איגודי היוצרים: "מסודרים" מפרה כללי פרסום סמוי
איגודי היוצרים, הבמאים והתסריטאים ובראשם דורון צברי יוצאים נגד "קשת" - הפנו מכתב למועצת הרשות השנייה, בעקבות מה שהם מכנים "הפרה בוטה מצד חברת קשת בתחום הפרסום הסמוי".
הטענה העולה מן המכתב, שנשלח בהעתק גם למ"מ מנכ"ל הרשות, איילת מצגר; לשר התקשורת ולכל אחד מחברי מועצת הרשות, היא שמסתמנת החמרה בתופעה. "זהו צפצוף בוטה על החוק ועל הצופה, מתוך תפיסת עולם מעוותת של סדרות, אפילו אלה המוגדרות כסוגה עילית", נכתב.
המכתב עוסק רובו ככולו בסדרה ’מסודרים’ של קשת, ומובאות מספק דוגמאות לתוכן שיווקי, או ’פרסום סמוי’ כפי שמכונה ע"י היוצרים. כך למשל נכתב על סצנה שלמה שהוקדשה לרינגטונים, ומהווה פרסום למכשיר סלולרי; על הצגת הסלולרי כבעל אופציה לשמש כמחשבון; על הצגת המכשיר הסלולרי כבעל אופציה לשמש כסטופר; על פרסום "סמוי בוטה" למוצר "סוני פלייסטיישן", ועל סצנה ששודרה גם בפרומואים לסדרה, המהווה לטענת היוצרים פרסום למותג ’במבה’, דבר שגם נכתב לראשונה באייס.
"ההפרות הבוטות הללו הן רק טיפה בים", כותבים היוצרים, "זוהי הוכחה שכניסת פרסום סמוי בדלת הראשית תוביל לשינוי אופי כל השידור בערוץ, כשמלכתחילה מכניס רק תוכניות של תכני עידוד צריכה לא מבוקר ושימוש במותגים".
היוצרים דורשים במכתבם לקבל ממועצת הרשות השנייה תוצאות בירור יסודי של "הפרת החוק הבוטה הזו" של קשת בתוכנית ’מסודרים’, ופירוט של הסנקציות שינקטו בנידון.
מהרשות השנייה נמסר בתגובה: "המכתב הועבר להנהלת הרשות לבדיקה. אנו רואים בחומרה הפרה של כללי הרשות בכלל ושל תוכן שיווקי בפרט, והנושא ייבדק".
מקשת נמסר: "אנו מעדיפים להתמקד ביצירת תוכניות וסדרות מקור, ולא להגיב השכם והערב לנסיונות כאלה ואחרים לייצר דה לגיטמציה לפועלה של קשת ולסדרת דרמה מושקעת ומצליחה. לגופו של עניין, קשת והפקת "מסודרים" מעולם לא ביקשו או קיבלו תמורה לאזכורים המצויינים בתלונתו של צברי. טענותיו נטולות בסיס עובדתי. שילוב מוצרים אלה בסדרה, מבמבה דרך סוני פלייסטיישן ועד הרינגטונים, הינו חלק משפת השגרה בישראל. חלקם הפכו כבר לשמות גנריים בתרבות הישראלית, והיו על דעת התסרטיאים בלבד. לא נותר אלא לתהות על ניסיון נוסף לזכות בפרסום גלוי על גבה של קשת".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
