השכר הממוצע נטו בספטמבר: 7,425 שקל, השכר החציוני 6,076
משכורת הנטו הממוצעת עלתה בחודש ספטמבר ב-0.7% ל-7,425.4 שקל, המשכורת החציונית עלתה ל-6,076 שקל, כך על פי נתוני חברת מס"ב (מרכז סליקה בנקאי). יצוין כי המשק הושפע בחודש ספטמבר מחגי תשרי ומיעוט ימי העבודה במהלך החודש והגיב בירידה בכמות מקבלי השכר, בירידה בהיקף השכר ששולם.
שכר הנטו הממוצע ששולם בגין ספטמבר עלה ב-0.71% ועמד על 7,425.40 שקל לעומת השכר הממוצע באוגוסט שעמד על 7,373.24 שקל. שכר הנטו הממוצע בגין חודש אוגוסט 2020 עמד על 7,303.04 שקל.
השכר החציוני נטו עמד בספטמבר על סכום של 6,076 שקל מדובר על עליה קלה של 0.13% לעומת 6,068 שקל בחודש הקודם. בראייה שנתית מדובר על עליה של 2.55%, לעומת ספטמבר 2020 שבו עמדה משכורת הנטו החציונית על 5,925 שקל.
מספר מקבלי המשכורות בגין ספטמבר (20 בספטמבר 2021 עד 10 באוקטובר 2021) עומד על 3.418 מיליון ישראלים. מדובר על ירידה בשיעור של 3.76% ו-133 אלף איש לעומת החודש הקודם בו קיבלו שכר 3.551 מיליון ישראלים. תוך חודשיים ירד מספר מקבלי השכר בכמות של למעלה מ-166 אלף איש, לאחר ששיא מקבלי השכר במשק, לאחר פרוץ משבר הקורונה, נרשם בגין משכורת יולי השנה שבו שולם שכר ל-3.585 מיליון ישראלים. טרום משבר הקורונה, במרץ 2020, הועברו תשלומי שכר ל-3.65 מיליון ישראלים. בספטמבר 2020 הועברו משכורות ל-3.293 מיליון ישראלים, מדובר על עליה של 3.79% לעומת אשתקד.
- השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
- מה השכר הממוצע במשק וכמה מרוויחים בהייטק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היקף תשלומי השכר בגין חודש ספטמבר ירד בשיעור של 3.08% ועמדו על סכום כולל של 25.383 מיליארד שקל, לעומת סכום כולל של 26.189 מיליארד שקל ששולמו בגין משכורת אוגוסט 2021, מדובר על ירידה של למעלה מ-800 מיליון שקל לעומת הסכום שהועבר בין התאריכים 20 באוגוסט ל-10 בספטמבר. בהשוואה למשכורת ספטמבר 2020 מדובר בסכום גבוה ביותר ב-1.330 מיליארד שקל ובעליה של 5.53% בגין השכר ששולם במשק אשתקד.
אודליה משה אוסטרובסקי, מנכ״לית מס״ב: "חגי תשרי השנה היו ייחודיים בכך שכולם היו בחודש ספטמבר וכולם נפלו על ימי עבודה. את המשמעות של זה למשק הישראלי ניתן לראות בנתוני התעסוקה ותשלום משכורות הנטו שהושפעו לרעה, הפגיעה היתה בקרב מקבלי השכר הנמוך במשק ובעיקר בקרב מי שמועסק על בסיס שכר שעתי".
- 6.רוני 18/10/2021 16:42הגב לתגובה זועדיין משכורת נמוכה ממה שפרסמתם פה
- 5.רם 18/10/2021 11:06הגב לתגובה זושמשכורת חברי הכנסת תהיה צמודה למדד הממוצע (או למדד הממוצע של בוגרי תואר ראשון למי שיש) וכך בעצם נפחית מעלות המסים. ראו דוגמה: נניח והמשכורץ הממוצעת או החציונית עומדת על 12000 ברוטו לבוגרי תואר ראשון. נניח וזו המשכורת ההתחלתית. כל שנה ואני לא אשאיר את הח"כים היקרים מאחור המשכורת שלהם תעלה נגיד ב10-20 אחוז. זה יהיה תקף כל עוד הממשלה והכנסת עומדות בעינן. כלומר לאחר 4 שנים המשכורת "מתאפסת" לממוצע השנתי. כרגע זה עומד על 40000 ועוד עולה. ממה שאני יודע לחיות על 12000 לחודש זה משכורת מכובדת בהחלט.
- יניב 18/10/2021 14:20הגב לתגובה זואז אם נדמה לך שחבר כנסת מסויים לא מתאים או לא ראוי אתה צריך לזכור שהוא נציג של 40 אלף אזרחים בעלי זכות הצבעה שהכניסו אותו למשכן כדי שיהיה הנציג שלהם. גם אם הוא עוכר ישראל לדעתך וגם אם אין לו בגרות. 40 אלף ש"ח לחבר כנסת זה שכר ראוי ומתאים.
- 4.אאא 18/10/2021 07:20הגב לתגובה זוהמחיה בישראל לא היתה יכולה להיות כה יקרה עם חציוני כזה. כנראה שמכניסים ערבים חרדים וילדים במשרות חלקיות . עם 2 משכורות חציוניות אי אפשר לקנות דירה לעולם, וגם לא להביא יותר משני ילדים.
- מיקו 21/10/2021 11:09הגב לתגובה זואנחנו מדינה שאזרחיה נשענים על הלוואות ללא הפסקה. מינוסים ללא הפסקה. וגידול הפערים ההכי גבוה בעולם. וכן, אי אפשר היום לקנות דירה לעולם בשכר הממוצע אפילו, מבלי שלהורים שלך תהיה דירה שימשכנו עבורך. וגם אז תפרוס ל30 שנים בשכר הממוצע שלך. הילודה בקרב חילונים בירידה. משקי בית נוצרים מאוחר יותר. באיזו מדינה את חי שאתה לא מכיר את זה ?
- 3.דוד 18/10/2021 07:08הגב לתגובה זוהשכר בלמס גבוה הרבה יותר, כמעט ב50% ! סביב 11-12 אלף ש"ח. אי אפשר לפרסם נתון בלי להתייחס ולהסביר למה יש פער גדול כל כך
- נילס 18/10/2021 16:39הגב לתגובה זונתחיל מזה ש11 מדובר בברוטו
- דרור 18/10/2021 13:09הגב לתגובה זוהסכומים שאתה מכיר 11-12 זה ברוטו
- מיחזור כתבה לפני כמה שנים (ל"ת)מנשה 18/10/2021 12:58הגב לתגובה זו
- 2.דור 17/10/2021 19:07הגב לתגובה זותודה רבה על פרסום המידע החשוב באופן תדיר מבטיח, בלי נדר להיכנס כל חודש ולקרוא את הכתבה המידע חיוני מאוד וחבל מאוד שלא מתפרסם גם על ידי גורמים אחרים כל הכבוד על עבודה עיתונאית חשובה
- 1.אמיר 17/10/2021 17:07הגב לתגובה זוגנץ דואג לזרוק מיליארד לאנשי הקבע בקיריה....לך הביתה גנץ מנהיגים מושחתים יש לנו מספיק

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.