מינויים: סטפאן גראו ישמש כמנהל תפעול ראשי בקב' שפע

רפי פרבר סגן נשיא התאחדות המלונות בישראל מונה כדירקטור (נציג) מרכז הירידים והקונגרסים בת"א. סמנכ"ל הכספים של התעשייה האווירית דר' קנובל יסיים את תפקיד
חזי שטרנליכט |

* סטפאן גראו בן ה-44, מונה למנהל תפעול ראשי ומנכ"ל בקבוצת "שפע", המתמחה באספקת שירותי מזון ופתרונות ניהול.

במסגרת תפקידו יהיה אחראי גראו על מערך ניהול החטיבות השונות של הקבוצה: עסקים ותעשייה, ביטחון, חינוך, בריאות ותעופה; וכן על שיווק, פיתוח עסקי וכניסה לתחומים חדשים ועוד.

* רפי פרבר סגן נשיא התאחדות המלונות בישראל ויו"ר רשת מלונות "עץ הזית" (ירושלים, טבריה) מונה בימים אלו על ידי עיריית ת"א כדירקטור (נציג) מרכז הירידים והקונגרסים בת"א. מר פרבר שימש בעבר כמנכ"ל משרד התיירות וכקונסול התיירות של ישראל בארה"ב ומשמש כיום גם כנציג ציבור בבית הדין לעבודה

* מר משה קרת, מנכ"ל התעשייה האווירית, ודר' אברהם קנובל, הסמנכ"ל לכספים של החברה בשש השנים האחרונות, סיכמו ביום חמישי (8.9.2005) על סיום תפקידו של דר' קנובל בחברה. בעבר נענה דר' קנובל לבקשת מנכ"ל התעשייה האווירית להאריך את כהונתו בחברה, בה זכה להערכה רבה. עתה פונה דר' קנובל לעיסוקים חדשים מחוץ לחברה.

בשנות כהונתו של דר' קנובל כסמנכ"ל לכספים הסתכמו רווחי התע"א בכ-270 מיליון דולר, ההון העצמי של החברה הגיע לכ-420 מיליון דולר, ויתרת ההלוואות של החברה ירדה מ-400 מיליון דולר לכ-100 מיליון דולר.

* לוני הרציקוביץ, נשיא ויו"ר ישפאר הום-טק, הודיע על מינוי סמנכ"ל מכירות חדש לישפאר הום-טק, נציגת סוני, ג'נרל אלקטריק ולנקו בישראל. דוד עג'מי התמנה לתפקיד סמנכ"ל המכירות של ישפאר הום-טק, במסגרתו ינהל את מערך המכירות של כלל מותגי החברה- סוני, ג'נרל אלקטריק ולנקו.

* אמנון ברזילי, יו"ר מטיס קפיטל (לשעבר אלקטרוניקס ליין), הודיע היום על מינויו של איציק כהן

למנכ"ל חברת מטיס קפיטל. איציק כהן יכנס לתפקידו ב- 10.10.05. איציק כהן שימש בתפקידו הקודם בבנק מרכנתיל דיסקונט כמנהל מס' סניפי בנק ביניהם: סניף חיפה ראשי וסניף כיכר רבין בתל אביב.

* ערן בן קנז (40), מונה לסמנכ"ל הסחר בחברת דלתה פילם- במסגרת התפקיד החדש, ינהל בן קנז, שבתפקידו הקודם שימש כמנהל מכירות ארצי בחברה, את כל פעילות הסחר של דלתה פילם. בתפקידיו הקודמים, שימש בן קנז כמנהל שיווק חברת נירלט, מנהל אגף השיווק והסחר בחברת קרט ישראל וקניין בכיר בחברת Imitrading USA Inc.

* מיכל אלוני (31), מונתה למנהלת השיווק של חברת דלתה פילם -במסגרת תפקידה תנהל אלוני את מערך השיווק והפרסום בחברה. בתפקידיה הקודמים שימשה אלוני כמנהלת תקשורת שיווקית בחברה, כיועצת תקשורת עצמאית, כמנהלת תחום תוכן בסלקום וכסגנית דוברת החברה.

* איציק אלון (52) מונה למנהל חטיבת הצילום בחברת דלתה פילם- לאלון ניסיון של כ- 30 שנה בענף הצילום בארץ ובתפקידיו הקודמים שימש כמנהל מחלקת השרות בדלתה פילם וכן כמנהל מחלקת המינילאב, נייר וכימיקלים של קודאק.

רה ארגון בוצע בנמל אשדוד:

* יוסי בסן (59), סמנכ"ל התפעול של חברת נמל אשדוד , ימונה לסמנכ"ל לוגיסטיקה והנדסה וממלא מקום המנכ"ל. בסן, בעל תואר שני בהנדסה מהטכניון, הצטרף לרשות הנמלים ב-1974 והחל את עבודתו בנמל אשדוד ב-1988, כסגן מנהל לתפעול. בין סמכויותיו, יהיה בסן אחראי על מחלקות בינוי, ציוד, ורכש וייצג את החברה בפני חנ"י.

* יצחק בלומנטל (46), סגן מנהל הנמל למִנְהל ומשאבי אנוש בחברת נמל אשדוד ימונה לסמנכ"ל מטה ומיחשוב. בלומנטל, בעל תואר שני במנהל עסקים, יעסוק בגיבוש המערכת הארגונית, הטמעת מערכת ERP וליווי המנכ"ל בניהול המטה. בלומנטל לקח חלק משמעותי בגיבוש הסכמי העבודה החדשים בחברת הנמל.

* אלדד ווקסמן (57), מנהל קשרי לקוחות בחברת נמל אשדוד, ימונה לסמנכ"ל תפעול. וקסמן, בוגר תואר ראשון, שימש עד לאחרונה כמנהל פרויקטים בחטיבת ההנדסה של רשות הנמלים והרכבות בתחומי מחשוב והנדסה, ובעבר כמנהל תפעול וכראש מדור ביטחון, שירותי נמל ואוניות נוסעים. מינויים אלו מצטרפים לשני מינויים אשר פורסמו בימים אלה - סמנכ"ל כספים ומבקר פנים.

* אפי ארבל, בעל תואר שני בכלכלה ובמינהל עסקים באונ' העברית, ימונה לסמנכ"ל כספים. ארבל כיהן בתפקידו הקודם כסמנכ"ל כספים ובקרה בחברת 'עשות אשקלון', וקודם לכן כיהן כראש תחום בריאות באגף התקציבים של משרד האוצר.

* רו"ח שי רוזנשטוק, אשר ימונה לתפקיד המבקר הפנימי של חברת הנמל, הינו בוגר תואר שני במנהל עסקים באונ' בר-אילן, ורו"ח מוסמך. רו"ח רוזנשטוק עבד עד היום בחברת 'פרטנר תקשורת' כעוזר למבקר הפנימי. קודם לכן עבד כמבקר במשרד רואי החשבון ליובושיץ, קסירר ושות'.

* ד"ר יהודה היימליך מונה לתפקיד מנהל איכות סביבה בחברת הנמל. ד"ר היימליך כיהן בשלוש השנים האחרונות בתפקיד ראש היחידה לאיכות הסביבה ברשות הנמלים וקודם לכן ניהל חברה פרטית העוסקת באיכות הסביבה. ד"ר היימליך הוא בעל תואר שלישי בכימיה פיסיקלית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ולזכותו רשומים שני פטנטים בתחום איכות הסביבה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.