שאלתיאל על המהלך של משרד השיכון: "הם נזכרו מאוחר מדי, מחירי הדירות במרכז ימשיכו לעלות"

עמיר שאלתיאל, מנכ"ל חברת שיווק הנדל"ן אלדר, מסביר כי יש כיום "מחסור חמור בדירות חדשות באיזור המרכז והשרון", עליהן לא נותנת תכנית משרד השיכון מענה, וכי בזמן הקרוב יעלו מחירי הנדל"ן באיזורי הביקוש
עינת פז-פרנקל |

שר השיכון, אריאל אטיאס, ומנהל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, כינסו היום (יום ב') מסיבת עיתונאים, על מנת להציג את תכניתם להגביר את שיווק הקרקעות ולהוריד את מחירי הדירות בארץ ().

התכנית, שבמסגרתה יוצאו מכרזי ענק בעוד כחודשיים, כוללת שיווק של קרקעות המיועדות לבניית 5,300 יחידות דיור. מספר יחידות הדיור הגדול ביותר ישווק בירושלים ובבית שמש. ערים נוספות בהן ישווקו קרקעות כוללות את ראש העין, יבנה, קרית מוצקין, אשדוד, נתניה, רמלה, קרית גת ועפולה.

בתגובה לתכנית משרד השיכון, אומר היום עמיר שאלתיאל, מנכ"ל חברת שיווק הנדל"ן אלדר, כי "במשרד השיכון נזכרו מאוחר מדי - מחירי הדירות באיזורי הביקוש ימשיכו לעלות בזמן הקרוב". לדברי שאלתיאל, "זמן רב יקח מרגע פרסום המכרז ועד שיווק הפרויקטים בפועל".

לדברי שאלתיאל, המשווקת אלפי יחידות דיור ברחבי הארץ, המהלך של משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל לשווק קרקעות לאלפי יחידות דיור, במידה וייצא לפועל ,ישפיע רק בעוד שנתיים או שלוש על מלאי הדירות החדשות הנמצאות בהליך של שיווק (). שאלתיאל מסביר כי "התהליך מרגע הוצאת המכרז ועד לתחילת השיווק, מבחינת היזם, הוא הליך ארוך שכולל את ביצוע העסקה מול המינהל, קבלת מימון מבנק מלווה, תכנון הפרויקט ואישורו מול ועדות התכנון השונות ועוד".

שאלתיאל מסביר כי יש כיום "מחסור חמור בדירות חדשות באיזור המרכז והשרון", בערים כמו רעננה, רמת השרון, גבעתיים , רמת גן, ותל אביב. "אילו איזורים שבהם לא מתוכנן שיווק קרקעות ואין מענה מצד משרד השיכון או המינהל לביקושים הגבוהים לדירות ולכן באיזורים אילו לא צפוי מצב שבו ההיצע יעלה על הביקושים ויביא ליציבות במחירים", מסביר שאלתיאל. "שיווק של 21 דירות בתל אביב לא יביא את הבשורה לענף הבנייה".

בתוך כך, בירך נשיא התאחדות הקבלנים, ניסים בובליל, על ההחלטה להגדיל את מלאי הדירות החדשות בישראל באמצעות שיווק מיידי של קרקעות לבנייה למגורים. "בשנים האחרונות אנחנו מתריעים שוב ושוב על הירידה בהתחלות הבנייה באיזורי הביקוש, שהביאה למצב של ביקושים העולים על ההיצע וגורמים לעלייה במחירי הדירות", מזכיר בובליל.

בובליל מדגיש כי "מחיר הדירה בישראל מורכב רוב רובו מעלות הקרקע ומשיעורי המיסוי הגבוהים", ומוסיף כי "המהלך של משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל הוא מהלך נכון ואנחנו מקווים שאכן יצא לפועל".

עם זאת, "יש לזכור כי התהליך מרגע פרסום המכרז על ידי משרד השיכון ועד לתחילת השיווק בפועל של הדירות יכול להמשך בין שנה לשנתיים לכל הפחות", אומר בובליל. "הליך המכרז ובחירת הזוכים, הליך התכנון, ההערכות של הקבלן וקבלת היתרי הבנייה יכולים להמשך זמן ממושך".

בנוסף, האיזורים בהם ישווקו הדירות "אינם איזורי הביקוש הבוערים במרכז, אלא מדובר בהיצע גדול של דירות בפריפריה ובפריפריות של המרכז - יבנה, רמלה, עפולה, ירוחם, קרית גת, ועפולה", אומר בובליל. "אנו מקווים שבמקביל לשיווק הקרקעות אילו, יאותרו קרקעות נוספות גם באיזורי הביקוש הבוערים וככל שהיצע הדירות יגדל נוכל לראות בעתיד מגמה של התייצבות במחירי הדירות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מחלבה קרדיט: גרוקמחלבה קרדיט: גרוק

יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל

עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו

הדס ברטל |

כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.

1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות

תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.

2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים

ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.


קרטוני חלב קרדיט: גרוק
קרטוני חלב - קרדיט: גרוק


3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא

לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.

4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל

כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.