מטוס בואינג אל על נופש תעופה טיסה
צילום: יחצ

סקטור התעופה לא יתרומם בשנים הקרובות - והחילוצים יימשכו

האיגוד הבינ"ל לשינוע אווירי צופה כי הרבעון השני של 2020 יהיה הגרוע בהיסטוריה של חברות התעופה. וגם כמה פי כמה שווה חבילת החילוץ שקיבלה אל על ביחס לשווי השוק שלה ולמה המצב בארה"ב צריך להדאיג את הסקטור כולו
ארז ליבנה | (4)

עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה לחיינו, חייהן של חברות התעופה לא היו זר של שושנים. לפי נתונים של האיגוד הבינ"ל לשינוע אווירי (IATA) מתוך 120 החברות שהאיגוד עוקב אחריהן, רק 30 חברות היו רווחיות בשנים 2017 ו-2018. כלומר רבע. קצת מביך, אבל זו המציאות. 6 מתוך 12 חברות התעופה האירופאיות הגדולות הרוויחו 7 מיליארד דולר בסך הכול. יתר 90 החברות צברו את אותה הכמות של חוב כמו כמות ה-EBITDAR – רווחים לפני ריבית, מסים, פחת, הפחתות ועלויות השכרה וארגון מחדש.

 

זו אינדיקציה לתחרות הקשה בענף שהביאה לצניחת מחירים עם עלייתן של חברות הלואוקוסט, כמו איזיג'ט (סימול: EZJ.L) או ראיינאייר (סימול: RYAAY), שמציעות כרטיסי טיסה בינ"ל במחירים מצחיקים, שלפעמים נושקים ל-100 דולר מלמטה – ללא מיסי נמל.

 

אבל המגפה פגעה פעמיים. מילא הסגירה. זה פגע בכולם פחות או יותר בצורה שווה. רק בארה"ב ובאיחוד האירופי הזרימו מתחילת המשבר כ-60 מיליארד דולר כדי לחלץ את חברות התעופה. אבל המשבר הביא לחברות קללה נוספת. כי בסך הכול, עד תחילת השנה, התחזיות לסקטור דווקא היה חיוביות, עם עלייה בכמויות הנוסעים, בשינוע סחורות ובפעילות הכללית. התחזית הייתה כי בין השנים 2020 ל-2040, הצמיחה של הכנסה לטון מייל (RTM) יעלה בקצב של 4% בשנה.

 

כמובן שזה כבר לא יקרה, אבל התחזיות הפכו לחרב פיפיות. זה הביא לא מעט חברות תעופה להרחיב את צי המטוסים שלהם, תוך שהן מתמנפות בצורה חסרת אחריות לצורך זה. עכשיו לא רק שאין מי שיטוס, המטוסים החדשים עומדים וצוברים אבק, אבל מישהו צריך לשלם עליהם ועל עלויות האחזקה... ורווחים? אין כרגע יותר מדי, פרט לשינוע סחורות.

 

מצב סקטור התעופה העולמי במילה אחת: מחורבן

עד כמה המצב חמור? חברת הלואוקוסט האירית, ראיינאייר דיווחה על תוצאותיה הכספיות היום וכמו שבנפט המצב ברוטאלי, כך גם מצבן של חברות התעופה. ב-2019 כולה, החברה הרוויחה 885 מיליון אירו – או קצת למעלה ממיליארד דולר. בחצי הראשון של 2020, החברה דיווחה על הפסד של למעלה מ-216 מיליון דולר, קצת יותר טוב מתחזית האנליסטים, אבל עדיין, המצב הופך להיות יותר ויותר קשה.

 

בכלל, ראיינאייר צופה לירידה של כ-60% בפעילות עד סוף 2021 ואומרת שבשל חוסר הוודאות, היא אינה מסוגלת לתת הערכות נוספות. אגב, ראיינאייר קיבלה הלוואה בהיקף של 600 מיליון ליש"ט – 770 מיליון דולר – מקרן הסיוע של הממשלה הבריטית, שניתנה ללא הגבלות או התניות כלשהן.

 

עכשיו זו חברה רווחית, שתהיה מסוגלת להחזיק את הראש מעל המים בשנה וחצי הקרובות. אבל חלק ניכר מהחברות ככל הנראה יפשטו רגל ונראה שבשנים הקרובות יתחיל תהליך של קונסולידציה בסקטור, שכמובן יבוא לידי ביטוי במיזוגים ורכישות, שבהן חברות עם קופות מזומנים איתנות – אפילו כאלה שאינן מתחום התעופה – שיקבלו לידיהן צי של מטוסים וחלפים במחירי מציאה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בכלל, ב-IATA אומרים כי עונת הדוחות של חברות התעופה ברבעון השני, היא ככל הנראה הגרוע ביותר בהיסטוריה והחברות לא מפסיקות לשרוף מזומנים. "בשל השינוי החד והיפוך העקום כלפי מטה, שימור מזומנים הפך להיות אחת מהמטרות המרכזיות של חברות התעופה", כתבו בדוח של IATA שפורסם השבוע.

 

"לחברת תעופה טיפוסית מסוגלת לספוג בין 2 עד 3 חודשים של הפסדים בהכנסות. למרות מאמציהן, זרימת המזומן החופשי ירד בצורה חדה יותר (29%) מאשר מרווחי ה-EBIT (8%) ברבעון הראשון של השנה, כשהדרך היחידה שלהן לשרוד היה לגייס הון בשווקים או באמצעות קבלת סיוע ממשלתי", הוסיפו.

 

או בקיצור, במילים של הרחוב, המצב בסקטור התעופה הוא פשוט מחורבן. למרות עלייה של 4.2% בחודש יוני, מאז תחילת השנה מניות של חברות התעופה בעולם צנחו בממוצע ב-47%. בארה"ב אגב, הממוצע עומד על 49.5%. לפי הערכות של ה-IATA, מתוך סקר שערכו אצל 86 חברות תעופה מכל העולם, עולה כי ברבעון הראשון של 2020, החברות הפסידו קרוב ל-23.5 מיליארד דולר, בהשוואה לרווח של 3.4 מיליארד דולר ברבעון המקביל של 2019. אתם מבינים לבד את המגמה.

 

החילוצים בסקטור העולמי והקשר לאל על

פרט לשווקים הפיננסיים, אין סקטור שכנראה קיבל יותר סיוע מסקטור התעופה. בארצות הברית למשל, הסקטור קיבל עד כה חילוץ בהיקף של לפחות 25 מיליארד דולר – ללא הלוואות נוספות שנמצאות בקנה. באירופה המספר עומד על 35 מיליארד דולר סיוע ועוד לא דיברנו על המזרח.

 

בעוד שבאירופה החילוצים במרביתם הגיעו ללא התניות או הגבלות, הסיוע בארצות הברית ניתן בתמורה לכך שהחברות לא יפטרו עובדים עד ספטמבר. עכשיו מדברים על הרחבת הסיוע כדי למנוע פיטורין המוניים, למרות שחלק מהחברות כבר הודיעו על קיצוצים של עשרות אלפי עובדים. בכל מקרה, על פי נתונים של רשות התעופה האמריקאית, בינואר השנה הועסקו בסקטור התעופה 752 אלף עובדים – עובדים בעבודה מלאה, זמנית או עצמאיים. במאי המספר הזה כבר ירד ל-697 אלף. ירידה של כ-7%. עד סוף 2020 כנראה שמספר העובדים בסקטור יצטמצמם משמעותית.

 

כמה קיבלו חברות התעופה בעולם?

אז חברת לופטהנזה הגרמנית (סימול: LHA.DE) קיבלה חילוץ בהיקף של 9 מיליארד אירו (10.6 מיליארד דולר), או פי 2 משווי השוק שלה. אייר פראנס (סימול: AF.PA) קיבלה 10 מיליארד דולר (11.7 מיליארד דולר) שמהווים פי 6.1 משווי השוק שלה. אמריקן איירליינס (סימול: AAL) קיבלה 5.8 מיליארד דולר, בדומה לשווי השוק של החברה, כשיונייטד איירליינס (סימול: UAL) קיבלה 5 מיליארד, המהווים רק חצי משווי השוק.

 

ומה עם היקירה הלאומית אל על -2.31% ? בכמות המזומנים, באופן יחסי, חבילת החילוץ שלה לא גדולה, אבל ביחס לשוויה הוא כנראה בין הגדולים בעולם. החברה ששווי השוק שלה עומד על כ-92 מיליון דולר (310 מיליון שקל), קיבלה חילוץ מממשלת ישראל בהיקף של 400 מיליון דולר – עם אופציה להשתלטות על החברה מצד המדינה במקרה של חוסר יכולת לגייס חוב – המהווים פי 4.4 משווי השוק. זה לא מעט. בכלל.

 

עכשיו כשמדברים על אל על, הדבר הראשון שקופץ לראש הוא חוסר יעילות. חוסר יעילות זו לא מילה. החברה הפסדית, לא מהיום, לא מאתמול ולא מהקורונה. הוועדים החזקים מחזיקים את החברה בביצים ולא ברור בכלל כמה החילוץ הזה באמת יסייע לשקם את החברה בטווח הארוך. כי כמו כל הניהול של המשבר עד כה – לפחות מאז הורדת הסגר – בלי תקציב ובלי תכנון, כספים פשוט נזרקים לאוויר ולא ברור איך יאכפו את כל הסטיפולציות שחברות כמו אל על קיבלו על עצמן בתמורה לכספי הציבור.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סקטור התעופה והקרוז הם ההשקעה הכי טובה לשנים הבאות 27/07/2020 23:19
    הגב לתגובה זו
    סקטור התעופה והקרוז הם ההשקעה הכי טובה לשנים הבאות גם המחירים יעלו גם היעילות תגדל והאנשים יציפו את העולם לאחר החנק שחוו . בנוסף התמיכה של הפד והממשל האמריקאי איפשרו את ההשרדות של התחומים האלה אבל אתה עיתונאי או לא יודע מה לך תקנה טכנולוגיה
  • לרון 28/07/2020 09:20
    הגב לתגובה זו
    רווחית? בחלקה,שנים היתה הפסדית!
  • 2.
    מבול של כתבות נגד חברות תעופה וקרוזים בימים האחרונ 27/07/2020 22:08
    הגב לתגובה זו
    מבול של כתבות נגד חברות תעופה וקרוזים בימים האחרונים רגע לפני הראלי הגדול כדי לנער את החלשים
  • 1.
    קארפיינד 27/07/2020 21:39
    הגב לתגובה זו
    גם שוק הרכב בקריסה! וזה בדיוק הזמן הנכון לנצל את ההנחות המטורפות שקיבלנו על רכבי 0 ק''מ ועל רכבים חדשים מ יבואן, לפני שהמצב יחזור לשגרה. היכנס עכשיו לאתר החדש שלנו על מנת להתעדכן בכל המבצעים! חפש אותנו בגוגל: קארפיינד
פוליריזון רשתות חברתיותפוליריזון רשתות חברתיות

הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביוטק תרופות

חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd -9.66%  , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.


פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.


במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.


בדרך לייצור תעשייתי

ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.


שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.


וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

אינטל עלתה 2.2%, נטפליקס איבדה 3%; המדדים נסגרו בעליות עד 0.3%

וול סטריט נעלה יום בירוק, לאחר עליות במדדי הדגל של וול סטריט בעקבות נתוני מאקרו תומכי ריבית, עם פרסום ה-PCE והאמון הצרכני; עסקת נטפליקס וורנר ברוס שלחה גלים הפוכים לשתי החברות ולסקטור כולו; הביטקוין חזר למגמת ירידה והזהב חזר לעלות; מטא משנה כיוון מהמטאוורס לעבר ה-AI הלביש; מה קרה בחברת ההלבשה התחתונה שמזנקת ועל בסיס מה נפלה סנטינל וואן? 

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

וול סטריט נעלה יום בירוק, לאחר עליות במדדי הדגל של וול סטריט בעקבות נתוני מאקרו תומכי ריבית, עם פרסום ה-PCE והאמון הצרכני, כשה-S&P500 ננעל בעליה של 0.2%, הדאו גם הוא עלה 0.2% ואילו הנאסד"ק עלה 0.3%.

אינפלציית הליבה במדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב, מדד ההוצאות לצריכה פרטית (Core PCE), נותרה יציבה בספטמבר עם עלייה של 0.2% בחישוב חודשי, זהה לצפי האנליסטים. בחישוב שנתי נרשמה עלייה של 2.8%, ירידה קלה לעומת התחזיות ונתון אוגוסט שעמדו על 2.9%. 

מדד ה-PCE הכללי, הכולל גם מזון ואנרגיה, עלה ב-0.3% בחודש, בהתאם לציפיות ולנתון הקודם, ובחתך שנתי האינפלציה הכללית עלתה ל-2.8% לעומת 2.7% באוגוסט. במקביל, ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.3%, אך קצב הצריכה הריאלית נעצר לאחר עלייה קודמת של 0.2%. ההכנסה הפרטית צמחה ב-0.4%, מעט מעל הצפי, בעיקר בזכות עלייה בשכר ובהכנסות מנכסים פיננסיים. 

וכך, כשהאינפלציה יורדת והצמיחה מאטה, הציפיה להורדת הריבית בשבוע הבא רק הולכת וגוברת. 

בנוסף, מדד אמון הצרכנים התפרסם, ועלה בדצמבר ל-53.3 נקודות, מעל הצפי וגבוה מבנובמבר, בעיקר בזכות שיפור בציפיות לעתיד. בעוד שתפיסת המצב הנוכחי כמעט לא השתנתה, הצרכנים, במיוחד צעירים, דיווחו על אופטימיות גדולה יותר לגבי מצבם הפיננסי. עם זאת, רבים עדיין מרגישים את העומס של המחירים הגבוהים. ציפיות האינפלציה ל-12 חודשים ירדו ל-4.1%, הנמוך ביותר מאז ינואר, וציפיות האינפלציה לחמש שנים ירדו ל-3.2%.


בתשואות האג"ח נרשמת עלייה קלה, כאשר תשואת ה־10 שנים עולה 0.37%, לרמה של 4.12%. הדולר נע בתנודתיות מול המטבעות המרכזיים, על רקע המתיחות סביב החלטת הפד והמתנה של השוק לנתוני מקרו נוספים, שיקבעו האם העליות האחרונות יימשכו או שמנגנון האיזון יחזיר את השוק למגמת התייצבות