מטוס בואינג אל על נופש תעופה טיסה
צילום: יחצ

סקטור התעופה לא יתרומם בשנים הקרובות - והחילוצים יימשכו

האיגוד הבינ"ל לשינוע אווירי צופה כי הרבעון השני של 2020 יהיה הגרוע בהיסטוריה של חברות התעופה. וגם כמה פי כמה שווה חבילת החילוץ שקיבלה אל על ביחס לשווי השוק שלה ולמה המצב בארה"ב צריך להדאיג את הסקטור כולו
ארז ליבנה | (4)

עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה לחיינו, חייהן של חברות התעופה לא היו זר של שושנים. לפי נתונים של האיגוד הבינ"ל לשינוע אווירי (IATA) מתוך 120 החברות שהאיגוד עוקב אחריהן, רק 30 חברות היו רווחיות בשנים 2017 ו-2018. כלומר רבע. קצת מביך, אבל זו המציאות. 6 מתוך 12 חברות התעופה האירופאיות הגדולות הרוויחו 7 מיליארד דולר בסך הכול. יתר 90 החברות צברו את אותה הכמות של חוב כמו כמות ה-EBITDAR – רווחים לפני ריבית, מסים, פחת, הפחתות ועלויות השכרה וארגון מחדש.

 

זו אינדיקציה לתחרות הקשה בענף שהביאה לצניחת מחירים עם עלייתן של חברות הלואוקוסט, כמו איזיג'ט (סימול: EZJ.L) או ראיינאייר (סימול: RYAAY), שמציעות כרטיסי טיסה בינ"ל במחירים מצחיקים, שלפעמים נושקים ל-100 דולר מלמטה – ללא מיסי נמל.

 

אבל המגפה פגעה פעמיים. מילא הסגירה. זה פגע בכולם פחות או יותר בצורה שווה. רק בארה"ב ובאיחוד האירופי הזרימו מתחילת המשבר כ-60 מיליארד דולר כדי לחלץ את חברות התעופה. אבל המשבר הביא לחברות קללה נוספת. כי בסך הכול, עד תחילת השנה, התחזיות לסקטור דווקא היה חיוביות, עם עלייה בכמויות הנוסעים, בשינוע סחורות ובפעילות הכללית. התחזית הייתה כי בין השנים 2020 ל-2040, הצמיחה של הכנסה לטון מייל (RTM) יעלה בקצב של 4% בשנה.

 

כמובן שזה כבר לא יקרה, אבל התחזיות הפכו לחרב פיפיות. זה הביא לא מעט חברות תעופה להרחיב את צי המטוסים שלהם, תוך שהן מתמנפות בצורה חסרת אחריות לצורך זה. עכשיו לא רק שאין מי שיטוס, המטוסים החדשים עומדים וצוברים אבק, אבל מישהו צריך לשלם עליהם ועל עלויות האחזקה... ורווחים? אין כרגע יותר מדי, פרט לשינוע סחורות.

 

מצב סקטור התעופה העולמי במילה אחת: מחורבן

עד כמה המצב חמור? חברת הלואוקוסט האירית, ראיינאייר דיווחה על תוצאותיה הכספיות היום וכמו שבנפט המצב ברוטאלי, כך גם מצבן של חברות התעופה. ב-2019 כולה, החברה הרוויחה 885 מיליון אירו – או קצת למעלה ממיליארד דולר. בחצי הראשון של 2020, החברה דיווחה על הפסד של למעלה מ-216 מיליון דולר, קצת יותר טוב מתחזית האנליסטים, אבל עדיין, המצב הופך להיות יותר ויותר קשה.

 

בכלל, ראיינאייר צופה לירידה של כ-60% בפעילות עד סוף 2021 ואומרת שבשל חוסר הוודאות, היא אינה מסוגלת לתת הערכות נוספות. אגב, ראיינאייר קיבלה הלוואה בהיקף של 600 מיליון ליש"ט – 770 מיליון דולר – מקרן הסיוע של הממשלה הבריטית, שניתנה ללא הגבלות או התניות כלשהן.

 

עכשיו זו חברה רווחית, שתהיה מסוגלת להחזיק את הראש מעל המים בשנה וחצי הקרובות. אבל חלק ניכר מהחברות ככל הנראה יפשטו רגל ונראה שבשנים הקרובות יתחיל תהליך של קונסולידציה בסקטור, שכמובן יבוא לידי ביטוי במיזוגים ורכישות, שבהן חברות עם קופות מזומנים איתנות – אפילו כאלה שאינן מתחום התעופה – שיקבלו לידיהן צי של מטוסים וחלפים במחירי מציאה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בכלל, ב-IATA אומרים כי עונת הדוחות של חברות התעופה ברבעון השני, היא ככל הנראה הגרוע ביותר בהיסטוריה והחברות לא מפסיקות לשרוף מזומנים. "בשל השינוי החד והיפוך העקום כלפי מטה, שימור מזומנים הפך להיות אחת מהמטרות המרכזיות של חברות התעופה", כתבו בדוח של IATA שפורסם השבוע.

 

"לחברת תעופה טיפוסית מסוגלת לספוג בין 2 עד 3 חודשים של הפסדים בהכנסות. למרות מאמציהן, זרימת המזומן החופשי ירד בצורה חדה יותר (29%) מאשר מרווחי ה-EBIT (8%) ברבעון הראשון של השנה, כשהדרך היחידה שלהן לשרוד היה לגייס הון בשווקים או באמצעות קבלת סיוע ממשלתי", הוסיפו.

 

או בקיצור, במילים של הרחוב, המצב בסקטור התעופה הוא פשוט מחורבן. למרות עלייה של 4.2% בחודש יוני, מאז תחילת השנה מניות של חברות התעופה בעולם צנחו בממוצע ב-47%. בארה"ב אגב, הממוצע עומד על 49.5%. לפי הערכות של ה-IATA, מתוך סקר שערכו אצל 86 חברות תעופה מכל העולם, עולה כי ברבעון הראשון של 2020, החברות הפסידו קרוב ל-23.5 מיליארד דולר, בהשוואה לרווח של 3.4 מיליארד דולר ברבעון המקביל של 2019. אתם מבינים לבד את המגמה.

 

החילוצים בסקטור העולמי והקשר לאל על

פרט לשווקים הפיננסיים, אין סקטור שכנראה קיבל יותר סיוע מסקטור התעופה. בארצות הברית למשל, הסקטור קיבל עד כה חילוץ בהיקף של לפחות 25 מיליארד דולר – ללא הלוואות נוספות שנמצאות בקנה. באירופה המספר עומד על 35 מיליארד דולר סיוע ועוד לא דיברנו על המזרח.

 

בעוד שבאירופה החילוצים במרביתם הגיעו ללא התניות או הגבלות, הסיוע בארצות הברית ניתן בתמורה לכך שהחברות לא יפטרו עובדים עד ספטמבר. עכשיו מדברים על הרחבת הסיוע כדי למנוע פיטורין המוניים, למרות שחלק מהחברות כבר הודיעו על קיצוצים של עשרות אלפי עובדים. בכל מקרה, על פי נתונים של רשות התעופה האמריקאית, בינואר השנה הועסקו בסקטור התעופה 752 אלף עובדים – עובדים בעבודה מלאה, זמנית או עצמאיים. במאי המספר הזה כבר ירד ל-697 אלף. ירידה של כ-7%. עד סוף 2020 כנראה שמספר העובדים בסקטור יצטמצמם משמעותית.

 

כמה קיבלו חברות התעופה בעולם?

אז חברת לופטהנזה הגרמנית (סימול: LHA.DE) קיבלה חילוץ בהיקף של 9 מיליארד אירו (10.6 מיליארד דולר), או פי 2 משווי השוק שלה. אייר פראנס (סימול: AF.PA) קיבלה 10 מיליארד דולר (11.7 מיליארד דולר) שמהווים פי 6.1 משווי השוק שלה. אמריקן איירליינס (סימול: AAL) קיבלה 5.8 מיליארד דולר, בדומה לשווי השוק של החברה, כשיונייטד איירליינס (סימול: UAL) קיבלה 5 מיליארד, המהווים רק חצי משווי השוק.

 

ומה עם היקירה הלאומית אל על 2% ? בכמות המזומנים, באופן יחסי, חבילת החילוץ שלה לא גדולה, אבל ביחס לשוויה הוא כנראה בין הגדולים בעולם. החברה ששווי השוק שלה עומד על כ-92 מיליון דולר (310 מיליון שקל), קיבלה חילוץ מממשלת ישראל בהיקף של 400 מיליון דולר – עם אופציה להשתלטות על החברה מצד המדינה במקרה של חוסר יכולת לגייס חוב – המהווים פי 4.4 משווי השוק. זה לא מעט. בכלל.

 

עכשיו כשמדברים על אל על, הדבר הראשון שקופץ לראש הוא חוסר יעילות. חוסר יעילות זו לא מילה. החברה הפסדית, לא מהיום, לא מאתמול ולא מהקורונה. הוועדים החזקים מחזיקים את החברה בביצים ולא ברור בכלל כמה החילוץ הזה באמת יסייע לשקם את החברה בטווח הארוך. כי כמו כל הניהול של המשבר עד כה – לפחות מאז הורדת הסגר – בלי תקציב ובלי תכנון, כספים פשוט נזרקים לאוויר ולא ברור איך יאכפו את כל הסטיפולציות שחברות כמו אל על קיבלו על עצמן בתמורה לכספי הציבור.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סקטור התעופה והקרוז הם ההשקעה הכי טובה לשנים הבאות 27/07/2020 23:19
    הגב לתגובה זו
    סקטור התעופה והקרוז הם ההשקעה הכי טובה לשנים הבאות גם המחירים יעלו גם היעילות תגדל והאנשים יציפו את העולם לאחר החנק שחוו . בנוסף התמיכה של הפד והממשל האמריקאי איפשרו את ההשרדות של התחומים האלה אבל אתה עיתונאי או לא יודע מה לך תקנה טכנולוגיה
  • לרון 28/07/2020 09:20
    הגב לתגובה זו
    רווחית? בחלקה,שנים היתה הפסדית!
  • 2.
    מבול של כתבות נגד חברות תעופה וקרוזים בימים האחרונ 27/07/2020 22:08
    הגב לתגובה זו
    מבול של כתבות נגד חברות תעופה וקרוזים בימים האחרונים רגע לפני הראלי הגדול כדי לנער את החלשים
  • 1.
    קארפיינד 27/07/2020 21:39
    הגב לתגובה זו
    גם שוק הרכב בקריסה! וזה בדיוק הזמן הנכון לנצל את ההנחות המטורפות שקיבלנו על רכבי 0 ק''מ ועל רכבים חדשים מ יבואן, לפני שהמצב יחזור לשגרה. היכנס עכשיו לאתר החדש שלנו על מנת להתעדכן בכל המבצעים! חפש אותנו בגוגל: קארפיינד
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

פרסום נגד הברקזיט. קרדיט: רשתות חברתיותפרסום נגד הברקזיט. קרדיט: רשתות חברתיות

כלכלנים: הפגיעה מהברקזיט חמורה מההערכות

מחקרים חדשים מראים כי הפגיעה ארוכת הטווח של הברקזיט בכלכלה הבריטית חמורה מהתחזיות המקוריות כמעט פי שניים, עם יותר מ-200 מיליארד פאונד של אובדן תוצר, האטה בצמיחה ופגיעה קשה בעסקים קטנים; הממצאים מתפרסמים בזמן שמפלגת הלייבור מתחילה לדבר על הברקזיט בפתיחות, לאחר שנים של הימנעות

רן קידר |
נושאים בכתבה בריטניה ברקזיט

שנים לאחר היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי, מתחזקת בקרב כלכלנים התחושה כי התחזיות המקוריות דווקא היו אופטימיות מדי. כלכלנים מובילים מציגים כעת תמונה ברורה ומדאיגה: הברקזיט פגע בכלכלה הבריטית הרבה מעבר למה שסברו. מחקר חדש של NBER מעריך כי הפגיעה בתוצר ארוך הטווח אינה 4% כפי שנחזה, אלא כפולה כמעט, יותר מ־8%. במונחים כספיים מדובר באובדן של מעל 200 מיליארד פאונד מהכלכלה.

מחקר נוסף של מרכז הרפורמה האירופית (CER) מצא כי ללא הברקזיט, בריטניה הייתה נהנית מצמיחה הדומה לזו של ארה״ב, ולא עם ביצועים חלשים, כמו בשאר מדינות אירופה. מודלים כלכליים שבחנו נתוני תוצר של "בריטניה חלופית" מצביעים בעקביות על פער משמעותי לרעה שנוצר מאז היציאה מהאיחוד.

אי-ודאות ממושכת הובילה להקפאת השקעות ובלימת העסקים

לדברי החוקרים, הנזק העיקרי נבע מהתמשכות אי-הוודאות. הברקזיט, הם מדגישים, לא היה אירוע חד פעמי אלא תהליך ארוך של חוסר יציבות. עסקים דחו השקעות, צמצמו גיוסים והקדישו שנים להיערכות מורכבת לרגולציה החדשה במקום להשקעה בפיתוח ובחדשנות.

בעוד היצואנים הגדולים הצליחו להתאים את עצמם, העסקים הקטנים נפגעו קשות: מחקרים מצביעים על ירידה של עד 30% ביצוא בקרב החמישון הקטן ביותר. בסך הכול, היצוא הבריטי ירד ב-6.4% והיבוא ב-3.1%. הכלכלנים מזהירים כי חלק מהפגיעה טרם נראית בנתונים, משום שעסקים קטנים פשוט הפסיקו לנסות לייצא לאירופה מלכתחילה.

בתוך כך, מתרחש שינוי הדרגתי בפוליטיקה הבריטית. לראשונה מאז הברקזיט, מנהיגי הלייבור מדברים בגלוי על הנזק הכלכלי. ראש הממשלה קיר סטארמר אמר לאחרונה כי "הסכם הברקזיט הכושל פגע בכלכלה", ושרת האוצר רייצ'ל ריבס קשרה אותו ישירות לירידה בפריון. שר הבריאות ווס סטריטינג הצטרף ואמר כי הוא "שמח שסוף סוף ניתן לומר בגלוי שהברקזיט הוא בעיה".