ביצים
צילום: Pixabay

יוקר המחיה: אחרי החשמל, הדלק והמים - מחירי הביצים בפיקוח יעלו ב-6.5%

משרד האוצר והחקלאות סיכמו על העלאת מחירי הביצים בפיקוח כך שמחיר אריזה של 12 ביצים (L) לצרכן יעלה ב-0.75 שקל; ההתייקרות מגיעה על רקע עלייה במחירי הגרעינים בעולם, וההתייקרות במחירי התערובות המשמשות לגידול תרנגולות מטילות - ותגידו 'תודה' לחברי הכנסת שהצביעו נגדכם וגורמים לכך שתמשיכו לשלם ביוקר
דור עצמון | (1)

משפחה ממוצעת נפגעה מהאינפלציה והעלאת הריבית בשנה האחרונה במעל 1,400 שקל. החזר המשכנתא עלה בכ-500 שקל (וצפוי לעלות בעוד 500 שקל לפחות בשנה הקרובה), הדלק עלה בכ-200 שקל, החשמל בלפחות 50 שקל וההוצאות מסביב בעוד 700-600 שקל - וזה עוד בשמרנות. עכשיו תור הביצים לעלות.

משרד החקלאות מודיע על עליית מחירי הביצים בפיקוח החל ממחר. עליית המחיר הנוכחית, המגיעה כשנתיים וחצי שמחירי ביצים המפוקחות לא עלו, מגלמת בתוכה את המלצות ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והחקלאות עוד מחודש יוני 2021 לפני כשנה.

במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מבהירים כי העלייה המתונה במחיר הביצים כעת הינה חלק ממהלך רוחבי שמוביל המשרד בענף ההטלה, במסגרתו התקבלו לאחרונה שורת הסכמות עם מגדלי המטילות. זאת משום שמאז יוני 2021 חלו עוד תמורות משמעותיות בשוק, בוודאי בעקבות הלחימה בין רוסיה לבין אוקראינה. שינויים אלה, בדגש על מחירי המזון לבעלי חיים, גרמו לזינוק בעלויות הייצור והשיווק בענף זה, כמו ענפי בעלי חיים אחרים. עדכון המחיר הבא על פי ההסכם יהיה לא לפני נובמבר 2022, אחרי חגי תשרי. 

במסגרת ההסכם עם המגדלים הוחלט בנוסף על שורת צעדים שמטרתם קידום הענף, לשם שמירה על בריאות הציבור, רווחת בעלי החיים וחיזוק ביטחון המזון הלאומי. במסגרת זו, סוכם כי התכנון בענף הביצים יסתיים בעוד כעשור; המכסות החדשות שיינתנו מהשנה לא יזכו בפיצוי; אושרו התקנות המעגנות את המעבר המלא ללולים ללא כלובים עד שנת 2037; המכס על ייבוא ביצים יופחת באופן מידי בכ-50%; משרד החקלאות יתמוך במגדלים שיבחרו להישאר בענף בהיקף של כ-380 מיליון ₪. לצד זאת, מגדלים שיבחרו לצאת מהענף יקבלו פדיון שלא יעלה על 150 מיליון ₪, בהתאם למספר הביצים במכסה.

להלן המחירים החדשים לאריזות של 12 ביצים:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יורי מברית המועצות 07/07/2022 15:24
    הגב לתגובה זו
    מועצות צריכות להימחק מעל פני האדמה בארץ, העם רוצה שוק חופשי
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםהדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכלים

קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?

התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ בבאר שבע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דימונה סייבר

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.

אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.

התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.

"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"

עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".

גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".