כסיטיגרופ אתמול מורגן סטנלי היום - הפך מגמה בת"א
כפי שעשה אתמול סיטיגרופ לשוק המניות, עשה היום בנק השקעות גדול אחר - מורגן סטנלי - אבל להיפך... כשע וחצי טרם נעילת שערי המסחר נודע, כי בבנק ההשקעות המליצו למשקיעים למכור האחזקות בני"ע רוסים וטורקים ולהגדיל את החשיפה לשוק המניות הישראלי - ובמיוחד לענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע. ההמלצה החמה והמנחמת הצליחה להכניע את הסנטימנט השלילי שנשב מכיוונה של וול סטריט, לאחר שזו חתמה אמש בירידות חדות, עקב זינוק של כ-7% במחיר הנפט אל מעל לרף ה-67 דולר לחבית. המגמה האדומה לא פסחה על המניות הישראליות בתפוח הגדול ומרביתן של אלו פתחו את הבוקר בפערי ארביטראז' שליליים, אך המגה הירוקה סחפה את חלקן והן נחלצו מצידו האדום של המתרס. אתמול, כאמור, חתמה הבורסה בירידות לא מבוטלות כלל, בעקבות הורדת הדירוג לשוק המניות על ידי סיטיגרופ מ"נייטרלי" ל"תשואת חסר". "אנו מקצצים בהמלצה לשוק המניות הישראל לאחר זינוק של 14% מאז תחילת יולי", הסבירו כלכלני הבנק. מדד ת"א 25 מדד ת"א 25 חתם את המסחר בתוספת של 0.29% לרמה של 734.37 נקודות. מדד ת"א 100 סיים בעליה קלה בלבד בת 0.075 לרמה של 740.38 נקודות. מדד התל טק 15 מנגד לשני אלו נותר אדום, שכן חלק הארי שלו מורכב מן המניות הדואליות. המדד חתם בנפילה של 1.34% לרמה של 396.11 נקודות. עוד מהסקירה של סיטיגרופ שפורסמה אתמול. כלכלני בנק ההשקעות "עדיין מחבבים את הבנקים" ולכן החליטו להותיר אותם ברשימת המעקב ולעומת זאת להסיר מהרשימה את כימיקלים לישראל. מניות כי"ל הגיבו למהלך בנפילה של 1.9%, במחזור של 118 מיליון שקל - הגבוה באחד העם. זהו היום הרביעי לירידות שערים במניותיה של יצרנית הכימיקלים. ואם כבר הזכרנו את הבנקים, אז מדד הבנקים לא רק שנחלץ מהירידות שאיפיינו את חמשת הגדולים בשעות הבוקר, אלא חתם בתוספת נאה של 1.2% לרמה של 1,047.27 נקודות. מניות בנק הפועלים טיפסו ב-1.14% במחזור של 86 מיליון שקל, מניות לאומי חתמו בקפיצה נאה של 1.41% במחזור של 84 מיליון שקל, מזרחי עלתה ב-0.4% במחזור של 14.4 מיליון שקל, דיחסקונט קפצה ב-1.5% במחזור של 14.7 מיליון שקל ובמחזור של פחות ממיליון שקל חתם הבינ"ל שמנייתו עלתה ב-0.47%. מניות איגוד, שאינו נכלל בחמשת המופלאים חתמו את המסחר היום בירידה של 1.23% במחזור של 345 אלף שקל. ובכלל - סקטור הפיננסים רוחש וגועש: במעריב פורסם היום, כי בנק דיסקונט מנהל מו"מ מתקדם לרכישת בנק בשוויץ ב-40-50 מיליון פר"ש (כ-160 מיליון שקל). בנק ישראל, מספרים בעיתון היומי, כבר העניק הסכמתו העקרונית לעסקה, אך הרכישה מתעכבת עקב ממצאי בדיקת נאותות. עוד ממעריב הבוקר - נגיד בנק ישראל הפרופסור סטנלי פישר נחוש בדעתו לאלץ את בנק הפועלים למכור את אחזקותיו בבנק אוצר החייל. על רכישתו של הבנק מבקשים להתמודד הבנקים הבינוניים - מזרחי, הבינ"ל ואיגוד. גם בענף הביטוח אין רגע דל. מניות הענף חתמו רובן את המסחר בעליות שערים לא מבוטלות כלל. כלל ביטוח עלתה ב-0.8%, במחזור של 15.3 מיליון שקל, הגם פרסומים, לפיהם היא מנהלת מגעים עם בנק הפועלים לרכוש ממנו את קבוצת קרנות הנאמנות פקן. בנק הפועלים מחזיק ב-14.3% ממניות כלל ביטוח ולאחרונה קיבל מספר פניות מגופים מקומיים ובינ"ל שהביעו עניין בקרנות. כמובן שאי אפשר להתעלם בהקשר זה מרכישת קרנות לאומי פיא על ידי הראל השקעות מידי בנק לאומי בסוף השבוע ב-535 מיליון שקל. הראל עברה במהלך היום להסחר בעליה וחתמה בתוספת של 0.6% במחזור של 6.8 מיליוןש קל. זאת ועוד. אתמול אישרה קבוצת דלק את המגעים עם שלמה אליהו לרכישת חלקו בחברת הביטוח הפניקס (אשר מנייתה נהנית מההתרחשויות וזינקה ב-12.5% בתוך שלושה ימים בלבד). אליהו "פוזל", מעריכים בשוק, אל עבר בנק לאומי, המצוי בעיצומו של מכרז. אם אכן תרכוש דלק את מניותיו בפניקס, היא תאלץ למכור את אחזקותיה בחברת הביטוח מנורה ומנייתה של זו היתה אתמול היחידה לרדת מקרב מניותיהן של חברות הביטוח הגדולות. והיום: הפניקס ירדה ב-0.57% במחזור של 1.1 מיליון שקל, לאחר 4 ימים ירוקים, מנורה הוסיפה לרדת אם כי בשיעור קל בלבד של 0.12%, במחזור של 2.7 מיליון שקל ונראה, כי המשקיעים אינם אוהבים את המחשבה, שתשובה יממש אחזקותיו. קבוצת דלק חתמה בירידה של 0.76% במחזור של 18.2 מיליון שקל. אחרונה לענף - חברת צור מנהלת מגעים עם בנק לאומי לרכישת אחזקותיו בביטוח ישיר. היקפה של העסקה עשוי להגיע לכ-145 מיליון שקל. מניות הביטוח הישיר הגיבו למו"מ בקפיצה של 3.21% במחזור של 773 אלף שקל. ובמעבר חד לדואליות של ת"א. ההמלצה החמה של מורגן סטנלי על טבע שלחה את מנייתה של ענקית הפרמצבטיקה הישראלית מעלה וב-0.73% במחזור של 54 מיליון שקל. בעליות שערים חתמו גם פריגו שעלתה ב-0.36% ופרטנר עם קפיצה נאה של 1.4% במחזור של 7.6 מיליון שקל. מנגד, חתמו בירידות: כור (0.7%), ליפמן (0.9%) ואלביט מערכות שחתמה בירידה מתונה של 0.19% בלבד. עוד בדואליות. טאואר חתמה בתוספת מכובדת של 9.2%, במחזור של 3.3 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 460 אלף שקל בלבד בחודש האחרון. המניה המריאה אמש בוול סטריט ב-13%, ופתחה את הבוקר עם פער חיובי דומה, לאחר שהודיעה, כי תייצר לסאנדיסק בקר זכרון. טאואר תייצר לענקית זכרונות הפלאש העולמית את בקר הזכרון לכונן ה-U3 שלה, בנוסף למוצרים אחרים שהיא מייצרת עבורה זה מכבר. גילת נסקה ב-6.25% במחזור של 4.6 מיליון שקל, אל מול מחזור יומי ממוצע של 735 אלף שקל בו היא הורגלה בחודש החולף. המניה טיפסה בשבוע האחרון בלא פחות מאשר כ-23%. ואחרונה לפרק הדואליות - ג'קדה הכריזה אתמול על 3 התפתחויות חדשות הכוללות הסכם עם קוקס, חברת התקשורת השלישית בגודלה בארה"ב, מוצר חדש המיועד למקסם תפוקות ב-Contact Centers וסיום הטמעה בחברה מצפון אמריקה. המניה נפלה ב-4.8% במחזור של 225 אלף שקל, לאחר שפתחה בפער שלילי של למעלה מ-5%. אתמול צנחה המניה בוול סטריט ב-3.6%, למרות החדשות ומה הפלא, שכן נראה כי המידע היה מגולם זה מכבר במחיר המניה, שבסוף השבוע האחרון המריאה בלא פחות מאשר 15%. עוד במרכז המסחר היום באחד העם. אל על נערכת לתחרות בענף ומודיעה הבוקר על תכנית אסטרטגית עד 2010. המשקיעים שלא התרגשו בבוקרו של יום, עיכלו את הבשורה כנראה מאוחר יותר או שפשוט הצטרפו למגמה הכללית שהתחלפה לה באחד העם ושלחו את המניה מעלה ב-1.44% במחזור של 2.3 מיליון שקל. דירקטוריון אל על אישר תכנית אסטרטגית ל-5 שנים, תחת הכותרת "אל על 2010". במסגרת התכנית, בוחנת חברת התעופה השקעה כוללת של כ-350 מיליון דולר בשירות, במוצר, במערכות מידע מתוחכמות, בשיפור במטוסים בתשתיות ובקליטת מטוסים חדשים. טאו תשואות של אילן בן דב בלטה היום עם קפיצה של 3.5% במחזור של למעלה מרבע מיליון שקל. סאני קופצת ב-2.95% במחזור של 200 אלף שקל. ברקע, הודיעה היום טאו, כי תגייס מחר 292 מיליון שקל במניות ובאג"ח. ההנפקה, בשני מכרזים: הראשון - אג"ח ומניות להמרה בהיקף של 94 מיליון שקל כשאילן בן דב התחייב לרכוש 70% מהיחידות המוצעות לציבור והשני - אג"ח סטרייט וכתבי אופציות למניות בהיקף של 200 מיליון שקל נוספים. חלל זכתה גם היא היום ל-15 דקות תהילה וקפצה ב-3.3% במחזור של 360 אלף שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 100 אלף שקל בלבד. החברה הודיעה היום, כי חתמה על הסכם עם תע"א לייצור הלוויין עמוס 3. החברה תשלם לתעשיה האווירית 170 מיליון דולר ללוויין - לא כולל דמי תפעול שנתיים. ואחרונה - מר תעשיות נהנתה מקפיצה של 1.9% במחזור של 3.8 מיליון שקל - פי 2 מהמחזור בו היא מורגלת בדרך כלל. החברה הכריזה היום על חוזה שנ בתוך שבוע בהיקף של 7 מיליון דולר. חברת הבת של מר תספק מערכות ביטחון והדרכה למדינה באפריקה. פני יומיים דיווחה מר על חוזה של 5 מיליון דולר בצ'ילה.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.