מטוס בואינג אל על נופש תעופה טיסה
צילום: יחצ

סקטור התעופה לא יתרומם בשנים הקרובות - והחילוצים יימשכו

האיגוד הבינ"ל לשינוע אווירי צופה כי הרבעון השני של 2020 יהיה הגרוע בהיסטוריה של חברות התעופה. וגם כמה פי כמה שווה חבילת החילוץ שקיבלה אל על ביחס לשווי השוק שלה ולמה המצב בארה"ב צריך להדאיג את הסקטור כולו
ארז ליבנה | (4)

עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה לחיינו, חייהן של חברות התעופה לא היו זר של שושנים. לפי נתונים של האיגוד הבינ"ל לשינוע אווירי (IATA) מתוך 120 החברות שהאיגוד עוקב אחריהן, רק 30 חברות היו רווחיות בשנים 2017 ו-2018. כלומר רבע. קצת מביך, אבל זו המציאות. 6 מתוך 12 חברות התעופה האירופאיות הגדולות הרוויחו 7 מיליארד דולר בסך הכול. יתר 90 החברות צברו את אותה הכמות של חוב כמו כמות ה-EBITDAR – רווחים לפני ריבית, מסים, פחת, הפחתות ועלויות השכרה וארגון מחדש.

 

זו אינדיקציה לתחרות הקשה בענף שהביאה לצניחת מחירים עם עלייתן של חברות הלואוקוסט, כמו איזיג'ט (סימול: EZJ.L) או ראיינאייר (סימול: RYAAY), שמציעות כרטיסי טיסה בינ"ל במחירים מצחיקים, שלפעמים נושקים ל-100 דולר מלמטה – ללא מיסי נמל.

 

אבל המגפה פגעה פעמיים. מילא הסגירה. זה פגע בכולם פחות או יותר בצורה שווה. רק בארה"ב ובאיחוד האירופי הזרימו מתחילת המשבר כ-60 מיליארד דולר כדי לחלץ את חברות התעופה. אבל המשבר הביא לחברות קללה נוספת. כי בסך הכול, עד תחילת השנה, התחזיות לסקטור דווקא היה חיוביות, עם עלייה בכמויות הנוסעים, בשינוע סחורות ובפעילות הכללית. התחזית הייתה כי בין השנים 2020 ל-2040, הצמיחה של הכנסה לטון מייל (RTM) יעלה בקצב של 4% בשנה.

 

כמובן שזה כבר לא יקרה, אבל התחזיות הפכו לחרב פיפיות. זה הביא לא מעט חברות תעופה להרחיב את צי המטוסים שלהם, תוך שהן מתמנפות בצורה חסרת אחריות לצורך זה. עכשיו לא רק שאין מי שיטוס, המטוסים החדשים עומדים וצוברים אבק, אבל מישהו צריך לשלם עליהם ועל עלויות האחזקה... ורווחים? אין כרגע יותר מדי, פרט לשינוע סחורות.

 

מצב סקטור התעופה העולמי במילה אחת: מחורבן

עד כמה המצב חמור? חברת הלואוקוסט האירית, ראיינאייר דיווחה על תוצאותיה הכספיות היום וכמו שבנפט המצב ברוטאלי, כך גם מצבן של חברות התעופה. ב-2019 כולה, החברה הרוויחה 885 מיליון אירו – או קצת למעלה ממיליארד דולר. בחצי הראשון של 2020, החברה דיווחה על הפסד של למעלה מ-216 מיליון דולר, קצת יותר טוב מתחזית האנליסטים, אבל עדיין, המצב הופך להיות יותר ויותר קשה.

 

בכלל, ראיינאייר צופה לירידה של כ-60% בפעילות עד סוף 2021 ואומרת שבשל חוסר הוודאות, היא אינה מסוגלת לתת הערכות נוספות. אגב, ראיינאייר קיבלה הלוואה בהיקף של 600 מיליון ליש"ט – 770 מיליון דולר – מקרן הסיוע של הממשלה הבריטית, שניתנה ללא הגבלות או התניות כלשהן.

 

עכשיו זו חברה רווחית, שתהיה מסוגלת להחזיק את הראש מעל המים בשנה וחצי הקרובות. אבל חלק ניכר מהחברות ככל הנראה יפשטו רגל ונראה שבשנים הקרובות יתחיל תהליך של קונסולידציה בסקטור, שכמובן יבוא לידי ביטוי במיזוגים ורכישות, שבהן חברות עם קופות מזומנים איתנות – אפילו כאלה שאינן מתחום התעופה – שיקבלו לידיהן צי של מטוסים וחלפים במחירי מציאה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בכלל, ב-IATA אומרים כי עונת הדוחות של חברות התעופה ברבעון השני, היא ככל הנראה הגרוע ביותר בהיסטוריה והחברות לא מפסיקות לשרוף מזומנים. "בשל השינוי החד והיפוך העקום כלפי מטה, שימור מזומנים הפך להיות אחת מהמטרות המרכזיות של חברות התעופה", כתבו בדוח של IATA שפורסם השבוע.

 

"לחברת תעופה טיפוסית מסוגלת לספוג בין 2 עד 3 חודשים של הפסדים בהכנסות. למרות מאמציהן, זרימת המזומן החופשי ירד בצורה חדה יותר (29%) מאשר מרווחי ה-EBIT (8%) ברבעון הראשון של השנה, כשהדרך היחידה שלהן לשרוד היה לגייס הון בשווקים או באמצעות קבלת סיוע ממשלתי", הוסיפו.

 

או בקיצור, במילים של הרחוב, המצב בסקטור התעופה הוא פשוט מחורבן. למרות עלייה של 4.2% בחודש יוני, מאז תחילת השנה מניות של חברות התעופה בעולם צנחו בממוצע ב-47%. בארה"ב אגב, הממוצע עומד על 49.5%. לפי הערכות של ה-IATA, מתוך סקר שערכו אצל 86 חברות תעופה מכל העולם, עולה כי ברבעון הראשון של 2020, החברות הפסידו קרוב ל-23.5 מיליארד דולר, בהשוואה לרווח של 3.4 מיליארד דולר ברבעון המקביל של 2019. אתם מבינים לבד את המגמה.

 

החילוצים בסקטור העולמי והקשר לאל על

פרט לשווקים הפיננסיים, אין סקטור שכנראה קיבל יותר סיוע מסקטור התעופה. בארצות הברית למשל, הסקטור קיבל עד כה חילוץ בהיקף של לפחות 25 מיליארד דולר – ללא הלוואות נוספות שנמצאות בקנה. באירופה המספר עומד על 35 מיליארד דולר סיוע ועוד לא דיברנו על המזרח.

 

בעוד שבאירופה החילוצים במרביתם הגיעו ללא התניות או הגבלות, הסיוע בארצות הברית ניתן בתמורה לכך שהחברות לא יפטרו עובדים עד ספטמבר. עכשיו מדברים על הרחבת הסיוע כדי למנוע פיטורין המוניים, למרות שחלק מהחברות כבר הודיעו על קיצוצים של עשרות אלפי עובדים. בכל מקרה, על פי נתונים של רשות התעופה האמריקאית, בינואר השנה הועסקו בסקטור התעופה 752 אלף עובדים – עובדים בעבודה מלאה, זמנית או עצמאיים. במאי המספר הזה כבר ירד ל-697 אלף. ירידה של כ-7%. עד סוף 2020 כנראה שמספר העובדים בסקטור יצטמצמם משמעותית.

 

כמה קיבלו חברות התעופה בעולם?

אז חברת לופטהנזה הגרמנית (סימול: LHA.DE) קיבלה חילוץ בהיקף של 9 מיליארד אירו (10.6 מיליארד דולר), או פי 2 משווי השוק שלה. אייר פראנס (סימול: AF.PA) קיבלה 10 מיליארד דולר (11.7 מיליארד דולר) שמהווים פי 6.1 משווי השוק שלה. אמריקן איירליינס (סימול: AAL) קיבלה 5.8 מיליארד דולר, בדומה לשווי השוק של החברה, כשיונייטד איירליינס (סימול: UAL) קיבלה 5 מיליארד, המהווים רק חצי משווי השוק.

 

ומה עם היקירה הלאומית אל על -2.22% ? בכמות המזומנים, באופן יחסי, חבילת החילוץ שלה לא גדולה, אבל ביחס לשוויה הוא כנראה בין הגדולים בעולם. החברה ששווי השוק שלה עומד על כ-92 מיליון דולר (310 מיליון שקל), קיבלה חילוץ מממשלת ישראל בהיקף של 400 מיליון דולר – עם אופציה להשתלטות על החברה מצד המדינה במקרה של חוסר יכולת לגייס חוב – המהווים פי 4.4 משווי השוק. זה לא מעט. בכלל.

 

עכשיו כשמדברים על אל על, הדבר הראשון שקופץ לראש הוא חוסר יעילות. חוסר יעילות זו לא מילה. החברה הפסדית, לא מהיום, לא מאתמול ולא מהקורונה. הוועדים החזקים מחזיקים את החברה בביצים ולא ברור בכלל כמה החילוץ הזה באמת יסייע לשקם את החברה בטווח הארוך. כי כמו כל הניהול של המשבר עד כה – לפחות מאז הורדת הסגר – בלי תקציב ובלי תכנון, כספים פשוט נזרקים לאוויר ולא ברור איך יאכפו את כל הסטיפולציות שחברות כמו אל על קיבלו על עצמן בתמורה לכספי הציבור.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סקטור התעופה והקרוז הם ההשקעה הכי טובה לשנים הבאות 27/07/2020 23:19
    הגב לתגובה זו
    סקטור התעופה והקרוז הם ההשקעה הכי טובה לשנים הבאות גם המחירים יעלו גם היעילות תגדל והאנשים יציפו את העולם לאחר החנק שחוו . בנוסף התמיכה של הפד והממשל האמריקאי איפשרו את ההשרדות של התחומים האלה אבל אתה עיתונאי או לא יודע מה לך תקנה טכנולוגיה
  • לרון 28/07/2020 09:20
    הגב לתגובה זו
    רווחית? בחלקה,שנים היתה הפסדית!
  • 2.
    מבול של כתבות נגד חברות תעופה וקרוזים בימים האחרונ 27/07/2020 22:08
    הגב לתגובה זו
    מבול של כתבות נגד חברות תעופה וקרוזים בימים האחרונים רגע לפני הראלי הגדול כדי לנער את החלשים
  • 1.
    קארפיינד 27/07/2020 21:39
    הגב לתגובה זו
    גם שוק הרכב בקריסה! וזה בדיוק הזמן הנכון לנצל את ההנחות המטורפות שקיבלנו על רכבי 0 ק''מ ועל רכבים חדשים מ יבואן, לפני שהמצב יחזור לשגרה. היכנס עכשיו לאתר החדש שלנו על מנת להתעדכן בכל המבצעים! חפש אותנו בגוגל: קארפיינד
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראנפ, התפתחות כלכל הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ, הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופנן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה.  הואנג, יליד טאיוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כול זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכול אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הם יהיו למציאות.  לא רק הואנג גילה את ישראל, כול ענקי התעשייה בעולם מחטטים במקומותינו. רובם אומנם בניסיון לקנות בזול ידע ששווה הרבה יותר כאשר הם מנצלים את 'תרבות האקזיט', אבל לא מעט מהם בוחנים פה הזדמנויות בגלל האמונה ביכולות המקומיות.  מאסק מאידך, משנה את העולם מזה למעלה מ-25 שנים, הצליח, במהלך 2025 להוכיח לעולם, שוב, שחלומות ניתנים למימוש. האיש הזה, שבשנת 2001 הקים את SpaceX וב-2004 רכש את טסלה, הצליח, עד כה, להוביל להקמת 3 תעשיות ענק גלובליות, החלל, הרכב החשמלי והרכב האוטונומי. בפוסט ברשתות החברתיות ביום רביעי האחרון, הציע מאסק ש"בינה יישומית (applied intelligence)" יכולה לגרום לצמיחה כלכלית דו-ספרתית בטווח הקרוב ולצמיחה תלת-ספרתית תוך חמש שנים. "צמיחה דו-ספרתית מגיעה תוך 12 עד 18 חודשים. אם בינה יישומית היא המייצגת של צמיחה כלכלית (כפי שהיא צריכה להיות) תלת-ספרתית אפשרית בעוד כ-5 שנים", כתב ברשת X שבבעלותו.