שטראוס-עלית: 2004 מוצלחת - פסח יחסר ברבעון הנוכחי
הנהלת שטראוס עלית התכנסה במשרדי החברה בצומת עלית שברמת גן בכדי לסכם את שנת 2004. הנתונים מראים על גידול ושיפור בתוצאות לרבעון שסיים את 2004 ולשנה כולה. אבל מנכ"ל שטראוס-עלית ארז ויגודמן מסר בצפי לרבעון הקרוב כי היות וחג הפסח לא נכלל בו השנה, הוא צופה תוצאות דומות לרבעון המקביל, עם שיפור מסוים ברווח הנקי.
המשקיעים בשוק ההון שולחים את המניה להסחר בירידה של 2.4% במחזור של 2.2 מיליון שקל. גם אחת המתחרות הנסחרות אסם סובלת מסנטימנט שלילי בשוק הקמעונאות ומניותיה יורדות ב-0.49% כעת. סך הרווח הנקי של שטראוס עלית טיפס ב-72.5% והסתכם ב-157 מיליון שקל בשנת 2004 ביחס לשנה שקדמה לה. המכירות עלו ב-13.2% והסתכמו ב-3.7 מיליארד שקל. הרווח התפעולי עלה בשנה שחלפה ב-32.8% והסתכם ב-308 מיליון שקל.
הרווח הנקי (פרופורמה) הסתכם ברבעון הרביעי ברמה של 27.1 מיליון שקל, מול הפסד של 111 מיליון שקל בעת המקבילה. המכירות ברבעון הרביעי עמדו על 906 מיליון שקל, מול 819 מיליון שקל במקביל (פרופורמה).
ההנהלה הציגה את ה-ROE של 2004 (תשואה על ההון) שעמד על 16.7% מול 3.5% בלבד ב-2003. ה-ROIC (החזר על הון מושקע) גדל ל-13.9% מול 7.4% ב-2003. זאת היתה שנה גדולה ועמוסת אירועים לשתי חברות המזון, הן השלימו את המיזוג ובצעו יישום של "אינטגרציה ומימוש סינרגיות" לדברי ההנהלה. מי השפיע יותר על מי? נשאלה עופרה שטראוס, שהשיבה: "המיזוג יותר גדול משתי החברות. האנשים השפיעו אחד על השני, בעיקר לטובה."
שטראוס-עלית עומדת לבצע גיוס של אג"ח סטרייט עם אופציות על מניות בהיקף של חצי מיליארד שקל. "אנחנו ממתינים לדירוג שיתקבל ממעלות" מסביר ויגודמן. התוכנית היא להקטין בעזרת הדירוג את עלויות המימון. בהנהלת החברה סבורים כי נוצר כאן חלון הזדמנויות של ריבית ישראלית נמוכה אל מול ריבית בינלאומית הולכת ועולה.
בין הנתונים החיוביים שהוצגו עולה כי מחלבות יוטבתה שנרכשו על ידי החברה הגדילו את המכירות שלהן ב-18% ביחס ל-2003, חטיפי האנרג'י שהחברה מייצרת זינקו ב-50.6% וסך המכירות של עלית מזון עלו ב-10.5%.
בר דיעה רומז: מכירות קלאב מרקט ירדו ב-2004
גם המכירות לרשתות השיווק גדלו יותר ממה שמכרו הרשתות ב-2004. כך לגבי שופרסל ביחס לחברה וכך גם לגבי הרבוע הכחול ביחס לחברה. "מכרנו יותר גם ברשת השלישית, שמכירותיה ירדו ב-2004" מוסר גיורא בר דיעה כשהוא רומז רמז עבה לרשת הקמעונאות קלאב מרקט.
כדי לשפר את הפעילות של החברה בשוק המקומי בשנה הבאה, מתכננת ההנהלה לצמצם את היקפי המותגים בהם היא משתמשת. "נצמצם את סך המותגים בכ-60%" מציין ויגודמן. ההנהלה גם מתגאה להיות הראשונה בין הישראליות המפרסמת את הדוחות שלה לשנת 2004 (אם לא מביטים על טבע, פרטנר, ואלווריון שנסחרות גם בחו"ל ופרסמו זה מכבר את התוצאות). הדוחות החדשים באים לאחר תקנות ברנע, והם יוצאים יחד עם התשקיף לגיוס של חצי מיליארד שקל באג"ח.
את הסיבות לגידול בהכנסות החברה בשנה שחלפה מסבירים בשטראוס עלית במספר סיבות: השקות מוצרים, שיפור נתחי שוק, וחדשנות. אבל גם עליית מחירים ועליית מחירי המטבע. עם זאת ויגודמן מדגיש כי הצמיחה של הקבוצה הבינלאומית הסתכמה בכ-24%, ובנטרול השפעות המטבע היא עלתה ב-23%. לא השפעה גדולה. עיקר הפורטפוליו של הקבוצה בחו"ל הוא בשיווק של מוצרי קפה. מקפה קלוי, קפוצ'ינו ועד לסוגים שונים של קפה נמס.
עוד מציינים בהנהלה כי בשנתיים הקרובות לא נראה את שטראוס עלית יוצאת מהפעילות בחמשת האשכולות שבהם היא פעילה כיום. עם זאת רכישה של חברה חדשה גדולה אפשרית, והכוונה היא בחו"ל ולא בארץ. בינתיים מייעדים בשטראוס עלית גדולות ונצורות למותג מקס ברנר היוקרתי שרכשו בעבר. החברה מתכננת לפתח ולהוציא את המותג לארה"ב בשנה הבאה.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
