שטראוס-עלית: 2004 מוצלחת - פסח יחסר ברבעון הנוכחי

שנה מתוקה עם מיזוג ש"עובד יפה עד כה", והתוצאות בהתאם. המנכ"ל, בר דיעה רומז: מכירות קלאב מרקט ירדו ב-2004. ויגודמן: נפחית את מספר המותגים ב-60%
חזי שטרנליכט |

הנהלת שטראוס עלית התכנסה במשרדי החברה בצומת עלית שברמת גן בכדי לסכם את שנת 2004. הנתונים מראים על גידול ושיפור בתוצאות לרבעון שסיים את 2004 ולשנה כולה. אבל מנכ"ל שטראוס-עלית ארז ויגודמן מסר בצפי לרבעון הקרוב כי היות וחג הפסח לא נכלל בו השנה, הוא צופה תוצאות דומות לרבעון המקביל, עם שיפור מסוים ברווח הנקי.

המשקיעים בשוק ההון שולחים את המניה להסחר בירידה של 2.4% במחזור של 2.2 מיליון שקל. גם אחת המתחרות הנסחרות אסם סובלת מסנטימנט שלילי בשוק הקמעונאות ומניותיה יורדות ב-0.49% כעת. סך הרווח הנקי של שטראוס עלית טיפס ב-72.5% והסתכם ב-157 מיליון שקל בשנת 2004 ביחס לשנה שקדמה לה. המכירות עלו ב-13.2% והסתכמו ב-3.7 מיליארד שקל. הרווח התפעולי עלה בשנה שחלפה ב-32.8% והסתכם ב-308 מיליון שקל.

הרווח הנקי (פרופורמה) הסתכם ברבעון הרביעי ברמה של 27.1 מיליון שקל, מול הפסד של 111 מיליון שקל בעת המקבילה. המכירות ברבעון הרביעי עמדו על 906 מיליון שקל, מול 819 מיליון שקל במקביל (פרופורמה).

ההנהלה הציגה את ה-ROE של 2004 (תשואה על ההון) שעמד על 16.7% מול 3.5% בלבד ב-2003. ה-ROIC (החזר על הון מושקע) גדל ל-13.9% מול 7.4% ב-2003. זאת היתה שנה גדולה ועמוסת אירועים לשתי חברות המזון, הן השלימו את המיזוג ובצעו יישום של "אינטגרציה ומימוש סינרגיות" לדברי ההנהלה. מי השפיע יותר על מי? נשאלה עופרה שטראוס, שהשיבה: "המיזוג יותר גדול משתי החברות. האנשים השפיעו אחד על השני, בעיקר לטובה."

שטראוס-עלית עומדת לבצע גיוס של אג"ח סטרייט עם אופציות על מניות בהיקף של חצי מיליארד שקל. "אנחנו ממתינים לדירוג שיתקבל ממעלות" מסביר ויגודמן. התוכנית היא להקטין בעזרת הדירוג את עלויות המימון. בהנהלת החברה סבורים כי נוצר כאן חלון הזדמנויות של ריבית ישראלית נמוכה אל מול ריבית בינלאומית הולכת ועולה.

בין הנתונים החיוביים שהוצגו עולה כי מחלבות יוטבתה שנרכשו על ידי החברה הגדילו את המכירות שלהן ב-18% ביחס ל-2003, חטיפי האנרג'י שהחברה מייצרת זינקו ב-50.6% וסך המכירות של עלית מזון עלו ב-10.5%.

בר דיעה רומז: מכירות קלאב מרקט ירדו ב-2004

גם המכירות לרשתות השיווק גדלו יותר ממה שמכרו הרשתות ב-2004. כך לגבי שופרסל ביחס לחברה וכך גם לגבי הרבוע הכחול ביחס לחברה. "מכרנו יותר גם ברשת השלישית, שמכירותיה ירדו ב-2004" מוסר גיורא בר דיעה כשהוא רומז רמז עבה לרשת הקמעונאות קלאב מרקט.

כדי לשפר את הפעילות של החברה בשוק המקומי בשנה הבאה, מתכננת ההנהלה לצמצם את היקפי המותגים בהם היא משתמשת. "נצמצם את סך המותגים בכ-60%" מציין ויגודמן. ההנהלה גם מתגאה להיות הראשונה בין הישראליות המפרסמת את הדוחות שלה לשנת 2004 (אם לא מביטים על טבע, פרטנר, ואלווריון שנסחרות גם בחו"ל ופרסמו זה מכבר את התוצאות). הדוחות החדשים באים לאחר תקנות ברנע, והם יוצאים יחד עם התשקיף לגיוס של חצי מיליארד שקל באג"ח.

את הסיבות לגידול בהכנסות החברה בשנה שחלפה מסבירים בשטראוס עלית במספר סיבות: השקות מוצרים, שיפור נתחי שוק, וחדשנות. אבל גם עליית מחירים ועליית מחירי המטבע. עם זאת ויגודמן מדגיש כי הצמיחה של הקבוצה הבינלאומית הסתכמה בכ-24%, ובנטרול השפעות המטבע היא עלתה ב-23%. לא השפעה גדולה. עיקר הפורטפוליו של הקבוצה בחו"ל הוא בשיווק של מוצרי קפה. מקפה קלוי, קפוצ'ינו ועד לסוגים שונים של קפה נמס.

עוד מציינים בהנהלה כי בשנתיים הקרובות לא נראה את שטראוס עלית יוצאת מהפעילות בחמשת האשכולות שבהם היא פעילה כיום. עם זאת רכישה של חברה חדשה גדולה אפשרית, והכוונה היא בחו"ל ולא בארץ. בינתיים מייעדים בשטראוס עלית גדולות ונצורות למותג מקס ברנר היוקרתי שרכשו בעבר. החברה מתכננת לפתח ולהוציא את המותג לארה"ב בשנה הבאה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':