איגודי היוצרים: "מסודרים" מפרה כללי פרסום סמוי

היוצרים דורשים מהרשות השנייה לערוך בירור יסודי בעניין התוכן השיווקי בסדרה "מסודרים", ולפרט הסנקציות שיינקטו נגד הזכיינית. הרשות בתגובה: "הנושא ייבדק", קשת: זהו ניסיון לזכות בפרסום גלוי על גבינו

איגודי היוצרים, הבמאים והתסריטאים ובראשם דורון צברי יוצאים נגד "קשת" - הפנו מכתב למועצת הרשות השנייה, בעקבות מה שהם מכנים "הפרה בוטה מצד חברת קשת בתחום הפרסום הסמוי".

הטענה העולה מן המכתב, שנשלח בהעתק גם למ"מ מנכ"ל הרשות, איילת מצגר; לשר התקשורת ולכל אחד מחברי מועצת הרשות, היא שמסתמנת החמרה בתופעה. "זהו צפצוף בוטה על החוק ועל הצופה, מתוך תפיסת עולם מעוותת של סדרות, אפילו אלה המוגדרות כסוגה עילית", נכתב.

המכתב עוסק רובו ככולו בסדרה ’מסודרים’ של קשת, ומובאות מספק דוגמאות לתוכן שיווקי, או ’פרסום סמוי’ כפי שמכונה ע"י היוצרים. כך למשל נכתב על סצנה שלמה שהוקדשה לרינגטונים, ומהווה פרסום למכשיר סלולרי; על הצגת הסלולרי כבעל אופציה לשמש כמחשבון; על הצגת המכשיר הסלולרי כבעל אופציה לשמש כסטופר; על פרסום "סמוי בוטה" למוצר "סוני פלייסטיישן", ועל סצנה ששודרה גם בפרומואים לסדרה, המהווה לטענת היוצרים פרסום למותג ’במבה’, דבר שגם נכתב לראשונה באייס.

"ההפרות הבוטות הללו הן רק טיפה בים", כותבים היוצרים, "זוהי הוכחה שכניסת פרסום סמוי בדלת הראשית תוביל לשינוי אופי כל השידור בערוץ, כשמלכתחילה מכניס רק תוכניות של תכני עידוד צריכה לא מבוקר ושימוש במותגים".

היוצרים דורשים במכתבם לקבל ממועצת הרשות השנייה תוצאות בירור יסודי של "הפרת החוק הבוטה הזו" של קשת בתוכנית ’מסודרים’, ופירוט של הסנקציות שינקטו בנידון.

מהרשות השנייה נמסר בתגובה: "המכתב הועבר להנהלת הרשות לבדיקה. אנו רואים בחומרה הפרה של כללי הרשות בכלל ושל תוכן שיווקי בפרט, והנושא ייבדק".

מקשת נמסר: "אנו מעדיפים להתמקד ביצירת תוכניות וסדרות מקור, ולא להגיב השכם והערב לנסיונות כאלה ואחרים לייצר דה לגיטמציה לפועלה של קשת ולסדרת דרמה מושקעת ומצליחה. לגופו של עניין, קשת והפקת "מסודרים" מעולם לא ביקשו או קיבלו תמורה לאזכורים המצויינים בתלונתו של צברי. טענותיו נטולות בסיס עובדתי. שילוב מוצרים אלה בסדרה, מבמבה דרך סוני פלייסטיישן ועד הרינגטונים, הינו חלק משפת השגרה בישראל. חלקם הפכו כבר לשמות גנריים בתרבות הישראלית, והיו על דעת התסרטיאים בלבד. לא נותר אלא לתהות על ניסיון נוסף לזכות בפרסום גלוי על גבה של קשת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים: ניתן לדווח דיגיטלית על עזיבת עובדים באופן מרוכז

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות המסים

רשות המסים השיקה היום מספר פיתוחים חדשים במסגרת המערכת הדיגיטלית לדיווח על עזיבת מקום עבודה שעלתה לאוויר בינואר 2024. הפיתוח הראשון מאפשר למעסיקים לדווח לרשות המסים באופן מרוכז על עזיבתם של מספר רב של עובדים, במקום לדווח על כל עובד שעוזב בנפרד, כפי שהיה עד כה. פיתוח זה יסייע במיוחד לחברות המעסיקות מספר רב של עובדים, ונדרשות לדווח מידי חודש על מספר גדול של עזיבות, בשל פרישה לגמלאות או החלפת מקום עבודה.

לצד פיתוח זה, נוספה עבור העובדים האפשרות לבצע את כל הפעולות הנוגעות להסדרת כספי מענק הפרישה (שמירת הכסף לפנסיה, משיכה בפטור ממס וללא פטור ממס, רצף פיצויים) ללא שימוש בטפסי נייר וללא הגעה למשרדי רשות המסים. עד כה ניתן היה לבצע תהליך מקוון מלא רק במקרים שבהם בחר העובד לשמור את כספי מענק הפרישה לפנסיה.

כמו כן,  נוספה האפשרות לבתי התוכנה לדווח  טיוטת דיווח חלק א בשם המעסיק, ולחסוך למעסיקים את הדיווח לממשק. במקרים אלו בתי התוכנה משדרים טיוטות והמעסיק מאשר את הדיווח. האפשרות פתוחה למעסיקים שהגדירו מבנה קובץ בהתאם להנחיות רשות המסים לצורך העברתם למערכת הדיגיטלית.

המערכת הדיגיטלית לדיווח על עזיבת מקום עבודה פותחה על ידי יחידת שע"מ וחטיבת שומה וביקורת ברשות המסים בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי ורשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון. לאחרונה שונה שמה ל"מערכת כוכב", על שמו של מנהל הפרויקט, אברהם שטרן ז"ל, שנפטר בטרם עת. מטרות המערכת הן לפשט ולייעל את הדיווח על עזיבת מקום עבודה ובכך להקל את הנטל הביורוקרטי על מעסיקים, על העובדים, ועל הגופים המוסדיים המנהלים את החיסכון הפנסיוני של הציבור.

כמו כן, השימוש במערכת הדיגיטלית מונע טעויות בדיווח ומאפשר לאזרחים לאחזר בקלות נתונים ממקומות עבודה שעזבו בעבר. בנוסף, המערכת מעניקה חווית משתמש משופרת הכוללת הסברים ממצים ופשוטים להבנה בנוגע למשמעות ההחלטות שמתקבלות על ידי העובד בנוגע לכספי הפיצויים, המוטמעים בתוך תהליכי הדיווח. מאז שנכנסה "מערכת כוכב" לשימוש, דווחו בה למעלה מ-200 אלף עזיבות עבודה.