מנהלי/היכולה עירייה לשמש כתובעת ייצוגית?/עליון
עובדות וטענות:
המערערת (להלן: "העיריה") הגישה תביעה נגד המשיב 1, מרכז סליקה בנקאית בע"מ (להלן: "המשיב") ושישה תאגידים בנקאיים נוספים. התביעה הוגשה מכוח שני חוקים שונים - חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 וחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981. על פי הנטען, הקמתו והפעלתו של מרכז הסליקה מהוות הסדר כובל וקרטל כהגדרתם בחוק ההגבלים העסקיים, כאשר הרקע לתביעה הינו טענת העירייה, כי המשיבים גבו ממנה עמלות בשיעור מופרז בגין פעולות סליקה של חיובים על פי הרשאה (דהיינו, חיובים שמקורם ב"הוראת קבע"). העירייה תבעה את זיכוי חשבונותיה לאחר חישוב מחדש של חיובה על פי התעריף הנכון והראוי. לחילופין, תבעה העירייה פיצוי או השבה של הסכומים לגביהם נטען כי הם מופרזים – סכום העומד על 811,004 ש"ח בגין שבע השנים שקדמו לתביעה. במקביל להגשת התביעה, נתבקש בית המשפט להכיר בה כתובענה ייצוגית, וזאת בשם כל מי שעשה שימוש בשירותי המשיבים לביצוע סליקת הוראות קבע. בית המשפט המחוזי נדרש לשאלה, האם מוסמכת רשות מקומית - העירייה במקרה דנן - לנהל את תביעתה האישית כתובענה ייצוגית. בהקשר זה קבע בית המשפט כי עיקרון חוקיות המנהל מחייב קיומם של שני תנאים מצטברים – הסמכה בחוק והתאמה לחוק. לאחר שבחן מספר מקורות סמכות אפשריים, לא מצא בית המשפט כי קיים מקור סמכות המאפשר הגשתה של תובענה ייצוגית על ידי העיריה. כך, נדחתה טענת העירייה לפיה, היא יונקת סמכותה לנהל תובענה ייצוגית במקרה דנן מכוח הוראות סעיפים 7, 249 או 340 לפקודת העיריות(נוסח חדש). בית המשפט נימק זאת בכך, שבתביעתה זו של העירייה "מדובר בחריגה מהעקרון הכללי – הפעלת סמכות עירייה מחוץ לתחומה הטריטוריאלי, הפעלת סמכותה לאינטרס שאינו לוקאלי, לא מבחינת התחום הענייני ולא מבחינת התחום הגאוגרפי". לפיכך, כאמור, נדחתה בקשת העירייה. מכאן הערעור שבפנינו.
דיון משפטי:
כב' הש' ע' ארבל (דעת הרוב):
הן בהוראת סעיף 46א(א) לחוק ההגבלים העסקיים והן לפי סעיף 16א(א) לחוק הבנקאות אין כדי לחסום ולמנוע מרשות ציבורית ככלל ועירייה בפרט הגשת תובענה ייצוגית לביהמ"ש. יחד עם זאת, הרשות הציבורית כפופה למערך נורמות נוספות שמקורן בדיני המשפט הציבורי, על עילותיו השונות. לפיכך, אף אם פעולתה של הרשות בהגשת תובענה ייצוגית עומדת בתנאי החוק המסדיר את התנאים להגשתה של זו, בכך אין די. בבסיסו של המשפט הציבורי ניצב עיקרון חוקיות המנהל. בהיעדר מקור נורמטיבי, אין בכוחה של הרשות להוציא את המעשה המנהלי אל הפועל. בבואה לבחון את היקף סמכותה, לא די בכך שתבחן הרשות האם אסר המחוקק על ביצוע פעולה מנהלית, אלא עליה לבחון האם התיר המחוקק לרשות את עשייתה. כמו כן, מעשי הרשות המנהלית חייבים להיעשות בהתאם להוראות כל דין אחר, לרבות הלכות בית המשפט, ויש להבטיח כי המעשה אינו עומד בניגוד להוראות חוקים אחרים. אין דין הרשות המנהלית כדין אדם פרטי. התנהלותה כפופה למסגרת נורמטיבית רחבה יותר ולכן הוראות הסעיפים המובאים אינן מעלות ואינן מורידות לעניין סמכותה. מקור סמכות נוסף עליו הצביעו באי כוח המערערת הנו סעיף 7 לפקודת העיריות. בדין טוענים באי כוחה של המערערת כי במסגרת הסמכות המוקנית לעירייה בסעיף זה, יכולה עירייה להגיש לבית המשפט בקשות שונות במסגרת ההליך העיקרי. יחד עם זאת, שונים פני הדברים באופן ממשי, מקום בו הבקשה המוגשת לבית המשפט הנה בקשה לנהל את התביעה בדרך של תובענה ייצוגית, שכן, אישור הבקשה מביא לשינוי ממשי של מאפייני ההליך העיקרי. התובענה הייצוגית הנה כלי דיוני בעל תכליות רבות אך היא נושאת בחובה סיכונים שונים הנובעים מאופן ניהולה והשוואתה לבקשות ביניים אחרות אינה מדויקת. איני רואה כיצד הוראת סעיף 7 הנ"ל עשויה לשמש כמקור עצמאי המסמיך עירייה לנהל תובענה ייצוגית בנסיבות שבפנינו. מכל מקום, גם אם נקבל, כי מבחינה דיונית אכן מוסמכת העירייה להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, במקרה דנן, ענייננו בסמכותה המהותית של העירייה. הסעיף המרכזי המסדיר את סמכויות העירייה הנו סעיף 233 לפקודה. מכל מקום, האינטרס של תושבי הרשות יושג במלואו גם אם תנהל העירייה תביעתה כתביעה אישית ולא כתובענה ייצוגית. לא זו אף זו, מעבר לחשש מפני בזבוז כספי הציבור והעמדתם בסיכון, אני מוצאת קושי עקרוני בכך שייעשה שימוש בכספים המגיעים מכיסם של תושבי הרשות המקומית לטובת הציבור הרחב. השימוש בכספים אלה נועד לרווחת תושבי העיר, לפיתוח תשתיות בתחומה ולהספקת שירותים שונים לטובת התושבים, והכל במסגרת הסמכויות המוקנות לעירייה בדין. לפיכך, עמדתי היא שניהול תובענה ייצוגית על ידי העירייה המבקשת לייצג קבוצה שמרבית הנמנים עליה אינם תושבי העיר, תוך הקצאת משאבים רבים לטובת העניין, אינה עולה בקנה אחד עם השימוש הראוי בכספי הציבור.
כב' הש' א' א' לוי (דעת מיעוט):
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
