מטוס בואינג אל על נופש תעופה טיסה
צילום: יחצ

סקטור התעופה לא יתרומם בשנים הקרובות - והחילוצים יימשכו

האיגוד הבינ"ל לשינוע אווירי צופה כי הרבעון השני של 2020 יהיה הגרוע בהיסטוריה של חברות התעופה. וגם כמה פי כמה שווה חבילת החילוץ שקיבלה אל על ביחס לשווי השוק שלה ולמה המצב בארה"ב צריך להדאיג את הסקטור כולו
ארז ליבנה | (4)

עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה לחיינו, חייהן של חברות התעופה לא היו זר של שושנים. לפי נתונים של האיגוד הבינ"ל לשינוע אווירי (IATA) מתוך 120 החברות שהאיגוד עוקב אחריהן, רק 30 חברות היו רווחיות בשנים 2017 ו-2018. כלומר רבע. קצת מביך, אבל זו המציאות. 6 מתוך 12 חברות התעופה האירופאיות הגדולות הרוויחו 7 מיליארד דולר בסך הכול. יתר 90 החברות צברו את אותה הכמות של חוב כמו כמות ה-EBITDAR – רווחים לפני ריבית, מסים, פחת, הפחתות ועלויות השכרה וארגון מחדש.

 

זו אינדיקציה לתחרות הקשה בענף שהביאה לצניחת מחירים עם עלייתן של חברות הלואוקוסט, כמו איזיג'ט (סימול: EZJ.L) או ראיינאייר (סימול: RYAAY), שמציעות כרטיסי טיסה בינ"ל במחירים מצחיקים, שלפעמים נושקים ל-100 דולר מלמטה – ללא מיסי נמל.

 

אבל המגפה פגעה פעמיים. מילא הסגירה. זה פגע בכולם פחות או יותר בצורה שווה. רק בארה"ב ובאיחוד האירופי הזרימו מתחילת המשבר כ-60 מיליארד דולר כדי לחלץ את חברות התעופה. אבל המשבר הביא לחברות קללה נוספת. כי בסך הכול, עד תחילת השנה, התחזיות לסקטור דווקא היה חיוביות, עם עלייה בכמויות הנוסעים, בשינוע סחורות ובפעילות הכללית. התחזית הייתה כי בין השנים 2020 ל-2040, הצמיחה של הכנסה לטון מייל (RTM) יעלה בקצב של 4% בשנה.

 

כמובן שזה כבר לא יקרה, אבל התחזיות הפכו לחרב פיפיות. זה הביא לא מעט חברות תעופה להרחיב את צי המטוסים שלהם, תוך שהן מתמנפות בצורה חסרת אחריות לצורך זה. עכשיו לא רק שאין מי שיטוס, המטוסים החדשים עומדים וצוברים אבק, אבל מישהו צריך לשלם עליהם ועל עלויות האחזקה... ורווחים? אין כרגע יותר מדי, פרט לשינוע סחורות.

 

מצב סקטור התעופה העולמי במילה אחת: מחורבן

עד כמה המצב חמור? חברת הלואוקוסט האירית, ראיינאייר דיווחה על תוצאותיה הכספיות היום וכמו שבנפט המצב ברוטאלי, כך גם מצבן של חברות התעופה. ב-2019 כולה, החברה הרוויחה 885 מיליון אירו – או קצת למעלה ממיליארד דולר. בחצי הראשון של 2020, החברה דיווחה על הפסד של למעלה מ-216 מיליון דולר, קצת יותר טוב מתחזית האנליסטים, אבל עדיין, המצב הופך להיות יותר ויותר קשה.

 

בכלל, ראיינאייר צופה לירידה של כ-60% בפעילות עד סוף 2021 ואומרת שבשל חוסר הוודאות, היא אינה מסוגלת לתת הערכות נוספות. אגב, ראיינאייר קיבלה הלוואה בהיקף של 600 מיליון ליש"ט – 770 מיליון דולר – מקרן הסיוע של הממשלה הבריטית, שניתנה ללא הגבלות או התניות כלשהן.

 

עכשיו זו חברה רווחית, שתהיה מסוגלת להחזיק את הראש מעל המים בשנה וחצי הקרובות. אבל חלק ניכר מהחברות ככל הנראה יפשטו רגל ונראה שבשנים הקרובות יתחיל תהליך של קונסולידציה בסקטור, שכמובן יבוא לידי ביטוי במיזוגים ורכישות, שבהן חברות עם קופות מזומנים איתנות – אפילו כאלה שאינן מתחום התעופה – שיקבלו לידיהן צי של מטוסים וחלפים במחירי מציאה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בכלל, ב-IATA אומרים כי עונת הדוחות של חברות התעופה ברבעון השני, היא ככל הנראה הגרוע ביותר בהיסטוריה והחברות לא מפסיקות לשרוף מזומנים. "בשל השינוי החד והיפוך העקום כלפי מטה, שימור מזומנים הפך להיות אחת מהמטרות המרכזיות של חברות התעופה", כתבו בדוח של IATA שפורסם השבוע.

 

"לחברת תעופה טיפוסית מסוגלת לספוג בין 2 עד 3 חודשים של הפסדים בהכנסות. למרות מאמציהן, זרימת המזומן החופשי ירד בצורה חדה יותר (29%) מאשר מרווחי ה-EBIT (8%) ברבעון הראשון של השנה, כשהדרך היחידה שלהן לשרוד היה לגייס הון בשווקים או באמצעות קבלת סיוע ממשלתי", הוסיפו.

 

או בקיצור, במילים של הרחוב, המצב בסקטור התעופה הוא פשוט מחורבן. למרות עלייה של 4.2% בחודש יוני, מאז תחילת השנה מניות של חברות התעופה בעולם צנחו בממוצע ב-47%. בארה"ב אגב, הממוצע עומד על 49.5%. לפי הערכות של ה-IATA, מתוך סקר שערכו אצל 86 חברות תעופה מכל העולם, עולה כי ברבעון הראשון של 2020, החברות הפסידו קרוב ל-23.5 מיליארד דולר, בהשוואה לרווח של 3.4 מיליארד דולר ברבעון המקביל של 2019. אתם מבינים לבד את המגמה.

 

החילוצים בסקטור העולמי והקשר לאל על

פרט לשווקים הפיננסיים, אין סקטור שכנראה קיבל יותר סיוע מסקטור התעופה. בארצות הברית למשל, הסקטור קיבל עד כה חילוץ בהיקף של לפחות 25 מיליארד דולר – ללא הלוואות נוספות שנמצאות בקנה. באירופה המספר עומד על 35 מיליארד דולר סיוע ועוד לא דיברנו על המזרח.

 

בעוד שבאירופה החילוצים במרביתם הגיעו ללא התניות או הגבלות, הסיוע בארצות הברית ניתן בתמורה לכך שהחברות לא יפטרו עובדים עד ספטמבר. עכשיו מדברים על הרחבת הסיוע כדי למנוע פיטורין המוניים, למרות שחלק מהחברות כבר הודיעו על קיצוצים של עשרות אלפי עובדים. בכל מקרה, על פי נתונים של רשות התעופה האמריקאית, בינואר השנה הועסקו בסקטור התעופה 752 אלף עובדים – עובדים בעבודה מלאה, זמנית או עצמאיים. במאי המספר הזה כבר ירד ל-697 אלף. ירידה של כ-7%. עד סוף 2020 כנראה שמספר העובדים בסקטור יצטמצמם משמעותית.

 

כמה קיבלו חברות התעופה בעולם?

אז חברת לופטהנזה הגרמנית (סימול: LHA.DE) קיבלה חילוץ בהיקף של 9 מיליארד אירו (10.6 מיליארד דולר), או פי 2 משווי השוק שלה. אייר פראנס (סימול: AF.PA) קיבלה 10 מיליארד דולר (11.7 מיליארד דולר) שמהווים פי 6.1 משווי השוק שלה. אמריקן איירליינס (סימול: AAL) קיבלה 5.8 מיליארד דולר, בדומה לשווי השוק של החברה, כשיונייטד איירליינס (סימול: UAL) קיבלה 5 מיליארד, המהווים רק חצי משווי השוק.

 

ומה עם היקירה הלאומית אל על 1.84% ? בכמות המזומנים, באופן יחסי, חבילת החילוץ שלה לא גדולה, אבל ביחס לשוויה הוא כנראה בין הגדולים בעולם. החברה ששווי השוק שלה עומד על כ-92 מיליון דולר (310 מיליון שקל), קיבלה חילוץ מממשלת ישראל בהיקף של 400 מיליון דולר – עם אופציה להשתלטות על החברה מצד המדינה במקרה של חוסר יכולת לגייס חוב – המהווים פי 4.4 משווי השוק. זה לא מעט. בכלל.

 

עכשיו כשמדברים על אל על, הדבר הראשון שקופץ לראש הוא חוסר יעילות. חוסר יעילות זו לא מילה. החברה הפסדית, לא מהיום, לא מאתמול ולא מהקורונה. הוועדים החזקים מחזיקים את החברה בביצים ולא ברור בכלל כמה החילוץ הזה באמת יסייע לשקם את החברה בטווח הארוך. כי כמו כל הניהול של המשבר עד כה – לפחות מאז הורדת הסגר – בלי תקציב ובלי תכנון, כספים פשוט נזרקים לאוויר ולא ברור איך יאכפו את כל הסטיפולציות שחברות כמו אל על קיבלו על עצמן בתמורה לכספי הציבור.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סקטור התעופה והקרוז הם ההשקעה הכי טובה לשנים הבאות 27/07/2020 23:19
    הגב לתגובה זו
    סקטור התעופה והקרוז הם ההשקעה הכי טובה לשנים הבאות גם המחירים יעלו גם היעילות תגדל והאנשים יציפו את העולם לאחר החנק שחוו . בנוסף התמיכה של הפד והממשל האמריקאי איפשרו את ההשרדות של התחומים האלה אבל אתה עיתונאי או לא יודע מה לך תקנה טכנולוגיה
  • לרון 28/07/2020 09:20
    הגב לתגובה זו
    רווחית? בחלקה,שנים היתה הפסדית!
  • 2.
    מבול של כתבות נגד חברות תעופה וקרוזים בימים האחרונ 27/07/2020 22:08
    הגב לתגובה זו
    מבול של כתבות נגד חברות תעופה וקרוזים בימים האחרונים רגע לפני הראלי הגדול כדי לנער את החלשים
  • 1.
    קארפיינד 27/07/2020 21:39
    הגב לתגובה זו
    גם שוק הרכב בקריסה! וזה בדיוק הזמן הנכון לנצל את ההנחות המטורפות שקיבלנו על רכבי 0 ק''מ ועל רכבים חדשים מ יבואן, לפני שהמצב יחזור לשגרה. היכנס עכשיו לאתר החדש שלנו על מנת להתעדכן בכל המבצעים! חפש אותנו בגוגל: קארפיינד
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)

ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית

ראש עיריית ניו-יורק הנבחר מביא אג'נדה שמאלית בנושא ישראל-פלסטין; הקהילה היהודית והממסד הישראלי עוקבים בדאגה; "ישראל מבצעת רצח עם", "ישראל עושה אפרטהייד"



מנדי הניג |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני


בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו-יורק מהווה שינוי משמעותי גם בקשר עם ישראל והקהילה היהודית. ממדאני, חבר בזרם הסוציאליסטי הדמוקרטי, מביא עמו אג'נדה שמאלית מובהקת, חלקה מעוררת מחלוקת, במיוחד בכל הנוגע ליחסיו של ממשל ישראל עם הפלסטינים.

"לישראל יש זכות קיום – אך לא כמדינה יהודית בלבד"

על פניו, נדמה כי ממדאני מנסה לייצר איזון, מצד אחד הוא מצהיר: "אני מאמין שלישראל יש זכות להתקיים", אך מיד מוסיף הסתייגות: "כמדינה עם זכויות שוות". כלומר, לא כמדינה יהודית באופן ייחודי, אלא כזו המושתתת על שוויון בין כלל אזרחיה, כולל אלה שאינם יהודים. אמירה זו, לכאורה כללית, מגלמת בתוכה עמדה ברורה: שלילת ההגדרה הלאומית-יהודית של ישראל.

ממדאני הרחיק אף מעבר לכך. בהתבטאות פומבית בעבר הצהיר: "אני חושב שישראל מבצעת רצח עם". הוא תיאר את המתרחש ברצועת עזה כמסע הרס שיטתי וככזה שאינו נופל מהגדרות הקשות ביותר של המשפט הבינלאומי. בנוסף, קישר ממדאני בין יחסי המשטרה בניו-יורק לפעילות צה"ל, ואמר כי "כשמגף ה-NYPD על הצוואר שלכם – זה בהמשך לאימונים על ידי צה"ל". מדובר באמירה קשה וכבדה שזיעזעה את הקהילה היהודית בעיר, אם כי צריך להגיד ששי יהודים לא מעטים בניו יורק שהצביעו לממדאני.

לפי ממדאני, הפתרון לסכסוך תלוי ב"סיום הכיבוש והאפרטהייד". הוא רואה את המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים כחסרת לגיטימציה מוסרית, משפטית ואנושית. במאמר שפרסם סמוך ליום השנה למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, כתב: "הכיבוש חייב להסתיים. האפרטהייד חייב להיעלם. הדימום האנושי חצה את הגבול, והשפה עצמה נגמרת לה מול עוצמת הסבל בעזה".

מנהיגים יהודיים בעיר הגדירו את הדברים כ"חתרניים", ופרשנים מעריכים כי מדובר באיום על הקשרים ההיסטוריים בין ניו-יורק לישראל.

ממדאני צפוי להיכנס לתפקידו ב-1 בינואר, אך כבר כעת ברור כי יחסו לישראל יהפוך למוקד מרכזי בפוליטיקה העירונית והבינלאומית. מצד אחד, יש הרואים בו קול חדש, אמיץ וערכי. מצד שני, יש הרואים בכך איום על הקשרים המסורתיים של העיר עם ישראל במקביל לפגיעה גם ביהודי ניו יורק.