פסגות על מליסרון-בריטיש: "החברה תצמח משמעותית, נסחרת בדיסקאונט של 15%"
אתמול הודיעו מליסרון ובריטיש ישראל כי בעלי השליטה הגיעו להסכמה לפיה בריטיש תפעל להשיג את אישור האורגנים המוסמכים של החברה למכירת הגרנד קניון בהתאם לדרישת הממונה על ההגבלים העסקיים.
נעם פינקו, ממחלקת ה- Sell Side של פסגות אמר כי מכירת הגרנד קניון, קניון רננים וקניון סביונים תזרים לחברה 1.3-1.4 מיליארד שקל ומאמין כי העסקה תצא לפועל באפריל-מאי 2011.
"מליסרון הפתיעה והודיעה כי תרכוש את כל המניות בניגוד למתווה העסקה הקודם בו הייתה אמורה לרכוש 60% ממניות השליטה ובעלת השליטה האחים עופר הייתה אמורה לרכוש את היתרה", אומר פינקו. "במתווה העסקה החדש יוצרת מליסרון חברת ענק הצפויה להגיע ל- FFO הגבוה מ-450 מיליון שקל בשנת 2013, לאחר השלמת קניון באר שבע, כאשר רמת המינוף לאחר ההסכם והמיזוג עם בריטיש לצד מכירת הנכסים תהיה גבוהה אך סבירה (הון למאזן של 26%, חוב ל CAP של 71%. היחסים טובים מאלו של בריטיש)".
בפסגות אומרים כי העסקה טובה למליסרון שכן בלעדיה אין לחברה מנועי צמיחה והעסקה הנוכחית במחיר שהינו סביר תקפיץ אותה מדרגה לאחת מ-2 חברות הקניונים המובילות בארץ. "עדכנו את המודל שלנו למליסרון בהתאם לנתוני העסקה החדשים. אנו מגיעים למחיר יעד של 103 שקל המשלב מחיר של 120 שקל לפי ה FFO לשנת 2013 במכפיל 10 ו-86 לפי מודל NAV. ללא העסקה מחיר היעד שלנו למליסרון הינו 96 שקל (106 שקל לפי מכפיל FFO 12לשנת 2011 ו-86 לפי מודל NAV). עדכנו את המודל שלנו לבריטיש בהתבסס על התחזית שלנו לשנת 2011 ובהתאם להתפתחויות הצפויות בנכסים בפיתוח בחברה ולירידה הצפויה בריבית על ההלוואות שימוחזרו בתקופה הקרובה. מחיר היעד הנגזר עומד על 14.3 שקל למניה".
לסיכום, פינקו אומר כי העסקה טובה למליסרון ותאפשר לה לצמוח בצורה משמעותית בשנים הקרובות. "לצד מיצובה כאחת מ-2 חברות הקניונים המובילות בארץ ולכן אנו משמרים את המלצת תשואת היתר. עם זאת בטווח הקצר ייתכן לחץ על המניה לאור הנפקת הזכויות הצפויה. מבחינת בריטיש, עם עסקה או בלעדיה המניה עדיין זולה ואנו מותירים המלצת תשואת יתר במחיר יעד של 14.3 שקל"

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
