איגודי היוצרים: "מסודרים" מפרה כללי פרסום סמוי

היוצרים דורשים מהרשות השנייה לערוך בירור יסודי בעניין התוכן השיווקי בסדרה "מסודרים", ולפרט הסנקציות שיינקטו נגד הזכיינית. הרשות בתגובה: "הנושא ייבדק", קשת: זהו ניסיון לזכות בפרסום גלוי על גבינו

איגודי היוצרים, הבמאים והתסריטאים ובראשם דורון צברי יוצאים נגד "קשת" - הפנו מכתב למועצת הרשות השנייה, בעקבות מה שהם מכנים "הפרה בוטה מצד חברת קשת בתחום הפרסום הסמוי".

הטענה העולה מן המכתב, שנשלח בהעתק גם למ"מ מנכ"ל הרשות, איילת מצגר; לשר התקשורת ולכל אחד מחברי מועצת הרשות, היא שמסתמנת החמרה בתופעה. "זהו צפצוף בוטה על החוק ועל הצופה, מתוך תפיסת עולם מעוותת של סדרות, אפילו אלה המוגדרות כסוגה עילית", נכתב.

המכתב עוסק רובו ככולו בסדרה ’מסודרים’ של קשת, ומובאות מספק דוגמאות לתוכן שיווקי, או ’פרסום סמוי’ כפי שמכונה ע"י היוצרים. כך למשל נכתב על סצנה שלמה שהוקדשה לרינגטונים, ומהווה פרסום למכשיר סלולרי; על הצגת הסלולרי כבעל אופציה לשמש כמחשבון; על הצגת המכשיר הסלולרי כבעל אופציה לשמש כסטופר; על פרסום "סמוי בוטה" למוצר "סוני פלייסטיישן", ועל סצנה ששודרה גם בפרומואים לסדרה, המהווה לטענת היוצרים פרסום למותג ’במבה’, דבר שגם נכתב לראשונה באייס.

"ההפרות הבוטות הללו הן רק טיפה בים", כותבים היוצרים, "זוהי הוכחה שכניסת פרסום סמוי בדלת הראשית תוביל לשינוי אופי כל השידור בערוץ, כשמלכתחילה מכניס רק תוכניות של תכני עידוד צריכה לא מבוקר ושימוש במותגים".

היוצרים דורשים במכתבם לקבל ממועצת הרשות השנייה תוצאות בירור יסודי של "הפרת החוק הבוטה הזו" של קשת בתוכנית ’מסודרים’, ופירוט של הסנקציות שינקטו בנידון.

מהרשות השנייה נמסר בתגובה: "המכתב הועבר להנהלת הרשות לבדיקה. אנו רואים בחומרה הפרה של כללי הרשות בכלל ושל תוכן שיווקי בפרט, והנושא ייבדק".

מקשת נמסר: "אנו מעדיפים להתמקד ביצירת תוכניות וסדרות מקור, ולא להגיב השכם והערב לנסיונות כאלה ואחרים לייצר דה לגיטמציה לפועלה של קשת ולסדרת דרמה מושקעת ומצליחה. לגופו של עניין, קשת והפקת "מסודרים" מעולם לא ביקשו או קיבלו תמורה לאזכורים המצויינים בתלונתו של צברי. טענותיו נטולות בסיס עובדתי. שילוב מוצרים אלה בסדרה, מבמבה דרך סוני פלייסטיישן ועד הרינגטונים, הינו חלק משפת השגרה בישראל. חלקם הפכו כבר לשמות גנריים בתרבות הישראלית, והיו על דעת התסרטיאים בלבד. לא נותר אלא לתהות על ניסיון נוסף לזכות בפרסום גלוי על גבה של קשת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון – קונצרטה. 

 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.

המספרים כבר לא מאפשרים להתעלם. נכון לשנת 2025 יש בארצות הברית יותר מ-7 מיליון ילדים ובני נוער מאובחנים עם ADHD. למעלה משלושה וחצי מיליון נוטלים תרופות באופן קבוע. ניתוח של נתוני מדיקייד מ-2019 עד 2023 מראה תמונה קשה: ילד שהתחיל תרופה אחת היה בסיכון גבוה פי חמישה להגיע לארבע תרופות פסיכיאטריות שונות עד 2023. כמעט רבע מהילדים האלה נוטלים כיום שתיים או יותר תרופות פסיכיאטריות במקביל. יותר מארבעת אלפים ילדים נוטלים ארבע תרופות או יותר בו זמנית – רובם מטופלים בתרופות אנטי־פסיכוטיות קשות.