השקות מוצרים, שיפור נתחי שוק, וחדשנות. אבל גם עליית מחירים ועליית מחירי המטבע. עם זאת ויגודמן מדגיש כי הצמיחה של הקבוצה הבינלאומית הסתכמה בכ-24%, ובנטרול השפעות המטבע היא עלתה ב-23%. לא השפעה גדולה. עיקר הפורטפוליו של הקבוצה בחו"ל הוא בשיווק של מוצרי קפה. מקפה קלוי, קפוצ'ינו ועד לסוגים שונים של קפה נמס.

עוד מציינים בהנהלה כי בשנתיים הקרובות לא נראה את שטראוס עלית יוצאת מהפעילות בחמשת האשכולות שבהם היא פעילה כיום. עם זאת רכישה של חברה חדשה גדולה אפשרית, והכוונה היא בחו"ל ולא בארץ. בינתיים מייעדים בשטראוס עלית גדולות ונצורות למותג מקס ברנר היוקרתי שרכשו בעבר. החברה מתכננת לפתח ולהוציא את המותג לארה"ב בשנה הבאה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".