שטראוס-עלית: 2004 מוצלחת - פסח יחסר ברבעון הנוכחי

שנה מתוקה עם מיזוג ש"עובד יפה עד כה", והתוצאות בהתאם. המנכ"ל, בר דיעה רומז: מכירות קלאב מרקט ירדו ב-2004. ויגודמן: נפחית את מספר המותגים ב-60%
חזי שטרנליכט |

הנהלת שטראוס עלית התכנסה במשרדי החברה בצומת עלית שברמת גן בכדי לסכם את שנת 2004. הנתונים מראים על גידול ושיפור בתוצאות לרבעון שסיים את 2004 ולשנה כולה. אבל מנכ"ל שטראוס-עלית ארז ויגודמן מסר בצפי לרבעון הקרוב כי היות וחג הפסח לא נכלל בו השנה, הוא צופה תוצאות דומות לרבעון המקביל, עם שיפור מסוים ברווח הנקי.

המשקיעים בשוק ההון שולחים את המניה להסחר בירידה של 2.4% במחזור של 2.2 מיליון שקל. גם אחת המתחרות הנסחרות אסם סובלת מסנטימנט שלילי בשוק הקמעונאות ומניותיה יורדות ב-0.49% כעת. סך הרווח הנקי של שטראוס עלית טיפס ב-72.5% והסתכם ב-157 מיליון שקל בשנת 2004 ביחס לשנה שקדמה לה. המכירות עלו ב-13.2% והסתכמו ב-3.7 מיליארד שקל. הרווח התפעולי עלה בשנה שחלפה ב-32.8% והסתכם ב-308 מיליון שקל.

הרווח הנקי (פרופורמה) הסתכם ברבעון הרביעי ברמה של 27.1 מיליון שקל, מול הפסד של 111 מיליון שקל בעת המקבילה. המכירות ברבעון הרביעי עמדו על 906 מיליון שקל, מול 819 מיליון שקל במקביל (פרופורמה).

ההנהלה הציגה את ה-ROE של 2004 (תשואה על ההון) שעמד על 16.7% מול 3.5% בלבד ב-2003. ה-ROIC (החזר על הון מושקע) גדל ל-13.9% מול 7.4% ב-2003. זאת היתה שנה גדולה ועמוסת אירועים לשתי חברות המזון, הן השלימו את המיזוג ובצעו יישום של "אינטגרציה ומימוש סינרגיות" לדברי ההנהלה. מי השפיע יותר על מי? נשאלה עופרה שטראוס, שהשיבה: "המיזוג יותר גדול משתי החברות. האנשים השפיעו אחד על השני, בעיקר לטובה."

שטראוס-עלית עומדת לבצע גיוס של אג"ח סטרייט עם אופציות על מניות בהיקף של חצי מיליארד שקל. "אנחנו ממתינים לדירוג שיתקבל ממעלות" מסביר ויגודמן. התוכנית היא להקטין בעזרת הדירוג את עלויות המימון. בהנהלת החברה סבורים כי נוצר כאן חלון הזדמנויות של ריבית ישראלית נמוכה אל מול ריבית בינלאומית הולכת ועולה.

בין הנתונים החיוביים שהוצגו עולה כי מחלבות יוטבתה שנרכשו על ידי החברה הגדילו את המכירות שלהן ב-18% ביחס ל-2003, חטיפי האנרג'י שהחברה מייצרת זינקו ב-50.6% וסך המכירות של עלית מזון עלו ב-10.5%.

בר דיעה רומז: מכירות קלאב מרקט ירדו ב-2004

גם המכירות לרשתות השיווק גדלו יותר ממה שמכרו הרשתות ב-2004. כך לגבי שופרסל ביחס לחברה וכך גם לגבי הרבוע הכחול ביחס לחברה. "מכרנו יותר גם ברשת השלישית, שמכירותיה ירדו ב-2004" מוסר גיורא בר דיעה כשהוא רומז רמז עבה לרשת הקמעונאות קלאב מרקט.

כדי לשפר את הפעילות של החברה בשוק המקומי בשנה הבאה, מתכננת ההנהלה לצמצם את היקפי המותגים בהם היא משתמשת. "נצמצם את סך המותגים בכ-60%" מציין ויגודמן. ההנהלה גם מתגאה להיות הראשונה בין הישראליות המפרסמת את הדוחות שלה לשנת 2004 (אם לא מביטים על טבע, פרטנר, ואלווריון שנסחרות גם בחו"ל ופרסמו זה מכבר את התוצאות). הדוחות החדשים באים לאחר תקנות ברנע, והם יוצאים יחד עם התשקיף לגיוס של חצי מיליארד שקל באג"ח.

את הסיבות לגידול בהכנסות החברה בשנה שחלפה מסבירים בשטראוס עלית במספר סיבות: השקות מוצרים, שיפור נתחי שוק, וחדשנות. אבל גם עליית מחירים ועליית מחירי המטבע. עם זאת ויגודמן מדגיש כי הצמיחה של הקבוצה הבינלאומית הסתכמה בכ-24%, ובנטרול השפעות המטבע היא עלתה ב-23%. לא השפעה גדולה. עיקר הפורטפוליו של הקבוצה בחו"ל הוא בשיווק של מוצרי קפה. מקפה קלוי, קפוצ'ינו ועד לסוגים שונים של קפה נמס.

עוד מציינים בהנהלה כי בשנתיים הקרובות לא נראה את שטראוס עלית יוצאת מהפעילות בחמשת האשכולות שבהם היא פעילה כיום. עם זאת רכישה של חברה חדשה גדולה אפשרית, והכוונה היא בחו"ל ולא בארץ. בינתיים מייעדים בשטראוס עלית גדולות ונצורות למותג מקס ברנר היוקרתי שרכשו בעבר. החברה מתכננת לפתח ולהוציא את המותג לארה"ב בשנה הבאה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.