סטימצקי עוברת לקונסיגנציה ופוגעת בהוצאות הספרים
רשת "סטימצקי" מובילה מבין רשתות הספרים בארץ עם נתח שוק של כ-35%-40% מהשוק, כאשר רשת "צומת ספרים" מדורגת שנייה עם נתח שוק של כ-25%-30%. לקראת 2008 מתכננת "סטימצקי" לשנות את שיטת ההיתמחרות מול הוצאות הספרים ולעבור לשיטת הקונסיגנציה.
שיטה זו, מעריכים כלכלני דן אנד ברדסטריט, תפגע בהוצאות לאור הקטנות ועשוי ליצור בעיות תזרימיות קשות אצלן, אם כי עדיין לא ניתן לדעת את הסכמי תנאי האשראי החדשים של כל הוצאה מול הרשת.
עד היום שילמה רשת סטימצקי בגין הספרים הנמכרים בסניפיה בהתאם לתנאים ספציפיים עם ההוצאות לאור כשלרוב מדובר על תנאי תשלום של עד שוטף פלוס 60 ימים. בהנחה והעברות הספרים נעשו בצורה שוטפת על פני החודש, הרי שהאשראי שנתנו ההוצאות לאור לרשת סטימצקי עמד בממוצע על 75 יום.
כאמור, בשנת 2008 מתכננת "סטימצקי" לשנות את השיטה וההוצאות לאור יספקו ספרים לרשת בשיטת הקונסיגנציה. כלומר, הן לא ימכרו את הספרים לרשת, אלא ישאילו אותם לרשת, ורק במועד שבו הרשת תמכור ספרים לצרכנים סופיים, ההשאלה תיחשב כמכירה. ממועד זה זכאית ההוצאה לאור לתשלום בגין הספר, אך הוא יהיה בהתאם לתנאי הסחר מול הרשת והוא תלוי במשא ומתן של ההוצאה לאור מול הרשת.
יצויין, כי רשת "צומת ספרים", השנייה בגודלה בענף כבר פועלת בשיטת הקונסיגנציה מתחילת דרכה ו"סטימצקי", למעשה, משתפת פעולה עם כללי המשחק הקיימים בשוק.
על-פי השיטה החדשה, אומרים כלכלני דן אנד ברדסטריט, כבר במסגרת ההתקשרות הקיימת בין הרשת להוצאות הספרים, יכולה הרשת להחזיר ספרים שלא נמכרים במשך מספר חודשים. לדבריהם, "בעבר, הרשת היתה משלמת על ספרים אלו ואם לאחר חודשים ספורים הם לא היו נמכרים היא היתה לרוב מקבלת זיכוי בגין הספרים. במצב החדש שאמור להיכנס לתוקף בתחילת 2008, בגין הספרים שאינם נמכרים - אין העברת כספים מהרשת להוצאה לאור".
"המצב הנוכחי אופטימלי מבחינה תזרימית להוצאות לאור המקבלות תמורה, המוחזרת רק לאחר מספר חודשים. מדובר למעשה במעין הלוואה העומדת בגין הספרים שלא נמכרים. המצב החדש מבטל לחלוטין הטבה זו", מוסיפים הכלכלנים.
זאת ועוד, המעבר הצפוי של סטימצקי לשיטת הקונסיגנציה, מבטא את המשך החולשה של ההוצאות לאור הקטנות, במיוחד על רקע שיתופי הפעולה בין הרשתות הגדולות וההוצאות לאור הגדולות. במהלך 2005 הקימה סטימצקי יחד עם "כתר" את ההוצאה לאור "כתר ספרים" ומאוחר יותר רכשו ההוצאות לאור "זמורה", "ביתן" ו"ביתן", 66.7% מרשת צומת ספרים בחלוקה שווה, כשביתר המניות מחזיק אבי שומר מנכ"ל הרשת. החיבור בין ההוצאות הגדולות והרשתות הגדולות חיזק את כוחן של הרשתות וההוצאות לאור הגדולות מול חנויות הספרים הקטנות ההוצאות לאור הקטנות, והמהלך הנוכחי של סטימצקי הוא כאמור חלק מהמגמה הזו.
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
