איגודי היוצרים: "מסודרים" מפרה כללי פרסום סמוי
איגודי היוצרים, הבמאים והתסריטאים ובראשם דורון צברי יוצאים נגד "קשת" - הפנו מכתב למועצת הרשות השנייה, בעקבות מה שהם מכנים "הפרה בוטה מצד חברת קשת בתחום הפרסום הסמוי".
הטענה העולה מן המכתב, שנשלח בהעתק גם למ"מ מנכ"ל הרשות, איילת מצגר; לשר התקשורת ולכל אחד מחברי מועצת הרשות, היא שמסתמנת החמרה בתופעה. "זהו צפצוף בוטה על החוק ועל הצופה, מתוך תפיסת עולם מעוותת של סדרות, אפילו אלה המוגדרות כסוגה עילית", נכתב.
המכתב עוסק רובו ככולו בסדרה ’מסודרים’ של קשת, ומובאות מספק דוגמאות לתוכן שיווקי, או ’פרסום סמוי’ כפי שמכונה ע"י היוצרים. כך למשל נכתב על סצנה שלמה שהוקדשה לרינגטונים, ומהווה פרסום למכשיר סלולרי; על הצגת הסלולרי כבעל אופציה לשמש כמחשבון; על הצגת המכשיר הסלולרי כבעל אופציה לשמש כסטופר; על פרסום "סמוי בוטה" למוצר "סוני פלייסטיישן", ועל סצנה ששודרה גם בפרומואים לסדרה, המהווה לטענת היוצרים פרסום למותג ’במבה’, דבר שגם נכתב לראשונה באייס.
"ההפרות הבוטות הללו הן רק טיפה בים", כותבים היוצרים, "זוהי הוכחה שכניסת פרסום סמוי בדלת הראשית תוביל לשינוי אופי כל השידור בערוץ, כשמלכתחילה מכניס רק תוכניות של תכני עידוד צריכה לא מבוקר ושימוש במותגים".
היוצרים דורשים במכתבם לקבל ממועצת הרשות השנייה תוצאות בירור יסודי של "הפרת החוק הבוטה הזו" של קשת בתוכנית ’מסודרים’, ופירוט של הסנקציות שינקטו בנידון.
מהרשות השנייה נמסר בתגובה: "המכתב הועבר להנהלת הרשות לבדיקה. אנו רואים בחומרה הפרה של כללי הרשות בכלל ושל תוכן שיווקי בפרט, והנושא ייבדק".
מקשת נמסר: "אנו מעדיפים להתמקד ביצירת תוכניות וסדרות מקור, ולא להגיב השכם והערב לנסיונות כאלה ואחרים לייצר דה לגיטמציה לפועלה של קשת ולסדרת דרמה מושקעת ומצליחה. לגופו של עניין, קשת והפקת "מסודרים" מעולם לא ביקשו או קיבלו תמורה לאזכורים המצויינים בתלונתו של צברי. טענותיו נטולות בסיס עובדתי. שילוב מוצרים אלה בסדרה, מבמבה דרך סוני פלייסטיישן ועד הרינגטונים, הינו חלק משפת השגרה בישראל. חלקם הפכו כבר לשמות גנריים בתרבות הישראלית, והיו על דעת התסרטיאים בלבד. לא נותר אלא לתהות על ניסיון נוסף לזכות בפרסום גלוי על גבה של קשת".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
