הגול שנגזל מאנגליה, אולי דווקא לוזון ירים את הכפפה הזו?
במקום שבו נגמרת יכולתם של העין והמוח האנושיים, שם מתחילה כניסת הטכנולוגיה לספורט. הרי שופטי הכדורגל מקבלים משימה שבלתי אפשרי לצלוח אותה ללא מעידות כאלה ואחרות. עליהם לרדוף אחרי 22 בחורים שרודפים בעצמם אחרי הכדור, ולהחליט תוך עשיריות שנייה על מאות אירועים. האם היד שיחקה בכדור או ההפך? הכשלה ברחבה או הצגה? היה נבדל או קו אחד? הכדור עבר את הקו או לא?
דומה שבמשחק המהיר של ימינו, עם עשרות מצלמות המקיפות את פיסת הדשא מכל זווית אפשרית, אי אפשר להימנע מכמה טעויות גורליות. אדרבא כשמדובר במונדיאל, במשחק בין גרמניה לאנגליה בשמינית הגמר.
אתמול (א'), במשחק המדובר, במצב של 2-1 לגרמנים, בעט פרנק למפארד בעיטה חכמה שפגשה את הצד התחתון של המשקוף ומצאה את הדשא מטר אחרי הקו, רק כדי לחזור אחורה לידיו של מנואל נויר. 40,500 צופים באצטדיון ועוד מיליונים ברחבי העולם ראו גול, חורחה לאריונדה והקוון שלו – לא.
האנגלים כעסו מאוד אחרי המשחק, שהסתיים בניצחון 4-1 של הגרמנים, לא רק על עצמם אלא על המחסור בעזרים טכנולוגיים. למפארד עצמו, למשל, אמר: "אני בעד טכנולוגית קו השער, במיוחד אחרי היום. הכדור עבר את הקו, זה היה ברור". גם פאביו קאפלו הצטרף לטרוניות: "אני לא מבין איך בכזאת תקופה טכנולוגית, טעויות כאלה עדיין נשנות".
אחד מהאנשים שישבו ביציעי ה"פרי סטייט סטאדיום" בבלומפונטיין הוא לא אחר מספ בלאטר, נשיא פיפ"א. בלאטר הוא שמרן עיקש וזקן, שמסרב לתת למשחק להתקדם ולהתפתח. פעם אחר פעם, כאשר נדרש לסוגיית העזרים הטכנולוגיים, הוא ביטל את הרעיון בהינף יד.
הצורך העז בעזרה טכנולוגית נעשה ברור הרבה יותר כעבור כמה שעות, במשחק של ארגנטינה ומקסיקו. ארגנטינה עלתה ליתרון הודות לקרלוס טבז, שרץ לחגוג עם הספסל הארגנטינאי. מאחוריו, התגודדו שחקני מקסיקו מסביב לקוון ולחצו עליו להעיף מבט במסך הענק של אצטדיון הסוקר סיטי. כנראה שהוא לא עמד בלחץ, כי בעוד שההילוכים החוזרים הראו את טבז עומד מטר מאחורי כל ההגנה – כולל השוער – צוות השיפוט האילטקי בראשות רוברטו רוזטי כמעט והפך את ההחלטה.
אבל רוזטי נזכר בסעיף המיושן בחוקת פיפ"א האוסר על שימוש במצלמות הטלוויזיה כדי לקבוע החלטה. החוק ההזוי הזה גרם למצב הפרדוקסלי, בו רוזטי נאלץ להצביע לכיוון עיגול האמצע בזמן שידע כי ההחלטה שלו שגויה. היכן עוד אפשר למצוא תרחיש כזה? כנראה שרק בעולם הכדורגל הנשלט ע"י מר בלאטר, שמזכירו ג'רום ואלקה הדגיש ביום שבת שהנושא "לא עומד על הפרק".
לכן, אני פונה בפנייה נרגשת לאבי לוזון, יו"ר ההתאחדות הישראלית לכדורגל. מר לוזון היקר, קח יוזמה. הגדל ראש. הסתכל את העתיד. עם שאיפות יומרניות כמו שיש לך, שמובילות לאמירות כמו זו שהציבה את הליגה שלנו במקום ה-6 באירופה, מן הראוי שיהיה זה אתה שיציב את ישראל כפורץ דרך בעולם הכדורגל.
זה לא חייב להיות מיידי. עשה פיילוט בליגה נמוכה, אפילו בליגה הלאומית. אל תמהר, תעשה שינוי הדרגתי. קודם כל מצלמה על קו השער, אולי אחר כך הזדמנות ערעור אחת במשחק לכל מאמן. תהיה יצירתי. אחרי עונה תראה כיצד התמיכה סוחבת אחריה עוד ועוד אנשים, ואולי אפילו ישכחו לך את ההבטחות לעלייה למונדיאל.
מר לוזון הנכבד, אין לך מה להפסיד. הרי הטענות נגד השימוש בטכנולוגיה חסרות ידיים ורגליים. מי שאומר שזה פוגע בשוויון בין הליגות הגדולות לקטנות, כנראה מעולם לא היה במשחקים בליגה ב' בהם לשופט אין אפילו קוונים, ובטח לא אוזנייה ומיקרופון כדי לתקשר איתם. ומי שחושב שזה ייפגע בשטף של המשחק כנראה שכח שמתוך 90 דקות של כדורגל, אצלנו משחקים אולי חצי שעה, וגם ככה לוקח בדיוק 10 שניות לצפות בהילוך חוזר.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
