שוק התעסוקה ממשיך בנסיגה: ירידה של 7% בביקוש לעובדים באפריל בהשוואה למרץ
נדמה כי המיתון עדיין כאן ואף מורגש היטב בשוק התעסוקה המקומי, כך עולה מנתוני פורטל הדרושים Alljobs, אשר דיווח על ירידה של 7% בביקוש לעובדים בחודש אפריל בהשוואה לחודש מרץ.
באתר AllJobs, פורטל הדרושים המרכז את כל משרות הדרושים המתפרסמות במשק הישראלי, מדווחים כי בחודש אפריל הוצעו באתר כ- 31,070 משרות, כאשר בחודש מרץ הוצעו 33,301. בסך הכל מאז תחילת השנה (ינואר 2009) נרשמה ירידה של 12% בביקוש לעובדים באתר.
לדברי רויטל הנדלר, מנכ"ל AllJobs: "הנתונים מעידים כי המיתון עדיין כאן וכי סביר להניח שגם אם ראשי המשק ירגישו בהתייצבות, מחפשי העבודה עוד ירגישו אותו מספר חודשים קדימה".
"יחד עם זאת יש לזכור כי בחודש אפריל היתה האטה כללית בשוק העסקי זאת בעקבות חג הפסח וימי הזיכרון. על מנת לקבל תמונות מצב יותר עדכנית מומלץ להמשיך לעקוב אחר הנתונים גם בחודשים הקרובים".
ירידה בולטת בביקוש לעובדים נרשמה במשרות ניהוליות בכירות (סמנכ"לים, מנכ"לים), עם ירידה בחודש אפריל ב- 6% בהשוואה למרץ (127 משרות באפריל מול 135 משרות במרץ). לעומת אשתקד, מדובר בירידה של 38% (206 משרות באפריל 2008).
גם הביקוש לעובדים בתחום היבוא יצוא ירד בחודש אפריל ב-6% בהשוואה למרץ (171 משרות באפריל מול 182 משרות במרץ). לעומת אשתקד, מדובר בירידה של 37% (271 משרות באפריל 2008).
בתחום אבטחת המידע נרשמה ירידה בחודש אפריל ב- 5% בהשוואה למרץ (745 משרות באפריל מול 785 משרות במרץ). לעומת אשתקד, מדובר בירידה של 28% (1038 משרות באפריל 2008).
הביקוש לעובדים בתחום הרפואה ופארמה ירד בחודש אפריל ב- 3% בהשוואה למרץ (1550 משרות באפריל מול 1603 משרות במרץ). לעומת אשתקד, מדובר בעלייה של 42% (1090 משרות באפריל 2008).
זאת בעוד בענף האינטרנט נרשמה עלייה בביקוש לעובדים. בחודש אפריל עלה הביקוש בכ-5% לעובדים בתחום בהשוואה למרץ (1700 משרות באפריל מול 1624 משרות במרץ). לעומת אשתקד, מדובר בעלייה של 26% (1353 משרות באפריל 2008).
גם הביקוש לעובדים בענף הבינוי ובניין עלה בחודש אפריל ב- 5% בהשוואה למרץ (870 משרות באפריל מול 832 משרות במרץ). לעומת אשתקד, מדובר בירידה של 14% (1008 משרות באפריל 2008).
בחודש אפריל נרשמה יצביות בביקוש לעובדים בענף הפיננסים, אשר עמד בחודש אפריל על 2791 משרות בתחום. לעומת אשתקד, מדובר בירידה של 20% (3510 משרות באפריל 2008).
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.41% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.
