בתימ"ש/למי הסמכות בתביעת פיטורים נגד בן זוג/עליון
עובדות וטענות:
בשנת 1970 התקבלה המשיבה לעבודה בחברה שבבעלות המבקש. במהלך השנים התפתחו ביניהם קשרים אישיים שחרגו מיחסי עובד מעביד ולימים אף נישאו השניים. כעבור מספר שנים, עלו יחסיהם על שרטון. המשיבה הגישה תביעה למזונות ולמתן סעד הצהרתי בענייני רכוש לביהמ"ש לענייני משפחה והמבקש הגיש תביעת גירושין לביה"ד הרבני. עוד קודם לכן, פיטר המבקש את המשיבה מעבודתה בחברה. לדברי המבקש, הפיטורים לא היו קשורים כלל לסכסוך המשפחתי, בעוד שלדברי המשיבה, הפיטורים לא היו אלא נדבך נוסף בסכסוך העמוק שנתגלע בין בני הזוג. מכאן השאלה שבפנינו – האם מקומה של התובענה להתברר בביהמ"ש לענייני משפחה או בבית הדין לעבודה? ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי אין לו סמכות לדון בתובענה וזאת לאור הוראת סעיף 24(א)(1) לחוק בתי הדין לעבודה, הקובע כי תובענה בין עובד למעביד שעילתה יחסי עובד מעביד תידון בביה"ד לענייני עבודה. על החלטה זו הגישה המשיבה ערעור, שנתקבל, בביהמ"ש המחוזי אשר קבע, כי לאור סעיפים 1(2), 1(2)(א) ו-3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תהיה סמכות לביהמ"ש לענייני משפחה לדון בתובענה אזרחית בין בעל ואשה שמקורה סכסוך בתוך המשפחה. מכאן הערעור שבפנינו.
דיון משפטי:
כב' הש' ע' ארבל:
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
