שרי אריסון החליפה את שני בקוטלר: עובר רשמית לשיכון ובינוי
שרי אריסון הצליחה לחטוף את עופר קוטלר, מנכ"ל דניה סיבוס, של לב לבייב. שיכון ובינוי הודיעה היום לבורסה על מינויו של עופר קוטלר למנכ"ל שיכון ובינוי.
נזכיר, כי מוקדם יותר הבוקר הייתה זו דניה סיבוס שהודיעה, כי קוטלר, הודיע בפתיע על סיום תפקידו בחברה. בהודעת החברה נמסר, כי בכוונתה לסכם עם קוטלר בימים הקרובים את נושא העברת תפקידו ואת מועד סיום העסקתו המדוייק, אך כנראה הדברים כבר לא תלויים בלבייב.
רוית ברניב יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי, בירכה את קוטלר עם מינויו לתפקיד וציינה כי "ניסיונו הרב יתרום להמשך מינופה ופיתוחה של קבוצת שיכון ובינוי והצעדתה אל עבר יעדים חדשים בארץ ובעולם". קוטלר מצידו אמר היום כי, "אני שמח על המינוי. שיכון ובינוי נמנית על אחת החברות המובילות והאיתנות במשק והתפקיד החדש מציב בפניי אתגרים חדשים ורבים".
כבר הרבה זמן דיברו בשוק, על אפשרות, כי עופר קוטלר יכנס לנעליו הגדולות של מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, אורי שני, אשר התפטר בחודש דצמבר. שני, עזב את החברה לאחר 5.5 שנים לטובת הצעה מיוחדת שקיבל מהמיליארדר גאידמק. מחברת דניה סיבוס נמסר, כי על פי הסכם העסקתו של מר קוטלר, תקופת ההודעה המוקדמת עומדת על 3 חודשים.
קוטלר, (52) נשוי ואב לארבעה שימש בעבר כמנכ"ל דרך ארץ וכסמנכ"ל עסקי בחברה ובשנת 2005 מונה לתפקיד מנכ"ל דניה סיבוס.
לבייב: קודם מלצר ועכשיו קוטלר
חברת דניה סיבוס, עוסקת במתן שירותי בניה של פרויקטים למגורים ושלא למגורים הן בשיטה הקונבנציונלית והן בשיטה המתועשת ונשלטת ע"י חברת אפריקה ישראל (74.8%).
בתחילת חודש דצמבר, היה זה ארז מלצר, מנכ"ל אפריקה ישראל, שסיים את תפקידו בחברה. אז נכתב בהודעות החברה, כי "סיום העסקתו של מר מלצר נעשה על רקע הבדלי גישות מהותיים ביחס לתפיסת הניהול של קבוצת החברה". השאלה אם פה מדובר גם בחילוקי דעות או פשוט ברצון להתקדם.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
