תשואות ק' הגמל ביולי יהיו הגבוהות מתחילת השנה
חברת מיטב ניהול השקעות מפרסמת את סקירתה לביצועי קופות הגמל בחודש יולי 2005. הסיקור נעשה על בסיס מודל, אותו פתחה החברה, המסוגל לתת אומדן מקורב לתשואות שהשיגו בממוצע הקופות הגדולות בשוק מיד עם סיום החודש החולף ללא שיהיה צורך להמתין לנתונים.
מדד "מיטב" לקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ביולי 2005 מצביע על תשואה משוקללת נומילנית חיובית של כ-1.7% עד 2.1% המייצגת תשואה ריאלית של כ-1.6% עד 2%. תשואות התעשייה בחודש יולי צפויה להיות, ככל הנראה, הגבוהה ביותר של התעשייה מאז תחילת השנה. התשואות בפועל, לדעת מיטב, יהיו אף גבוהות יותר כתוצאה מתקנות השערוך החדשות של נכסים לא סחירים, לדעת מיטב תוספת התשואה תנוע בין 0.6% ל-1.4%.
האחראי העיקרי לתשואה החיובית הנאה שצפויה תעשיית קופות הגמל להציג ביולי הוא שוק המניות. לאחר הירידות החדות שרשם בחודש יוני, שינה השוק את כיוונו ביולי ורשם עליות חדות, שהתמקדו בעיקר במניות הכבדות.
אפיקי ההשקעה הסולידיים רשמו אף הם תשואות חיוביות נאות והשפעתם על תשואות הקופות תהיה בהתאם. האפיק המט"חי הוא היחיד שהניב תשואה שלילית בסיכום חודשי, אך הוא מיוצג בשיעור נמוך יחסית בקופות הגמל כך שהשפעתו על התשואה אינה מהותית.
שוק המניות שינה כיוון לאחר יוני השחור, ורשם בסיכום חודשי עליות שערים חדות, כשהוא נתמך בעיקר במגמה החיובית בוול סטריט ובהתייצבות שוק המט"ח. איגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד עלו בחודש יולי בשיעור של 1.1%, כאשר עיקר העלייה מתרכזת באג"ח הבינוניות והארוכות ל- 7 עד 10 שנים ו- 5 עד 7 שנים.
האפיק המט"חי, שמיוצג בשיעור נמוך יחסית בקופות הגמל, בדרך כלל 4.0% עד 7.0%, היה היחיד שרשם בחודש יולי תשואה שלילית, כאשר השקל תוסף כלפי הדולר ב- 1.05%. צמודי המט"ח הממשלתי ירדו אף בשיעור חד יותר של 2.4% (איגרת אחת בלבד), וצמודי המט"ח הקונצרניים ירדו ב- 0.5%.
ההשפעה המשוקללת של השווקים מתבטאת בתשואה נומינלית נטו משוקללת חיובית. להערכת מומחי מיטב, צפויה השונות בביצועי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות השונות להיות גבוהה, על רקע העליות החדות שנרשמו בשוק המניות וההבדלים הניכרים בין התשואות במדדים השונים. מעבר לכך חשוב לזכור, כי התשואה החזויה הינה תשואת הבסיס שצפויות קופות הגמל להציג. יש לשים לב לכך, שהחודש, כאמור, תושפע תשואת התעשייה באופן משמעותי משערוך הנכסים הבלתי סחירים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
