"המדינה השקיעה 400 מיליון שקל כדי שכל מטוס בישראל יהיה מוגן ירי טילים"

מנכ"ל אל-אופ עדי דר מסביר על מערכת "מגן רקיע": "סיימנו את הפיתוח והניסויים ב-100% הצלחה, המערכת מותקנת במספר מטוסים"
לירן סהר | (1)

הרקטה שהתפוצצה ביום שלישי האחרון ביהוד גרמה לבהלה בקרב חברות תעופה רבות בעולם, והובילה להפסקת טיסות לישראל וממנה. הבוקר התקבלה הודעת הרגעה מצד מנהל התעופה האמריקני, אשר ביטל את האיסור לטוס לארץ. אך איום הרקטות לעבר ישראל, ומוקדים אחרים בעולם ממשיך להתקיים, והפסימיים שבקרב מנהיגינו חוששים מהיום שנראה רקטות מכיוון יהודה ושומרון משוגרות לעבר נתב"ג.

לצורך נטרול ירי הטילים לעבר מטוסים, פיתחה אל-אופ, שבבעלות אלביט מערכות, את מערכת "מגן רקיע". טכנולוגיית הגנה מסוג DIRCM (Directed Infra-Red Countermeasures) מספקת הגנה על מגוון פלטפורמות אוויריות מפני טילי כתף תוך הסטתם של הטילים ממסלולם באמצעות שיגור קרן לייזר. היכולת פותחה במקור לשימוש צבאי ובעקבות האיום ההולך וגובר כנגד מטוסי נוסעים, פיתחה החברה במקביל מערכת לשימוש אזרחי.

החברה ייצרה משפחת מוצרים המכונה 'MUSIC' וכל מוצר נועד להגן על סוג אחר של כלי טייס: מערכת להגנה על מסוקים ומטוסים קטנים, מערכת להגנה על מטוסי סילון בינוניים וגדולים ומערכת הגנה על מטוסי סילון גדולים שהותאמה במיוחד למטוסי נוסעים ומטען לתעופה אזרחית.

הזמנה בהיקף של 90 מיליון דולר ממשרד התחבורה

ב-2009 הודיעה אלביט על קבלת הזמנה בהיקף של כ-90 מיליון דולר מאת משרד התחבורה הישראלי למערכות אשר יגנו על מטוסי הנוסעים של כל חברות התעופה הישראליות. ב-2010 דיווחה החברה על קבלת חוזה בהיקף של למעלה מ-15 מיליון דולר למיגון חיל האוויר האיטלקי: בין הפלטפורמות: מטוס סופר הרקולס C-130J, ספארטן C-27J ומסוק ה-AW101. ב-2011 קיבלה החברה הזמנה מברזיל עבור מטוס תובלה.

עדי דר, מנכ"ל אל-אופ, אמר ל-Bizportal כי בעיקרה המערכת נועדה להעניק הגנה מפני טילי כתף "המערכת יושבת בתוך מתקן (פוד) שמותקן מתחת לבטן של המטוס. יש בתוך המערכת 4 סנסורים שמזהים כל שיגור של טיל לעבר המטוס היא עוקבת אחר הטיל ויורה עליו קרניי לייזר שמשבשות אותו ומנטרלות את הנעילה שלו על המטוס. המערכת פועלת על כל טיל מונחה חום, עיקר האיום כיום הוא מצד ארגוני טרור המשתמשים בטילי כתף, אך גם נגד הירי מעזה יינתן מענה מספק".

לדברי דר, מערכת מגן רקיע תיתן בסופו של דבר מענה לכל מטוסי ישראל "ב-2009 משרד התחבורה השקיע ברכישת המערכות 400 מיליון שקל. במאי 2013 היה הניסוי הראשוני ומאז סיימנו את הפיתוח והניסויים ב-100% הצלחה, קיבלנו את החותמת הסופית. בתהליך הדרגתי כל המטוסים יהיו ממוגנים נגד טילים. כיום יש מערכת צבאית אמריקנית בלבד שעושה את אותו הדבר אך היא הרבה יותר גדולה וכבדה. המערכת שלנו היא היחידה בעולם עבור מטוסים אזרחיים ומאושרת על ידי רשות התעופה האמריקנית והיא שוקלת רק כ-170 קילו".

דר מסביר כי ההתעניינות בקרב חברות תעופה בעולם גוברת : "קיבלנו הצעות מגופים ביטחוניים, מטוסי תובלה, VIP ומטוסי מנהיגים במטוסים ברחבי העולם, אך לא אוכל לפרט עליהן. המערכת, אשר כל יחידה ממנה נמכרת במיליוני דולרים, כבר מותקנת כיום על מסוקים המשמשים להובלת אח"מים".

צפו בסרטון הסבר על מערכת "מגן רקיע":

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מפני רקטות רק מטילי כתף מונחי חום (ל"ת)
    אבל המערכת לא מגינה 24/07/2014 11:25
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.