נגידת בנק ישראל קרנית פלוג
צילום: בני גם זו לטובה

פלוג במסר לכחלון: "המדיניות הנוכחית נוטה להתמקד בטווח הקצר"

הנגידה היוצאת שולחת חץ לעבר המדיניות של שר האוצר: "המדיניות נוטה, יותר מבעבר, להתמקד בתועלות של הטווח הקצר ולהתעלם מסיכונים ועלויות"
מערכת Bizportal | (5)

ד"ר קרנית פלוג, הנגידה היוצאת של בנק ישראל, שלחה מסר לשר האוצר משה כחלון בנוגע למדיונות שלו בכנס בינלאומי לרגל סיום תפקידה. פלוג התייחסה לתפקידו של בנק ישראל כיועץ הכלכלי של הממשלה ואמרה: "אני מאמינה כי בתוך ההקשר הפוליטי הנוכחי שבו המדיניות נוטה, יותר מבעבר, להתמקד בתועלות של הטווח הקצר ולהתעלם מסיכונים ועלויות לטווח הארוך, חיוני שמוסד עצמאי בעל מוניטין יספק ניתוח מדיניות וייעוץ, ויסייע בהסברת הסוגיות לציבור".

פלוג ניצלה את נאומה האחרון כנגידה להעביר ביקורת על החלטות של משרד האוצר. האוצר בראשות כחלון ביצע לאחרונה מספר החלטות בעלת השלכות מרחיקות לכת על תקציב המדינה, בהן תוכנית מחיר למשתכן, ותוספות במיליארדי שקלים למגזרי לחץ. רק לאחרונה חתם כחלון על הסכם תוספות שכר לשוטרים - הסכם שמוערך בכ-20 מיליארד שקל אשר טרם קיבל את אישרו של רה"מ נתניהו.

פלוג גם הסבירה את עמדות בנק ישראל ש"שמר" על הבנקים מפני רפורמות מרחיקות לכת. עמדה זו של בנק ישראל באה למעשה על חשבון הציבור שכן בנק ישראל מנע מפוליטיקאים לבצע רפורמות להוזלת השירותים הבנקאיים: "באשר לחיכוך בין הבנק המרכזי והמערכת הפוליטית, הרי שבמהלך כהונתי המתח גבר דווקא סביב נושאים הנמצאים בליבת העשייה של בנק ישראל, הנוגעים לתמיכה ביציבות הפיננסית. החתירה להגברת התחרות בשירותים פיננסיים, שכולנו שותפים לה, הובילה לויכוח ער לגבי הקצב, ההיקף, והפרטים הספציפיים של הרפורמות במגזר הפיננסי. הויכוח התמקד בכך שהתעקשנו להבטיח שהרפורמה לא תערער את היציבות הפיננסית, שלעיתים נתפסת כמובנת מאליה על ידי השותפים שלנו בעיצוב הרפורמה. בעבר, דווקא החיכוך עם המערכת הפוליטית לגבי תהליך הדיסאינפלציה, שגם הוא כמובן בליבת העשייה של הבנק המרכזי, היה אינטנסיבי, ויעקב פרנקל שיושב כאן, יכול להעיד על כך".

"הנגידה המפתיעה בעולם"

פלוג ניסתה להגן על המדיניות שהנהיגה בזמן כהונתה - הריבית האפסית - שגרמה בין השאר לעליית מחירי הדיור, ואמרה: "הדבר היחיד שארצה לומר הוא שניהול המדיניות המוניטרית בישראל בחמש השנים האחרונות, שאולי נראה משעמם לפעמים לצופים מהצד, היה למעשה מסע מרתק למעורבים בעשיית המדיניות. בתחילת הדרך, הפחתנו את הריבית ל-0.1% - הרמה הנמוכה אי פעם בישראל, מהלך שזיכה אותי בתואר הנגידה המפתיעה בעולם על פי אחת מרשתות החדשות הבינלאומיות".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ככה זה 05/11/2018 11:01
    הגב לתגובה זו
    עם מידיניות ריבית 0, על יציבות מחירי הדיור , הבנק לא שמר. לכן הנגידה הפתיעה עם ניתוח בועת נדל"ן. כישלון
  • 4.
    פלוג עם פישר הרסו דור של צעירים כשהם דואגים למי? (ל"ת)
    ישראל ישראלי 05/11/2018 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שמיל 05/11/2018 09:29
    הגב לתגובה זו
    עוד נתגעגע לישוב הדעת ועמידתה בלחצים פופוליסטים.
  • 2.
    גמילות חסדים 05/11/2018 09:22
    הגב לתגובה זו
    כחלון נגד חוקים שמגבירים משילות היהודחם.כחלון תומך בטרור שופטי עליון כחלון מסייע למסתננים כחלון נגד יהדות.הזהרו מהצבועים.ר. הבית היהודי ידאג למגזר היהודי
  • 1.
    כחלון יצר חורבן לטווח הארוך (ל"ת)
    אזרח 05/11/2018 09:17
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).