עליית הריבית תתרום לבנקים - במי להשקיע?
כאשר הריבית במשק יורדת - המרווח הפיננסי של הבנקים נפגע. כך קרה בעשור האחרון והם נאלצו להתאים את תיק האשראי, להתייעל בכח אדם ולממש נכסי נדל"ן, במקביל להקמת מערכות דיגיטליות. עכשיו העולם משנה כיוון והריבית עולה - וזה ישפיע על הבנקים לטובה.
"העלאת הריבית צפויה לתרום לרווחי הבנקים ולתשואה להון במהלך השנה הקרובה וכן בעתיד הנראה לעין (כל עוד הסביבה הכלכלית ממשיכה לצמוח)" כך אומר ליאור שילה, אנליסט בנקים מבית ההשקעות IBI. לא מדובר כמובן בעלייה לינארית שכן לדבריו "מנגד, הרווחים שהתרגלנו לראות מהבנקים מתיק ניירות הערך צפויים להתכווץ, בייחוד בשנה בה העלאת הריבית היא חדה ובנק ישראל עובר למדיניות מצמצמת".
המשמעות היא ש"התשואה הנדרשת צריכה לעלות ועל כן התמחור מעט נפגע כך שסה"כ הוקטורים יחסית מאזנים את התמחור הכללי והמודל שלנו מראה כי מחירי היעד שלנו נותרו כמעט ללא שינוי וגם ההמלצות".
ובכל זאת, שילה ובית ההשקעות שוריים יותר על הבנקים מזרחי טפחות 0.1% , דיסקונט -0.44% ופועלים -0.42% ופחות על לאומי -0.45% , הבינלאומי -1.22% וירושלים -1.5% .
- הבנקים ישלמו בשנתיים הקרובות למדינה עד 2.5 מיליארד שקל
- רגע לפני פרסום דוחות הבנקים - מה יהיו הרווחים, בכמה יסתכמו הפסדי האשראי והאם תהיה חלוקת דיבידנדים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבסיס הניתוח של שילה עומד שילוב בין שתי דרכים לבדיקת השפעת הריבית על ההכנסות המימוניות של הבנקים. הראשונה היא טבלת הרגישות של הבנקים שהם מפרסמים בדוחות הכספיים אבל הבעיה היא שאין הנחייה אחידה מבנק ישראל ולכן יש שונות בין הבנקים והתוצאות יכולות להיות מוטות.
הדרך השנייה היא בחינה של הפיקדונות שאינם נושאים ריבית (עו"ש) לצד היקף הנכסים שאינם נושאים ריבית, אלא שאין כאן התייחסות להשפעות נוספות כמו תיק המסחר של הבנק.
שתי הדרכים לא מושלמות ולכל אחת היתרון שלה ולכן שילה מחבר בין שתיהן, תוך הנחה שאם הריבית תעלה ב-1% חלק מהעו"ש יעבור לפקדונות, "לכן הערכנו מעבר של כ-35% לטובת הפקדונות מה שמשאיר מהעו"ש 65% שהבנקים יהנו מהמימון האפסי שלהם".
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
המשמעות על פי שילה היא כזו: "המרווח של הבנקים ביחס להכנסות הריבית נטו מול האשראי הממוצע בשנת 2021 עמד על כ-3%, כאשר עלייה של 1% בריבית עשויה להביא לפתיחת המרווח בכ-0.2%. בשל העובדה שהעלאות הריבית נעשות באופן הדרגתי, המרווח במודלים שלנו עולה לרמה של 3.08%.
- 5.שמוליק 25/04/2022 22:10הגב לתגובה זוריבית חובה קריעה
- 4.שלב הרצת מניות הבנקים בפתח? (ל"ת)דודו 25/04/2022 21:46הגב לתגובה זו
- 3.מבין 25/04/2022 15:30הגב לתגובה זורווח והפסד לעומת שווי
- 2.חיים 25/04/2022 14:33הגב לתגובה זוהיום ההפרש בין ירבית החובה וריבית הזכות (לא קיימת) היא בערך 10% לטובת הבנקעם כמובן. כאשר המדדים יטפסו בעקבות אניפלציה והרבית תעלה ,ההפרש הנ"ל יעלה לטובת הבנקים. מקומם! מקומם !מקומם!
- 1.ישראל 25/04/2022 14:14הגב לתגובה זובנק ישראל שותק נוכח קרטל. הבנקים.
- ארתור 25/04/2022 20:24הגב לתגובה זוגונבים ועושקים אותנו מכל כיוון אפשרי וזה רק מראה עד כמה אבל הציבור מטומטם ומפוצל
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגחלל עולה 8%, נור אינק ב-13%; מדדי ת"א בירוק
המדדים בת"א נסחרים בעליות בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבולטים היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל
עליות של עד 1.1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.
עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.
אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד בהקשר הריבית זה שוק התעסוקה. הנתונים מצביעים על ירידה של 7.2% לעומת אוגוסט, בעיקר בקרב נשים וצעירים כשהשיפור נזקף לחזרת מפוטרי הקיץ לעבודה ומההכרה בזכאות לחל"ת ממבצע "עם כלביא"; אבל בשירות התעסוקה מזהירים: חזרת המילואימניקים עלולה לשנות את המגמה. שוק העבודה מאפשר לבנק ישראל עוד מרווח תמרון מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים
