אל על ממשיכה להפסיד בענק - ועדיין עם הערת עסק חי
אל על "למרות השלמת קבלת מימון המדינה בסך של 210 מיליון דולר, היות ויכולת החברה לעמוד בכל התחייבויותיה הפיננסיות תלויה, בין היתר, בקיומם של אירועים שאינם בשליטה מלאה של החברה ואשר אינם וודאיים והינם הכרחיים על מנת לאפשר לחברה להתמודד עם השלכות משבר הקורונה, נכון למועד אישור הדוחות הכספיים קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי. בדוחות הכספיים לא נכללו התאמות לגבי ערכי הנכסים וסיווגם ולגבי ערכי ההתחייבויות, שיתכן ותהינה דרושות אם החברה לא תוכל להמשיך ולפעול כעסק חי" - כך ממשיכים לקבוע רואי החשבון של אל על, גם בדוחות הכספיים הנוכחיים של החברה.
בחברה טוענים כי ברגע שהשמיים ייפתחו, והטיסות יחזרו אז הערת "עסק חי" תימחק כי הם מצליחים לייצר כסף. במסיבת עיתונאים אפשר היה לשמוע את בכירי החברה חוזרים שוב ושוב על הבקשה - כמעט תחינה - למדינה לתת לה עוד כסף כדי להתמודד עם הקורונה.
אבל האמת היא שאל על ממשיכה לרשום הפסדי ענק גם כעת, ולמעשה החברה הפסדית בחצי מהשנים בעשור האחרון, כלומר היא הייתה הפסדית גם הרבה לפני הקורונה. החברה מציגה כמובן עליה משמעותית בהכנסות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך זה בעיקר בגלל שברבעון המקביל החברה פעלה בהיקף עוד יותר מצומצם מאשר ברבעון הנוכחי. בפועל, החברה הכניסה ברבעון הנוכחי 222.6 מיליון דולר, לעומת 151.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
החברה רשמה EBITDAR חיובי בסך של כ-20 מיליון דולר, לעומת כ-3 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, אך מדובר עדיין בירידה גם מול הרבעון המקביל בשנה שעברה, אז עמד ה-EBITDAR על 29 מיליון דולר, כלומר ירידה של 31%.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההפסד ברבעון השני של השנה ירד קלות ל-81 מיליון דולר בהשוואה לכ-86 מיליון דולר ברבעון הקודם, ולעומת 104.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
תזרים המזומנים ברבעון הסתכם בכ-151 מיליון דולר בהשוואה לתזרים שלילי של כ-54 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה ותזרים שלילי של כ-23 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. אבל האמת היא שלא מדובר בשיפור אמיתי אלא בעקבות התקבולים מהסיוע של המדינה (בסך 210 מיליון דולר). על פי החברה 86 מיליון מתוך התזרים הוא מפעילות שוטפת, ללא הסיוע, אבל עדיין מדובר רק בחצי. החברה גם צמצמה עלויות כתוצאה מפיטורים של 1,900 מעובדי החברה.
הוצאות הדס"ל של החברה גדלו ב-23.4 מיליון דולר ביחס להוצאות ברבעון המקביל אשתקד וזאת כתוצאה מעלייה במחירי הדס"ל בשוק ומעלייה בשיעור של כ-22% בכמות הדלק שנצרכה על ידי מטוסי החברה. מאידך, ברבעון המדווח חל קיטון בהוצאות הדס"ל בגין השפעה של עסקאות הגידור אשר פקעו ברבעון השני 2021.
לחברה יש 45 מטוסי נוסעים, מתוכם 27 מטוסים בבעלות החברה ו- 18 מטוסים אותם חוכרת החברה.
איך וריאנט הדלתא ישפיע על החברה? ברור שהחברה חוששת מאוד מתכננת להקדים גיוס מקורות מימון, וכן הוצאת עובדים נוספים לחל"ת, וכן לנסות לשפר את תזרים המזומנים מול הבנקים, וכן בקשת סיוע נוסף מהמדינה.
- הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
אביגל שורק, מנכ״ל אל-על: ״למרות הקריסה במספר הנוסעים בנתב״ג (82% פחות. נ"א), הצלחנו לייצב את הפעילות שלנו, עמדנו בתכנית העסקית וביעדים שהצבנו לעצמנו לרבעון זה ואף הצלחנו לשפר את הפרמטרים התפעוליים המרכזיים שלנו; יש לנו מותג חזק, הנהלה חדשה וגמישות תפעולית שהשגנו בעקבות מהלכי ההתייעלות שביצענו; תוצאות הרבעון השני מעידות באופן חד משמעי - כאשר נותנים לנו לעבוד אנו טסים קדימה״
שורק הדגיש: ״התפשטות זן הדלתא מחייבת אותנו להתאים את רמת ההוצאות להיקף הפעילות; בנוסף, אנו נדרשים לחבילת סיוע נוספת מהמדינה, נוכח הגבלות הפעילות החדשות. זאת, בדומה למתחרות של אל על שזוכות לסבסוד מממשלותיהן, המקנה להן יתרון תחרותי לא הוגן״
אז בשורה התחתונה - אל על יגידו לכם שהם ממשיכים להשתפר, במצגת הם כותבים ש"אל על תתמודד בהצלחה עם האתגרים". אז אולי היא משתפרת ביחס לרבעון המקביל שהיה כמובן נוראי מבחינת החברה, והלוואי שאל על הייתה רווחית ויעילה, אבל בינתיים היא ממשיכה להפסיד, להאשים את הקורונה ואת כל העולם, וגם לבקש עוד סיוע מהמדינה (אמרנו לכם שזה לא יסתיים בסבב הבקשות הקודם) - אבל לא ברור למה המדינה צריכה להמשיך ולהציל חברה כה הפסדית.
שואלים אותנו למה אנחנו חושבים שלא צריך לתמוך בחברה, ואנחנו נחזור על זה שוב - החברה הגיעה למצבה העגום, לא בגלל הקורונה, היא היתה "מת מהלך" כבר שנים לפני הקורונה. וועדי עובדים מיליטנטיים, אבטלה סמויה, טייסים שמתחזים לחולים כדי לקבל תוספת שכר, נורמות פסולות, לא אפשר לחברה להצליח. החברה הפסידה, אבל אף אחד לא באמת דאג - כולם סמכו על הממשלה. לדעתנו - לא צריך לתמוך במי שמלכתחילה אשם במצבו. זו לא הקורונה שהרגה את אל על, אלו העובדים שלה.
לקריאה נוספת:
> אחרי הפרק באל על: מה מסתתר מתחת לכנפיים
> ימים ספורים לפני המועד: אל על מבקשת דחייה מהאוצר
> משרד האוצר יאשר? אל על מאריכה את החל"ת לעובדים
> אל על מתרסקת על חשבוננו - ישראל כ"ץ לא רוצה שבמשמרת שלו החברה תיפול
> סוכם מתווה החילוץ החדש: אל על תקבל מהמדינה 210 מיליון דולר
> עד מתי אל על תמשיך לעקוץ את המדינה?
> כישלון להנפקה של אל על - אל "תקנו" את הכותרות החיוביות
> אל על הפסידה ברבעון את כל התמיכה שקיבלה; אסור למדינה להמשיך ולתמוך בה
> הצ'אנס של אל על - האם החברה תלמד לעוף ואיך זה שלמרות המשבר השווי שלה עלה?
> סקטור התעופה לא יתרומם בשנים הקרובות - והחילוצים יימשכו
> פרופ' עומר מואב: "אסור לפחד מפשיטת רגל של אל על; יהיו חברות אחרות"
> האם הקורונה תהרוג את אל על? כנראה שלא, אבל חברת התעופה בצרות
- 5.לכו תחפשו מי שינענע אותכם, נמשיך לקבל כסף מהמדינה (ל"ת)עובד אלעל 19/08/2021 08:06הגב לתגובה זו
- 4.אין זכות קיום 18/08/2021 16:46הגב לתגובה זואם חברה פושטת רגל משלמת 28,000 ש"ח למנהל "בכיר" + רכב חברה אז אין לה זכות קיום. חברה אשר נתנה טיסות חינם לבני משפחה - אין לה זכות קיום כלכלית.
- 3.עזי 18/08/2021 13:07הגב לתגובה זוככה תינצל בלי עזרת ממשלה
- 2.אחד 18/08/2021 11:21הגב לתגובה זוחברה מושחתת ומיותרת שמזמן הייתה צריכה להסגר.
- 1.סתם אחד 18/08/2021 10:26הגב לתגובה זואל על לפשיטת רגל. חברה מושחתת ומיותרת. חבל על המפוטרים.
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברההביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק, עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו
ועלויות של חברה ציבורית
חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52% הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.
החברה פיתחה
מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם
הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.
על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.
החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.
נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.
- איך הצליחה זוז פאוור לסדר את הגופים המוסדיים?
- מניית זוז זזה 130% בשבוע - זה כנראה ייגמר בבכי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.
