גז נפט

שמן מציגה דו"ח חדש - "על אף שמבחני ההפקה לא צלחו, המבנה הוא גדול ועשוי להימצא בו נפט" - תחיית המתים?

אחרי הכישלון בקידוח "שמן" אשתקד, מפרסמות השותפות בקידוח דוח מפתיע וחדש של הערכת משאבים מותנים ומנובאים שערכה NASI
אבי שאולי | (19)
נושאים בכתבה זרח צמיחה שמן

אחרי הכישלון בקידוח 'שמן' אשתקד, שבו הושקעו 170 מיליון דולר, מפרסמות הבוקר השותפות בקידוח דו"ח מפתיע וחדש של הערכת משאבים מותנים ומנובאים שערכה עבורם חברת NASI. הדו"ח מאגד בתוכו את תוצאות קידוח 'ים 2' שבוצע בשטח הרישיון, כולל קטע מעקף עד עומקו הסופי של הקידוח. על פי הדו"ח, המשאבים המותנים (בקטגוריית Best Estimate) - יש נפט בהיקף של - 57 מיליון חביות.

בתגובה, מניית שמן נפט וגז נסחרת בעליות של עד 44% במחזור ער 700 אלף שקלים (לעומת מחזור יומי ממוצע של 200 אלף שקלים ברבעון האחרון).

בדו"ח ציינה NASI כי "על אף שהמבחנים להפקת הידרוקרבונים מקידוח 'ים 2' לא צלחו, מבנה 'ים' הוא גדול ונפט עשוי להימצא בו, כפי שהוכח בקידוח 'ים 2', אשר בו הופק נפט במבחן בתצורת זוהר, בקצב הפקה של כ-800 חביות ליום.

"סיכוי סביר שהמשאבים המותנים בקטגוריית האומדן הטוב ביותר יהיו מסחריים"

השותפות מציינות שבהתבסס על פיתוח של מאגרים דומים, יש סיכוי סביר כי המשאבים המותנים בקטגוריית האומדן הטוב ביותר יהיו מסחריים.

משאבים מותנים - כמויות של הידרוקרבונים (תרכובות אורגניות המכילות אך ורק אטומי פחמן ומימן) שעשויים להיות בני-הפקה.

קיימים הבדלים משמעותיים בין נתוני הדו"ח הקודם לנתוני הדוח החדש

קיימים הבדלים משמעותיים בין נתוני הדו"ח הקודם לנתוני הדוח החדש. לאור תוצאות קידוח 'ים 3' שונו בדו"ח החדש הפרמטרים בחישוב הרזרבות ביחס לדוח הקודם. הפרמטרים הם:

1 - סדקים: לפני הקידוח הוערך שקיימים סדקים פתוחים לכל אורך חתך המאגר הפוטנציאלי בעוד שעל פי תוצאות הקידוח הסתבר שאין זה המצב.

2 - נקבוביות: הפרמטר Porosity עמד בדו"ח הקודם על 4% עד 10% וללא תוספת נקבוביות סדקים ובדוח החדש הוא עומד על 2% עד 6% ובתוספת נקבוביות סדקים על 0.1% עד 2%.

בנוסף להערכת המשאבים המותנים, כולל הדו"ח החדש, הערכה של המשאבים המנובאים של גז בקרטיקון של מבנה 'ים' ושל נפט במבנה Bravo שברשיון.

אומדן משאבי הנפט המנובאים (Best Estimate) עומד על - 50.6 מיליון חביות נפט.

ניירות הערך של השותפות טסות בבורסה. השותפות הגדולות הן: שמן נפט וגז - 77.7%, צמיחה - 5%, זרח יהש ו-Caspian Drilling - 10%. כך מגיבות האופציות של זרח: זרח אפ 2, זרח אפ 3, זרח אפ 6 וזרח אפ 7.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    אלון 30/03/2014 15:38
    הגב לתגובה זו
    תודה לכתב אי אפשר להפסיק את הצחוק רק מ המחשבה ש דור חדש של פריירים עומד ב תור ונותן את כספו לקזינו עזה
  • 14.
    אלי 30/03/2014 06:17
    הגב לתגובה זו
    נא להיזהר צמד הנוכלים לוי אשכנזי יגרמו לכם נזקים
  • 13.
    אלון 27/03/2014 02:04
    הגב לתגובה זו
    כמו בלוטו לא תתפתו לאשליות לא תפסידו הרי הנהלת שמן לא יכולה לקדוח בלי הפריירים התורנים אז תנו להם לפרסם לדבר ולקשקש בזנב אבל בלי הכסף שלכם הם אבודים היו חזקים הפעם לא קונים חיש גד תוצרת עזה
  • 12.
    אלעד 26/03/2014 22:28
    הגב לתגובה זו
    אחרי שנערו את המשקיעים עכשיו קונים בזול דיווחים לא אמינים בלשון מעטה נוכלים................
  • הכי ותיק 38 27/03/2014 22:11
    הגב לתגובה זו
    הסוד שכל חברות הנפט יודעות ולא מגלות לציבור ה??? מה עוד נשאר להגיד על חבורת מסכנים וחולמנים על העושר שכבת הנפט רדודה זה מגביל את השאיבה ו לא מכסה עלויות רק לידיעתך חברת שמן קיבלה אישור להניח צינור נפט ליבשה צר לי שהציבור קיבל צינור כי לא קרא את אזהרותי
  • 11.
    הכי ותיק 38 26/03/2014 14:57
    הגב לתגובה זו
    נקודה ראשונה של דר המר מ ליפני כ 30 שנה והשניה של ישראמקו מול חוף הרצליה אזהרה לכולם שכבת הנפ קטנה מטרים בודדים מה שמאפשר שאיבה של לא יותר מ700/800 חב ליום ביחס לעלות ההפקה נרשמתי ל בטוח חיים ל150 שנה לקבלת עלות ההפקה נ.ב איכות הנפט מעולה אבל לאור הכמות מספיק סוס ועגלה נפט נפט נפט
  • 10.
    לא הפסדתם די עד עתה? (ל"ת)
    פראיירים 26/03/2014 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    קדימה כבשים להיכנס לבית המטבחיים. (ל"ת)
    צחי 26/03/2014 10:31
    הגב לתגובה זו
  • רואה קדימה 26/03/2014 11:16
    הגב לתגובה זו
    הון שלילי ענק בשמן אז איך יקדחו בכלל ואיך יגיסו?
  • 8.
    עדי 26/03/2014 10:27
    הגב לתגובה זו
    הכי לא מוערכת עם מלא רישיונות שויו אפסי
  • 7.
    תחפשו אם יש מים בים אולי תמצאו (ל"ת)
    בהצלחה 26/03/2014 10:14
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מבקר פנים 26/03/2014 09:56
    הגב לתגובה זו
    1) עתה, שישנם הכלים לקידוחים זוויתיים, אזי קידוח בזווית דרום מזרח עלולה להביא אותנו לשדות הנפט הסעודיים. 2) בעלי אינטואיציה עומדים להנפיק מניות בחברה חדשה בשם "זווית בע"מ" שאת ההפסדים מרכישת מניותיה ניתן לקזז כנגד רווחי הון מאג"ח צמוד מדד..
  • שפו אתה תותח מזמן לא צחקתי כל כך (ל"ת)
    YL 26/03/2014 11:12
    הגב לתגובה זו
  • גדול. תגובה יפה. (ל"ת)
    קראתי 26/03/2014 10:43
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    די נו ..בחייאת דינקום (ל"ת)
    שוקו 26/03/2014 09:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דוד מ , 26/03/2014 09:43
    הגב לתגובה זו
    בן זקן ןחבורתו , לא מספיק שגמרתם למשקיעים את הכסף בסיבוב הקודם ועכשיו סיבוב נוסף , אבל כמו שנאמר פראיירים לא מתים , רק מתחלפים !!
  • 3.
    אני מציע ששישנסקי ישים את הכסף - נגמרו הכבשים (ל"ת)
    דני 26/03/2014 09:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זיפו 26/03/2014 09:42
    הגב לתגובה זו
    כמה סיבובים כבר עשו זרח על חשבון הפראיירים. זרח לא מחפשת גז ונפט בים ויבשה היא מחפשת נפט מזומן בכיסי המשקיעים. כאחד שאכל את הלוקש של זרח לפני 5 שנים ומחק ביומיים 24 אלף שח בצוק תמרור 330 ( מי זוכר את מספר הבלוף ?) אני מרגיש מחוייב להזהיר אתכם מבעלי זרח שלא מחפשים נפט אלא את כספי המשקיעים. מפריחים שטות באויר מייצרים מצג שווא שהפעם יהיה אחרת ואז גרפים הון במניות יקרות וזכויות שלא שוות ואז מוחקים את הכסף בהודעה לקונית של אין כדאיות מסחרית בבאר או שהיא יבשה. מאז ההפסד שלי הם עשו עוד כמה סיבובים באותה המתכונת על פראיירים חדשים.
  • 1.
    איזה נוכלים.... (ל"ת)
    ככ 26/03/2014 09:26
    הגב לתגובה זו
הנחת צינור גז של נתגז
צילום: נתגז

שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים

חברת שברון וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה; במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב ונתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים

רן קידר |
נושאים בכתבה לוויתן שברון

חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז)  חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.

במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט  ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.

שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.

קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.

"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."

כנרת דהן גרנית דן גבע,עמרי דוד, ד”ר ברכה חלף צילום: שלומי יוסףכנרת דהן גרנית דן גבע,עמרי דוד, ד”ר ברכה חלף צילום: שלומי יוסף

אנרגיה מתחדשת בישראל: היעדים הולכים ומתרחקים

המעבר לאנרגיות מתחדשות תופס תאוצה בעולם, בישראל נשארים מאחור והמומחים מתריעים: פיזור מקורות האנרגיה קריטי

זיו וולף |
נושאים בכתבה אנרגיה

בזמן שהעולם כולו מאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות, ישראל מוצאת עצמה מפגרת מאחור. כיום, שיעור האנרגיה המתחדשת במשק עומד על כ־15% בלבד, מתחת ליעד הביניים של 20% שנקבע לשנים האחרונות. השאלה המרכזית: האם נצליח לעמוד ביעד של 30% עד שנת 2030, נדונה בהרחבה בפאנל בכנס התשתיות והאנרגיה של ביזפורטל, בהשתתפות דן גבע, סמנכ"ל פיתוח עסקי בפאוורג'ן, כינרת דהן גרנית, מנהלת אגף אנרגיות מתחדשות במשרד האנרגיה, עומרי דוד, מנהל אגף ההסדרה ברשות החשמל, וד"ר ברכה חלף, מייסדת משותפת בקרן גראוויטי קליימט.


"זה לא מותרות אלא ביטחון לאומי"

"המחויבות ל-30% אנרגיה מתחדשת היא לא פריבילגיה, אלא חלק מביטחון ישראל. גז טבעי הוא משאב אדיר, אך אסור לשים את כל הביצים בסל אחד. ביזור מקורות האנרגיה הוא צו השעה", ציינה דהן גרנית. לדבריה, הדרך לשם כוללת הרחבת ייצור חשמל מאנרגיה סולארית על גגות וקרקעות, פיתוח תחום האגרו־סולאר, השקעה במחקר וחדשנות טכנולוגית ושדרוג רשת החשמל. 

דוד מסביר כי ישראל נמצאת כבר מספר שנים בעידן של תחרות בשוק האנרגיות המתחדשות: "עברנו ממודלים של תעריפים קבועים, שבהם הציבור שילם על המתקנים, למודלים תחרותיים. היום, איתותי הביקוש מהצרכנים עצמם יוצרים את התמריץ ליזמים. התחרות היא שמניעה את השוק". עם זאת, הוא מזהיר כי צוואר הבקבוק המרכזי הוא רשת ההולכה והחלוקה: "הרשת תוכננה להיות ריכוזית. היום הצרכנים הם גם יצרנים. צריך להשקיע כ־40 מיליארד שקלים בפיתוח רשת מודרנית, ובמקביל לנצל את הקיימת באמצעות חדשנות ואגירה".

"חייבים רגולטור אחד שירכז את הכול" 

גבע מתאר את האתגרים מהשטח: "כדי שיקום פרויקט אנרגיה נדרשים שני תנאים: קרקע ותשתית. הבעיה מתחילה בריבוי הרשויות. יזם נאלץ לעבור בין ועדות, משרדים ורגולטורים רבים. אנחנו קוראים להקמת גורם אחד שירכז את כל התהליך. אחרת, הבירוקרטיה חונקת".