שרי אריסון החליפה את שני בקוטלר: עובר רשמית לשיכון ובינוי
שרי אריסון הצליחה לחטוף את עופר קוטלר, מנכ"ל דניה סיבוס, של לב לבייב. שיכון ובינוי הודיעה היום לבורסה על מינויו של עופר קוטלר למנכ"ל שיכון ובינוי.
נזכיר, כי מוקדם יותר הבוקר הייתה זו דניה סיבוס שהודיעה, כי קוטלר, הודיע בפתיע על סיום תפקידו בחברה. בהודעת החברה נמסר, כי בכוונתה לסכם עם קוטלר בימים הקרובים את נושא העברת תפקידו ואת מועד סיום העסקתו המדוייק, אך כנראה הדברים כבר לא תלויים בלבייב.
רוית ברניב יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי, בירכה את קוטלר עם מינויו לתפקיד וציינה כי "ניסיונו הרב יתרום להמשך מינופה ופיתוחה של קבוצת שיכון ובינוי והצעדתה אל עבר יעדים חדשים בארץ ובעולם". קוטלר מצידו אמר היום כי, "אני שמח על המינוי. שיכון ובינוי נמנית על אחת החברות המובילות והאיתנות במשק והתפקיד החדש מציב בפניי אתגרים חדשים ורבים".
כבר הרבה זמן דיברו בשוק, על אפשרות, כי עופר קוטלר יכנס לנעליו הגדולות של מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, אורי שני, אשר התפטר בחודש דצמבר. שני, עזב את החברה לאחר 5.5 שנים לטובת הצעה מיוחדת שקיבל מהמיליארדר גאידמק. מחברת דניה סיבוס נמסר, כי על פי הסכם העסקתו של מר קוטלר, תקופת ההודעה המוקדמת עומדת על 3 חודשים.
קוטלר, (52) נשוי ואב לארבעה שימש בעבר כמנכ"ל דרך ארץ וכסמנכ"ל עסקי בחברה ובשנת 2005 מונה לתפקיד מנכ"ל דניה סיבוס.
לבייב: קודם מלצר ועכשיו קוטלר
חברת דניה סיבוס, עוסקת במתן שירותי בניה של פרויקטים למגורים ושלא למגורים הן בשיטה הקונבנציונלית והן בשיטה המתועשת ונשלטת ע"י חברת אפריקה ישראל (74.8%).
בתחילת חודש דצמבר, היה זה ארז מלצר, מנכ"ל אפריקה ישראל, שסיים את תפקידו בחברה. אז נכתב בהודעות החברה, כי "סיום העסקתו של מר מלצר נעשה על רקע הבדלי גישות מהותיים ביחס לתפיסת הניהול של קבוצת החברה". השאלה אם פה מדובר גם בחילוקי דעות או פשוט ברצון להתקדם.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
