אל על ממשיכה להפסיד בענק - ועדיין עם הערת עסק חי
אל על "למרות השלמת קבלת מימון המדינה בסך של 210 מיליון דולר, היות ויכולת החברה לעמוד בכל התחייבויותיה הפיננסיות תלויה, בין היתר, בקיומם של אירועים שאינם בשליטה מלאה של החברה ואשר אינם וודאיים והינם הכרחיים על מנת לאפשר לחברה להתמודד עם השלכות משבר הקורונה, נכון למועד אישור הדוחות הכספיים קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי. בדוחות הכספיים לא נכללו התאמות לגבי ערכי הנכסים וסיווגם ולגבי ערכי ההתחייבויות, שיתכן ותהינה דרושות אם החברה לא תוכל להמשיך ולפעול כעסק חי" - כך ממשיכים לקבוע רואי החשבון של אל על, גם בדוחות הכספיים הנוכחיים של החברה.
בחברה טוענים כי ברגע שהשמיים ייפתחו, והטיסות יחזרו אז הערת "עסק חי" תימחק כי הם מצליחים לייצר כסף. במסיבת עיתונאים אפשר היה לשמוע את בכירי החברה חוזרים שוב ושוב על הבקשה - כמעט תחינה - למדינה לתת לה עוד כסף כדי להתמודד עם הקורונה.
אבל האמת היא שאל על ממשיכה לרשום הפסדי ענק גם כעת, ולמעשה החברה הפסדית בחצי מהשנים בעשור האחרון, כלומר היא הייתה הפסדית גם הרבה לפני הקורונה. החברה מציגה כמובן עליה משמעותית בהכנסות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך זה בעיקר בגלל שברבעון המקביל החברה פעלה בהיקף עוד יותר מצומצם מאשר ברבעון הנוכחי. בפועל, החברה הכניסה ברבעון הנוכחי 222.6 מיליון דולר, לעומת 151.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
החברה רשמה EBITDAR חיובי בסך של כ-20 מיליון דולר, לעומת כ-3 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, אך מדובר עדיין בירידה גם מול הרבעון המקביל בשנה שעברה, אז עמד ה-EBITDAR על 29 מיליון דולר, כלומר ירידה של 31%.
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההפסד ברבעון השני של השנה ירד קלות ל-81 מיליון דולר בהשוואה לכ-86 מיליון דולר ברבעון הקודם, ולעומת 104.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
תזרים המזומנים ברבעון הסתכם בכ-151 מיליון דולר בהשוואה לתזרים שלילי של כ-54 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה ותזרים שלילי של כ-23 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. אבל האמת היא שלא מדובר בשיפור אמיתי אלא בעקבות התקבולים מהסיוע של המדינה (בסך 210 מיליון דולר). על פי החברה 86 מיליון מתוך התזרים הוא מפעילות שוטפת, ללא הסיוע, אבל עדיין מדובר רק בחצי. החברה גם צמצמה עלויות כתוצאה מפיטורים של 1,900 מעובדי החברה.
הוצאות הדס"ל של החברה גדלו ב-23.4 מיליון דולר ביחס להוצאות ברבעון המקביל אשתקד וזאת כתוצאה מעלייה במחירי הדס"ל בשוק ומעלייה בשיעור של כ-22% בכמות הדלק שנצרכה על ידי מטוסי החברה. מאידך, ברבעון המדווח חל קיטון בהוצאות הדס"ל בגין השפעה של עסקאות הגידור אשר פקעו ברבעון השני 2021.
לחברה יש 45 מטוסי נוסעים, מתוכם 27 מטוסים בבעלות החברה ו- 18 מטוסים אותם חוכרת החברה.
איך וריאנט הדלתא ישפיע על החברה? ברור שהחברה חוששת מאוד מתכננת להקדים גיוס מקורות מימון, וכן הוצאת עובדים נוספים לחל"ת, וכן לנסות לשפר את תזרים המזומנים מול הבנקים, וכן בקשת סיוע נוסף מהמדינה.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
אביגל שורק, מנכ״ל אל-על: ״למרות הקריסה במספר הנוסעים בנתב״ג (82% פחות. נ"א), הצלחנו לייצב את הפעילות שלנו, עמדנו בתכנית העסקית וביעדים שהצבנו לעצמנו לרבעון זה ואף הצלחנו לשפר את הפרמטרים התפעוליים המרכזיים שלנו; יש לנו מותג חזק, הנהלה חדשה וגמישות תפעולית שהשגנו בעקבות מהלכי ההתייעלות שביצענו; תוצאות הרבעון השני מעידות באופן חד משמעי - כאשר נותנים לנו לעבוד אנו טסים קדימה״
שורק הדגיש: ״התפשטות זן הדלתא מחייבת אותנו להתאים את רמת ההוצאות להיקף הפעילות; בנוסף, אנו נדרשים לחבילת סיוע נוספת מהמדינה, נוכח הגבלות הפעילות החדשות. זאת, בדומה למתחרות של אל על שזוכות לסבסוד מממשלותיהן, המקנה להן יתרון תחרותי לא הוגן״
אז בשורה התחתונה - אל על יגידו לכם שהם ממשיכים להשתפר, במצגת הם כותבים ש"אל על תתמודד בהצלחה עם האתגרים". אז אולי היא משתפרת ביחס לרבעון המקביל שהיה כמובן נוראי מבחינת החברה, והלוואי שאל על הייתה רווחית ויעילה, אבל בינתיים היא ממשיכה להפסיד, להאשים את הקורונה ואת כל העולם, וגם לבקש עוד סיוע מהמדינה (אמרנו לכם שזה לא יסתיים בסבב הבקשות הקודם) - אבל לא ברור למה המדינה צריכה להמשיך ולהציל חברה כה הפסדית.
שואלים אותנו למה אנחנו חושבים שלא צריך לתמוך בחברה, ואנחנו נחזור על זה שוב - החברה הגיעה למצבה העגום, לא בגלל הקורונה, היא היתה "מת מהלך" כבר שנים לפני הקורונה. וועדי עובדים מיליטנטיים, אבטלה סמויה, טייסים שמתחזים לחולים כדי לקבל תוספת שכר, נורמות פסולות, לא אפשר לחברה להצליח. החברה הפסידה, אבל אף אחד לא באמת דאג - כולם סמכו על הממשלה. לדעתנו - לא צריך לתמוך במי שמלכתחילה אשם במצבו. זו לא הקורונה שהרגה את אל על, אלו העובדים שלה.
לקריאה נוספת:
> אחרי הפרק באל על: מה מסתתר מתחת לכנפיים
> ימים ספורים לפני המועד: אל על מבקשת דחייה מהאוצר
> משרד האוצר יאשר? אל על מאריכה את החל"ת לעובדים
> אל על מתרסקת על חשבוננו - ישראל כ"ץ לא רוצה שבמשמרת שלו החברה תיפול
> סוכם מתווה החילוץ החדש: אל על תקבל מהמדינה 210 מיליון דולר
> עד מתי אל על תמשיך לעקוץ את המדינה?
> כישלון להנפקה של אל על - אל "תקנו" את הכותרות החיוביות
> אל על הפסידה ברבעון את כל התמיכה שקיבלה; אסור למדינה להמשיך ולתמוך בה
> הצ'אנס של אל על - האם החברה תלמד לעוף ואיך זה שלמרות המשבר השווי שלה עלה?
> סקטור התעופה לא יתרומם בשנים הקרובות - והחילוצים יימשכו
> פרופ' עומר מואב: "אסור לפחד מפשיטת רגל של אל על; יהיו חברות אחרות"
> האם הקורונה תהרוג את אל על? כנראה שלא, אבל חברת התעופה בצרות
- 5.לכו תחפשו מי שינענע אותכם, נמשיך לקבל כסף מהמדינה (ל"ת)עובד אלעל 19/08/2021 08:06הגב לתגובה זו
- 4.אין זכות קיום 18/08/2021 16:46הגב לתגובה זואם חברה פושטת רגל משלמת 28,000 ש"ח למנהל "בכיר" + רכב חברה אז אין לה זכות קיום. חברה אשר נתנה טיסות חינם לבני משפחה - אין לה זכות קיום כלכלית.
- 3.עזי 18/08/2021 13:07הגב לתגובה זוככה תינצל בלי עזרת ממשלה
- 2.אחד 18/08/2021 11:21הגב לתגובה זוחברה מושחתת ומיותרת שמזמן הייתה צריכה להסגר.
- 1.סתם אחד 18/08/2021 10:26הגב לתגובה זואל על לפשיטת רגל. חברה מושחתת ומיותרת. חבל על המפוטרים.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
