איש החודש של Bizportal בספטמבר: שלמה אליהו

כשאתם התכוננתם לשבת עם הדודות והחותנות שלכם ליד השולחן בחגים, תכנן שלמה אליהו כיצד הוא יתיישב ליד שולחן הדירקטוריון של בנק לאומי, לא הרחק מגליה מאור
מערכת Bizportal |

איש העסקים שלמה אליהו התחיל להתקרב לעבר החלום המוצהר שלו בספטמבר - רכישת בנק לאומי. יותר מכל גוף עסקי אחר במשק, שלמה לוטש עיניים לבעלות על הבנק השני בגודלו במדינה. זה היה חודש לא פשוט ככל שזה נגע לבנק לאומי. במשך כל חודש ספטמבר, ראינו את הבנק מבצע סדרה של מימושים ומכירות של אחזקות גדולות שלו: חברת הקרנות פיא נמכרה להראל, מימושי אחזקות בביטוח ישיר לצור שמיר. זה בוודאי לא קל למי שרוצה לקנות בנק, לראות עסקאות גדולות שכאלה המתבצעות בלי שליטתו המלאה.

יש שיאמרו שהבנק מכין את עצמו לועדת בכר ולכן פתח במסע המכירות. נזכיר שבינתיים פסגות עדיין נמצאת באחזקת בנק לאומי. יש שיאמרו שהבנק פשוט החליט להתייפות ו"מתנזל" לרגל בעל הבית החדש שמתכננים לו במשרד האוצר. בכל מקרה, קבוצת אליהו היא אחת מבין 5 קבוצות משקיעים שהגישו מסמכים למ.י נכסים עד כה.

אז בינתיים, כשיש כל כך הרבה "חתנים" שרודפים אחרי הכלה, מה הפלא שהיא משמינה מנחת? מניית לאומי זינקה במהלך כל ספטמבר ב-14.3%. לא רע בכלל. סקטור הבנקים כולו חגג בספטמבר ובמהלך השנה עד כה, עד שבסוף החודש נדמה לכולנו שלפתע הם יותר סקסיים. מי היה מאמין, הבנקים שלנו - סחורה לוהטת. אחרי כל מה שעשתה להם ועדת בכר במהלך השנה.

בכדי להגיע למכרז על בנק לאומי ולהגיש את ההצעה, אי שם לקראת ה-7 בנובמבר, החל אליהו לתכנן מהלכי מימושים בקרב האחזקות שלו. גם לצורכי נזילות, וגם לצורכי רגולציה. באמצע ספטמבר התבהר לציבור כי אליהו מתכנן למכור את חלקו בחברת הביטוח הפניקס, כ-33% או כ-200 מיליון דולר. שמו של הלקוח הראשון שעלה בעניין לעסקה - יצחק תשובה, ירד אחר כך מהכותרות. הרגולציה, לא מקלה על העניינים משום שלתשובה יש אחזקות בחברות ביטוח אחרות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.