הבורסה עושה כסף למדינה: זינוק של 330% בהכנסות מגביה מרווחים בבורסה
על פי אומדנים ראשונים שנערכו בחטיבה למידע ניהולי במשרד האוצר, בחודש נובמבר היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך של 2.0 מיליארד שקלים וגירעון של 1.7 מיליארד בפעילות הכוללת מתן אשראי נטו. בפעילות מקומית היה לממשלה גירעון של 2.1 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל עודף קטן של כ-100 מיליון שקלים.
מתחילת השנה מסתכם הגירעון בסך של 26.5 מיליארד שקלים. בתקציב המקורי מתוכנן גירעון שנתי של 44.4 מיליארד שקלים, כך שהגרעון השנה צפוי להיות נמוך בהרבה מהתכנון המקורי. בתקופה המקבילה אשתקד היה לממשלה גירעון בסך של כ-1.3 מיליארד שקלים.
הגירעון ב-12 החודשים האחרונים (דצמבר 2008 עד נובמבר 2009) עלה מכ-39.8 מיליארד שקלים בחודש הקודם לכ-40.5 מיליארד שקלים.
סך ההוצאות של משרדי הממשלה בחודש נובמבר היו גבוהות יחסית והסתכמו בכ-18.4 מיליארד שקלים. בנובמבר ניכרת האצת מה בקצב ההוצאות של המשרדים, ובנוסף גדלה ההוצאה עקב העברה בסך של כ-1.8 מיליארד לקרנות הפנסיה הוותיקות.
מתחילת השנה מסתכמות הוצאות משרדי הממשלה בסך של כ-177.1 מיליארד שקלים, הוצאה גבוהה בכ 6.9% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (165.6 מיליארד שקלים). בתקציב המקורי המאושר ל 2009 מתוכנן גידול שנתי ממוצע של כ-5.3% בהוצאות המשרדים בהשוואה לתקציב מקורי 2008. בהוצאות המשרדים האזרחיים חל גידול של כ-9.4% (לעומת 8.4% בתכנון המקורי השנתי) ואילו בהוצאות מערכת הביטחון חל גידול של 1.4% (לעומת 3.6%- בתכנון המקורי השנתי).
שעור הביצוע של הוצאות המשרדים מתקציב מקורי מתחילת השנה עד נובמבר הינו כ-87.2%, לעומת שיעורי הביצוע מתקציב מקורי עד נובמבר של כ-85.9% בכל אחת מהשנים 2007 ו-2008.
סך ההכנסות ממסים הסתכמו בחודש נובמבר בכ-16.3 מיליארד שקלים בהשוואה ל-14.1 בנובמבר אשתקד. מתחילת השנה הסתכמו הכנסות המסים בכ-162.9 מיליארד שקלים, כ 94.2% מהתכנון השנתי בתקציב המקורי, וכ-10 מיליארד בלבד פחות מהיעד התקציבי השנתי. בתקופה המקבילה אשתקד נגבו 171.0 מיליארד שקלים.
בפעילות המימונית היה לממשלה בחודש נובמבר גיוס הון נטו שלילי בסך של כ-1.1 מיליארד שקלים.
עוד דווח הבוקר ממשרד האוצר כי בנובמבר הסתכמו ההכנסות ממסים ומאגרות בכ-16.3 מיליארד שקל. בשיעורי מס אחידים, דהיינו בניכוי שינויי החקיקה והתאמות, עלו ההכנסות ממיסים בשיעור ריאלי של 9.8% לעומת בתקופה המקבילה אשתקד.
הכנסות רשות המסים בישראל בחודש נובמבר 2009 הסתכמו בכ-16 מיליארד שקל, לעומת כ-13.7 מיליארד שקל בנובמבר 2008. בניכוי תיקוני החקיקה וההתאמות, נרשמה עליה ריאלית בהכנסות בשיעור של 9.8%. אין הבדל משמעותי בשיעור העלייה בין סוגי המס -במסים הישירים נרשמה עליה בשיעור של 10%, במסים העקיפים נרשמה עליה בשיעור של 9.6%. יש לציין כי זה החודש הראשון, מתחילת השנה, בו נרשמה עליה בהכנסות ממיסים ישירים לעומת שנה קודמת אשתקד.
בנובמבר הסתכמו ההכנסות ממסים ישירים בכ- 7.6 מיליארד ש"ח לעומת כ- 7.2 מיליארד שקל בנובמבר 2008 בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, עלו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ- 10%, העלייה בהכנסות מסתמנת בעיקר בגביה מחברות. יש לציין כי זה החודש הראשון השנה בו קיים גידול בהכנסות ממיסים ישירים לעומת שנה קודמת אשתקד.
הגביה מהניכויים בנובמבר הסתכמה ב-4.7 מיליארד שקל, ירידה של 4.9% לעומת נובמבר 2008. הירידה בגביה נובעת בעיקרה מהפחתת המיסים ומהעלייה בשיעור הבלתי מועסקים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ניתוח הגביה לפי ענפים מראה על ירידה בגביה במרבית הענפים. בולטת הירידה בענף התעשייה בשיעור של 14.5% (מהווה 13% מגביית הניכויים) ובענף המסחר ב-11.5% (מהווה 8% מגביית הניכויים). לעומת זאת בענף התחבורה והתקשורת נרשמה עליה בשיעור של 16.5% (מהווה 6% מגביית הניכויים).
הגביה משוק ההון הסתכמה בחודש שעבר ב-202 מיליון שקל, לעומת 171 מיליון שקל בנובמבר 2008. בגביה מריבית נרשמה ירידה בשיעור של 54% ואילו בגביה מני"ע נרשמה עליה בשיעור של 330%, הנובעת מהפעילות החיובית בבורסה.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
