נדלן בנייה דירה
צילום: נתנאל אריאל

בנק ישראל: עליה של 26 מיליארד שקל ביתרת החוב של משקי הבית

נתונים שמפרסן היום הבנק חושפים, כי ברבעון האחרון של 2021 נרשמה עלייה ביתרת החוב של המגזר העסקי בהיקף של כ-41 מיליארדי שקל; יתרת החוב לדיור של משקי הבית, טיפסה ב-4% בעיקר בשל עלייה בהיקף המשכנתאות החדשות
איתן גרסטנפלד | (2)

במהלך הרבעון הרביעי של 2021 נרשמה עלייה משמעותית ביתרת החוב של המגזר העסקי בהיקף של כ-41 מיליארדי שקל, גידול של 3.9%, שמקורה בעיקר בעלייה ביתרת החוב לבנקים. יתרת החוב לדיור של משקי הבית, טיפסה ב-4% ובהיקף משמעותי של כ-18 מיליארדים, בעיקר בשל עלייה בהיקף המשכנתאות החדשות שנטלו משקי הבית מהבנקים, כך עולה מנתונים שמפרסם היום בנק ישראל.

על פי מסמך שמפרסמת היום החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל, ברבעון האחרון של השנה החולפת, גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי בהיקף משמעותי של כ-41 מיליארדי שקל, לרמה של כ-1.1 טריליון שקל. העלייה ביתרת החוב נבעה מגיוסי חוב נטו שהסתכמו בכ-50 מיליארדי שקל והורכבו בעיקרם מהלוואות בנקאיות ובעיקר לחברות מענפי השירותים הפיננסים, הבינוי והפעילויות בנדל"ן. העלייה ביתרת החוב קוזזה בחלקה כתוצאה מייסוף של כ-9.6% בשער החליפין של השקל מול הדולר שהקטין את השווי של החוב הנקוב במט"ח והצמוד לו. השפעות אלו הביאו לכך שברבעון נרשם שיעור שינוי שנתי חיובי וגבוה של כ-18% ביתרת החוב לבנקים, כשגם החוב למלווים חוץ-בנקאיים גדל במהלך הרבעון בשיעור של כ-7%.

ברביע הרביעי של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-14 מיליארדי ש"ח, גבוה מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים (כ-12 מיליארדים בממוצע לרביע). חברות מענף הנדל"ן והבינוי ממשיכות להוביל בגיוסים – כשני שליש מההנפקות ברביע זה בוצעו על ידן; הנפקות של חברות מענף התעשייה והגז, היוו כ-17% מסך הגיוס ברביע זה. בחודש ינואר 2022 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-6 מיליארד שקל, גבוה ממוצע הגיוסים ב-12 החודשים הקודמים שעמד על כ-4 מיליארד שקל.

החוב של משקי הבית

יתרת החוב של משקי הבית ברבעון הרביעי של שנת 2021 המשיכה לגדול בכ-26 מיליארד שקל, הן בחוב לדיור והן בחוב לא-לדיור, לרמה של כ-691 מיליארדי שקל. כמו כן, נמשכה העלייה ביתרת החוב לדיור (כ-18 מיליארדי שקל) וכן בשיעור הגידול בה שעמד על כ-4% ברביע זה. גם יתרת החוב לא-לדיור המשיכה לגדול ברבעון בשיעור דומה של כ-3.9% (לעומת גידול של כ-2.5% ברביע הקודם), לרמה של כ-214 מיליארד שקל. בכך נמשכה העלייה ביתרת זו שהחלה מסוף שנת 2020 לאחר ירידה שחלה בה בשנת 2020, על רקע משבר הקורונה.

נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-34 מיליארדי שקל, גבוה מעט מסכום הנטילות ברביע הקודם, וגבוה משמעותית מהממוצע הרבעוני של השנים שלפני כן. בחודשים ינואר-פברואר 2022 נמשכה העלייה בנטילת משכנתאות חדשות והן הסתכמו בממוצע חודשי של כ-11 מיליארדי שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אמנון 27/03/2022 17:35
    הגב לתגובה זו
    מה יקרה עם כל השיעבודים האלו שיתחילו העלאות הריבית? ברור לכולם שהעלייה המיוחסת לחוב שלא לדיור גם היא ברובה נלקחה בדרך לא דרך לטובת הצגת הון ראשוני? העיקר שבנק ישראל מרוויח מהמשכנתאות, שכל השאר ירקדו לפי החליל שלו. תפסיקו לשעבד את חייכם בשביל לממן את בנק ישראל, אין כסף לדירה? לא קונים/ קונים איפה שאפשר, ולא קופצים מעל הפופיק
  • 1.
    להעלות את הריבית למפקידים ל 4% פטור ממס (ל"ת)
    אברמזון 27/03/2022 14:35
    הגב לתגובה זו
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.