איגודי היוצרים: "מסודרים" מפרה כללי פרסום סמוי

היוצרים דורשים מהרשות השנייה לערוך בירור יסודי בעניין התוכן השיווקי בסדרה "מסודרים", ולפרט הסנקציות שיינקטו נגד הזכיינית. הרשות בתגובה: "הנושא ייבדק", קשת: זהו ניסיון לזכות בפרסום גלוי על גבינו

איגודי היוצרים, הבמאים והתסריטאים ובראשם דורון צברי יוצאים נגד "קשת" - הפנו מכתב למועצת הרשות השנייה, בעקבות מה שהם מכנים "הפרה בוטה מצד חברת קשת בתחום הפרסום הסמוי".

הטענה העולה מן המכתב, שנשלח בהעתק גם למ"מ מנכ"ל הרשות, איילת מצגר; לשר התקשורת ולכל אחד מחברי מועצת הרשות, היא שמסתמנת החמרה בתופעה. "זהו צפצוף בוטה על החוק ועל הצופה, מתוך תפיסת עולם מעוותת של סדרות, אפילו אלה המוגדרות כסוגה עילית", נכתב.

המכתב עוסק רובו ככולו בסדרה ’מסודרים’ של קשת, ומובאות מספק דוגמאות לתוכן שיווקי, או ’פרסום סמוי’ כפי שמכונה ע"י היוצרים. כך למשל נכתב על סצנה שלמה שהוקדשה לרינגטונים, ומהווה פרסום למכשיר סלולרי; על הצגת הסלולרי כבעל אופציה לשמש כמחשבון; על הצגת המכשיר הסלולרי כבעל אופציה לשמש כסטופר; על פרסום "סמוי בוטה" למוצר "סוני פלייסטיישן", ועל סצנה ששודרה גם בפרומואים לסדרה, המהווה לטענת היוצרים פרסום למותג ’במבה’, דבר שגם נכתב לראשונה באייס.

"ההפרות הבוטות הללו הן רק טיפה בים", כותבים היוצרים, "זוהי הוכחה שכניסת פרסום סמוי בדלת הראשית תוביל לשינוי אופי כל השידור בערוץ, כשמלכתחילה מכניס רק תוכניות של תכני עידוד צריכה לא מבוקר ושימוש במותגים".

היוצרים דורשים במכתבם לקבל ממועצת הרשות השנייה תוצאות בירור יסודי של "הפרת החוק הבוטה הזו" של קשת בתוכנית ’מסודרים’, ופירוט של הסנקציות שינקטו בנידון.

מהרשות השנייה נמסר בתגובה: "המכתב הועבר להנהלת הרשות לבדיקה. אנו רואים בחומרה הפרה של כללי הרשות בכלל ושל תוכן שיווקי בפרט, והנושא ייבדק".

מקשת נמסר: "אנו מעדיפים להתמקד ביצירת תוכניות וסדרות מקור, ולא להגיב השכם והערב לנסיונות כאלה ואחרים לייצר דה לגיטמציה לפועלה של קשת ולסדרת דרמה מושקעת ומצליחה. לגופו של עניין, קשת והפקת "מסודרים" מעולם לא ביקשו או קיבלו תמורה לאזכורים המצויינים בתלונתו של צברי. טענותיו נטולות בסיס עובדתי. שילוב מוצרים אלה בסדרה, מבמבה דרך סוני פלייסטיישן ועד הרינגטונים, הינו חלק משפת השגרה בישראל. חלקם הפכו כבר לשמות גנריים בתרבות הישראלית, והיו על דעת התסרטיאים בלבד. לא נותר אלא לתהות על ניסיון נוסף לזכות בפרסום גלוי על גבה של קשת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

דינה בן טל שיחה
צילום: ביז

למה באמת פורשת דינה גננסיה בן טל ומה יהיה באל על בהמשך?

לא מה שחשבתם - הסיבה האמיתית לפרישה של בן טל, מה האופציות של אל על ומה האופציות של בן טל?

רונן קרסו |

פרישתה של דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על' מתפקידה, הכתה  בהלם את עובדי החברה, הדף שהגיע גם למגזר העסקי והעלה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל נכנסה לתפקיד רק לפני שלוש שנים  הביאה את  אל על שהיתה על סף פירוק עם כניסתה לתפקיד ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים.

שנת השיא של בן טל היא 2024, בה הרוויחה החברה 545 מיליון דולר. ההצלחה נזקפת כמובן לירידה בתחרות עקב הפסקת פעילות של חברות תעופה זרות אולם אלו תוצאות פנומנליות בכל קנה מידה שהצליחו להאיץ את המעבר של אל על מחברה כושלת לחברה משגשגת. בתקופת כהונתה של בן טל גננסיה מניית החברה עלתה יותר מפי 4 והניבה רווחים עצומים לציבור ולבעלי העניין.שווי השוק של אל על טס בשיא ל-8 מיליארד שקל, כעת הוא כ-6.7 מיליארד שקל. 

בן טל קיבלה לנהל את אל על כשהחברה היתה עם חשש ממשי להמשך קיומה ולאחר ששני המנכ"לים הקודמים אביגל שורק וגונן אוסישקין הפסידו סכומי ענק במהלך ארבע שנות כהונתם. בן טל תיזכר לצד דוד מימון, שהיה מנכ"ל אל על בשנים 2014-2017, כמנכ"לים הטובים ביותר שהיו לחברה כנראה מיום היווסדה.

יש קווי דמיון לא קטנים ביניהם - בראש ובראשונה ניהול עובדים ברמה הגבוהה ביותר, שניהם היו נערצים על ידי העובדים, עם הבנה מסחרית גבוהה והם הביאו את העובדים למוטיבציה גבוהה ואת החברה לתוצאות  שיא. המינויים של בן טל ומימון היו מצוינים ומקצועיים. בתקופה שלהם האווירה בחברה היתה חיובית ותומכת. לא במקרה נצפו עובדים רבים בהלם, מאוכזבים ועל סף דמעות, דקות לאחר שבן טל הודיעה על סיום תפקידה. 

היחסים של בן טל עם ועדי העובדים היו מצוינים. הדברים נעשו בהסכמה, בניגוד לתקופתו של גונן אוסישקין, שבה הוא הודיע לנציגות העובדים על פיטורים ובאותו הזמן הוועד קרא לעובדים לא להתייחס לאיגרת המנכ"ל ויחסי העבודה היו מעורערים.