העליות בת"א נחלשו בסיום: בסיכום שבועי טיפס המעו"ף 2.25%, ת"א-75 זינק 11.6%
המדדים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר האחרון לשבוע זה בעליות שערים, זאת בעיקר על רקע העליות החדות שנרשמו אמש בוול סטריט והעליות שנרשמות בשעה זו באירופה. מחזור המסחר אומנם עמד היום על 2.65 מיליארד שקלים (1.1 מיליארד שקל כבר בפקיעה) אך בסה"כ היה זה יום מנומנם ונטול דרמות. במהלך המסחר הגיעו העליות של עד לכ-2% אך בסיום נרשמה התמתנות, בעיקר במדד המעו"ף.
אופציות המעו"ף פקעו היום בעלייה של 1.38% וברמה של 652 נקודות. מחזור המסחר בפקיעה הסתכם ב-1.15 מיליארד שקל והפקיעה הייתה רגועה יחסית.
בסיכום שבועי רשמו המדדים בתל אביב עליות שערים וקטעו בכך שבועיים שליליים בהם איבד המעו"ף כ-15% מערכו. המעו"ף עלה השבוע ב-2.2%, מדד ת"א-75 עלה למעלה מ-10% ואילו מדד הבנקים רשמה עלייה מינורית בלבד.
זיו פניני ממגדל שוקי הון אמר בשיחה עם Bizportal כי "שוב זו הייתה פקיעה אופטימית. שחקנים כנראה סבורים שיש מקום לעליות, יש עודף שחקנים חיוביים ביחס לשחקנים המעוניינים למכור חוזים. באופן כללי התקופה האחרונה מאופיינת בחוסר מוכרים בחוזים לדצמבר, בחוסר מוכרים של אופציות לדצמבר ובעודף של מוכרים באופציות לנובמבר".
יום לפני חופשת חג ההודיה, המדדים המובילים בוול סטריט סיימו יום מסחר דליל יחסית בעליות שערים חדות וזאת כשהם מתגברים על נתוני מאקרו מאכזבים שהתפרסמו היום ואישרו שוב כי המיתון מעמיק. בנוסף, המשקיעים התעלמו אתמול גם מתחזיות קודרות מטיפאני ודיר שפרסמו תוצאות רבעוניות, והעדיפו להתרכז בהודעה נוספת של ברק אובאמה.
המדדים המובילים בבורסות ניו יורק סגרו כאמור בעליות נאות, כאשר מדד הדאו ג'ונס עלה ב-2.9%, הנאסד"ק טיפס 4.6%, ומדד ה-S&P 500 עלה 3.5%.
במניות הדואליות נפתחו פערים חיוביים בדרך כלל, כאשר הההשפעה על מדד ת"א 25 נאמדה בכ-1% למעלה.
מניות בכותרות
מניית אלביט מערכות המשיכה לאבד גובה גם היום ובמחזורים גבוהים. אתמול איבדה המניה קרוב ל-9% והיום סגרה בירידה של 4.5% במחזור החמישי הגודלו בבורסה. בכך רשמה המניה רמת שפל מאז מארס 2007.
מניית כיל בלטה גם היום בעליות חדות לאחר שאתמול סגרה בעליה של 2.8%. העליות באות על רקע המלצות חיוביות של אנליסטים מהיומיים האחרונים, שציינו כי הנפילה של החודשים האחרונים במניה מוגזמת ומגלמת היסטריה ולא הערכה כלכלית.
החברה האם של כיל, חברה לישראל,
מניות הבנקים המשיכו לרכז עניין. לאומי
מניית הפועלים המשיכה גם היא לאבד גובה. במהלך היום הודיע הבנק כי הוחלט על קיצוץ מרצון בשכר הבכירים בשיעןר של 7.5% עד 10%. דני דנקנר, יו"ר הדירקטוריון של בנק הפועלים, וצבי זיו, מנכ"ל הבנק, החליטו על הורדת שכרם ב-10%. כמו כן, החליטו חברי דירקטוריון בנק הפועלים על הורדת שכרם ב-10%. חברי הנהלת הבנק החליטו על הורדת שכרם ב- 7.5% בשנת 2009.
מניית מזרחי טפחות, מנגד, רשמה עליה חדה וגם גם מניית בינלאומי 5. הבנק הבינלאומי, שבשליטת צדיק בינו,
במניות הנדל"ן נרשמו היום עליות חדות. בולטות בעליות מניות גזית, דלק נדלן, גב ים ומניית אפריקה. אפריקה נכסים, העוסקת בנדל"ן מניב בארץ ובחו"ל, ושייכת לקבוצת אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב,
גם קבוצת אי.די.בי ממשיכה לרכז עניין על רקע הידיעות בנוגע לכוונת ראשי הקבוצה למחוק חלק מהחברות בה מהמסחר בבורסה. כור רושמת עליה חדה בעקבות המשך הריצה של מניית קרדיט סוויס באירופה. החברה הודיעה אתמול לאחר סיום המסחר כי השלימה רכישה עצמית של אג"ח מסדרה ח' של החברה ובכך הקטינה את התחייבותיה. האג"ח מסדרה ח' של כור, אשר משקלה במדד ה'תל בונד 40' עומד על 3.16% מכלל המדד ומדורגת על ידי סוכנות מעלות בדירוג '+a', נרכש בהיקף של יותר מ-8 מיליון שקל.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
