שברון אנרגיה נפט גז
צילום: Getty Images, Joe Raedle

לא זהב, רק שחור: ענקיות הנפט בכוננות ספיגה לקראת הדוחות

העצירה של מרבית כלכלות המערב ברבעון השני וההאטה הכללית בפעילות הכלכלית, שמות את חברות הנפט במוקד. כשהנפט הגיע לתחום השלילי, גם הענקיות לא בטוחות. ומה התסריט לסקטור במקרה של גל שני חריף?
ארז ליבנה | (1)

ענקיות הנפט והגז בוודאי ירצו לשכוח את 2020. האמת, מי לא ירצה לשכוח? אבל עבור סקטור הנפט, זה שגם ככה שנים כבר חוזים את דעיכתו – אם כי לא את היעלמותו – ממרכז הבמה של האנרגיה העולמית, 2020 היא שנת מפנה. הסיבה היא פשוטה. ברגע שהנפט עבר לטריטוריה שלילית – כמו שקרה באפריל האחרון, אז מחיר הנפט הגולמי ירד למינוס 38 דולר, בשל התמלאות המחסנים – אין ערובה לרווחיות. כל עוד ניטרו את המחיר בתנאי שוק נורמליים, אז הכדאיות הכלכלית נשמרה ברמה כזו או אחרת. עכשיו בלתי אפשרי לנטר. בסופת ההוריקן הכלכלית ששמה הקורונה, אי אפשר לדעת איפה תיגע סופת הטורנדו הבאה.

 

>>הפסדים של טריליון דולר ב-2020 בסקטור הנפט

הפעילות הכלכלית ירדה משמעותית, כשמרבית המדינות מדברות על התכווצות כלכלית שנעה בין 6% ל-12%. זה סימן רע מאוד עבור הסקטור. במצב שבו הנפט תלוי לגמרי בפעילות כלכלית, מניות הנפט הולכות לחטוף ובגדול. ואם מה שאיזן את הסקטור היה הצריכה הפרטית של רכבים – בשל השימוש הגובר בהם על פני התחבורה הציבורית – הטרנדים ארוכי הטווח של מעבר למכוניות חשמליות והיברידיות, גם פוגעים בתחזיות ארוכות הטווח של הסחורה שכבר לא כל כך חמה. אפשר לומר פושרת.

 

רפסול ואקווינור כמקרי בוחן לסקטור

הסנונית הראשונה שמראה עד כמה הסקטור מזייף, זה דוחותיה של רפסול (סימול: REP.MC). החברה, שאיבדה כבר קרוב ל-50% משוויה מאז תחילת השנה, דיווחה על הפסדים בסוף השבוע האחרון, אולם מה שחשוב יותר זה שהיא מחקה נכסים בהיקף של 1.5 מיליארד דולר. תהליך שנראה לאורך כל רוחב הסקטור.

 

מנגד, אקווינור (סימול: EQNR) הנורווגית דווקא היכתה את התחזיות. למרות שהמכה הזו היא סוג של חרב פיפיות. בכל מקרה, החברה דיווחה על ירידה של 90%! בהכנסות המתואמות, שהגיעו ל-350 מיליון דולר ברבעון השני. עם זאת, החברה הצליחה להכות את תחזיות האנליסטים, בשל העובדה כי הצליחה להרוויח בשל סחר בשוקי הון. עם זאת, החברה לא עשתה התאמות למחירי הנפט, ככה שמחיקות של נכסים יגיעו ברבעון הבא וכך הם הצליחו לחמוק ממכה נוספת למניה.

 

בסוף השבוע הקרוב, אקסון מובייל (סימול: XOM) ושברון (סימול: CVX) אמורות לדווח על הדוחות, בשבוע הבא זה תורה של קונוקופיליפס (סימול: COP) ובשבוע הבא ענקיות הנפט האירופאיות יגישו דוחות. ככל הנראה, זה הולך להיות מרחץ דמים. הנתון שהכי מסביר את זה, זו העובדה שממוצע לחבית נפט מסוג ברנט ברבעון השני עמד על 29 דולר לחבית, לעומת ממוצע של 51 דולר ברבעון הראשון. ירידה של 43%.

 

באופן כללי, כמו במרבית הסקטורים, לרוב כשהשווקים נכנסים לשוק חיצוני, מי שמצליחות לשמור את הראש מעל המים אלה החברות הגדולות – כשבסקטור הנפט, ההישענות על מרווחי הרווח שנובעים מגודלם של שדות הנפט, לרוב הצילו אותן. במקרה של ענקיות הנפט הגלובליות והקורונה זה לא המקרה. סגירת הכלכלות והירידה החדה בביקושים יצרה גלי הרס שפוגעים בסקטור לאורכו ולרוחבו. במאי דיווחנו שהסקטור צופה הפסדים של טריליון דולר ב-2020. יכול להיות שההערכה הזו אפילו אופטימית.

 

"הדוחות יהיו ברוטאליים ומכוערים"

"אני חושבת שזה הולך להיות ברוטאלי ומכוער", אמרה קאתי היפל, אנליסטית של המכון לאנרגיה, כלכלה וניתוח כלכלי בראיון ל-CNBC. "זה לא רק הקורונה, אלה תהליכים ארוכי טווח שכבר נמשכים כמעט עשור. הסקטור לא יעלם מחר, אבל הירידה הארוכה שלו נמשכת", הוסיפה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

אגב, בחודש הנוכחי ישנה התייצבות יחסית במחירי הנפט, במחירים שנעים בין 39 ל-42 דולר לחבית. כרגע מחיר חבית נפט גולמי עומד על 41.34 דולר. גם הנפט מסוג ברנט במצב דומה, כשמחירו נע בין 42 ל-45 דולר לחבית, כשנכון לכתיבת שורת אלה, מחירו עומד על 43.34 דולר לחבית.

 

בתוך כך, מכון המחקר לשווקי הנפט, רייסטאד, צופה כי הגל השני של קורונה לא ישפיע באותה המידה על שווקי הנפט כמו הגל הראשון. המכון הפך את התחזית לסנאריו הבסיס שלו. בואו נקווה...

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המשועמם 26/07/2020 19:35
    הגב לתגובה זו
    האנליטיים תמיד יתנו תחזית קודרת ברבה כדי שהפעילים יאמרו כי הם ניפצו את התחזית לטובה. הסיפור ידוע מראש.
אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

קרן העושר התבקשה להקצות כספים לפרויקטים באנרגיה מתחדשת ב-386 מיליון שקל

רן קידר |

משרד האנרגיה והתשתיות ביקש להקצות 385.5 מיליון שקל לפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. מדובר בכספים שהצטברו בקרן העושר שמקבלת תמלוגים מקידוחי הגז. על פי משרד האנרגיה הכספים יעברו בפרויקטים אסטרטגיים לקידום יעדי האנרגיות המתחדשות, חיזוק הביטחון האנרגטי, ועידוד הצמיחה והתעסוקה במשק. ההצעה גובשה לאחר עבודות מטה, דיונים ובירור צרכי המשק, לצד הצעות שעלו מתוך משק האנרגיה, והיא מבקשת לממש את המחויבות להקצאת משאבים כלכליים, חברתיים וחינוכיים כפי שנקבע בחוק הקרן לאזרחי ישראל.

הקצאת התקציב לפרוייקטים לקידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, שכן בחוק נקבע כי סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, לקידום המו"פ בישראל בכלל ובפרט "הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה". מתוקף תפקידו וכמי שמוביל את משק האנרגיה של ישראל, ותוך מימוש תכלית ייעוד הקרן, המשרד מבקש כאמור להקצות כעת חלק מהכספים לפרויקטים אסטרטגיים לקידום תחום האנרגיות המתחדשות והמו"פ בתחום. זאת תוך ביסוס עצמאות אנרגטית, צמיחה טכנולוגית וכלכלית והשאת תועלת ישירה לציבור.

לאור מטרות הקרן והצורך בהגדלת ההשקעה באנרגיות מתחדשות, ובהתאם לחשיבות המחקר והפיתוח בתחומי האנרגיה, גיבש המשרד שורה של פרויקטים אסטרטגיים:

1. קידום אנרגיות מתחדשות ומו”פ בים (BlueTech) - יצירת תשתית מידע, כלים ותמיכה לפיתוח אנרגיות מתחדשות בים, לרבות תמיכה בחדשנות וביזמים בתחום בלו-טק אנרגיה: תקציב של 50 מיליון ש”ח.

2. תוכנית מו”פ לחמש שנים לתמיכה בטכנולוגיות בשלבי TRL (רמת בשלות טכנולוגית) גבוהים - גישור על הפער שבין פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות לבין הדגמתם בשוק: תקציב של 150 מיליון ש”ח לחמש שנים.

אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

קרן העושר התבקשה להקצות כספים לפרויקטים באנרגיה מתחדשת ב-386 מיליון שקל

רן קידר |

משרד האנרגיה והתשתיות ביקש להקצות 385.5 מיליון שקל לפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. מדובר בכספים שהצטברו בקרן העושר שמקבלת תמלוגים מקידוחי הגז. על פי משרד האנרגיה הכספים יעברו בפרויקטים אסטרטגיים לקידום יעדי האנרגיות המתחדשות, חיזוק הביטחון האנרגטי, ועידוד הצמיחה והתעסוקה במשק. ההצעה גובשה לאחר עבודות מטה, דיונים ובירור צרכי המשק, לצד הצעות שעלו מתוך משק האנרגיה, והיא מבקשת לממש את המחויבות להקצאת משאבים כלכליים, חברתיים וחינוכיים כפי שנקבע בחוק הקרן לאזרחי ישראל.

הקצאת התקציב לפרוייקטים לקידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, שכן בחוק נקבע כי סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, לקידום המו"פ בישראל בכלל ובפרט "הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה". מתוקף תפקידו וכמי שמוביל את משק האנרגיה של ישראל, ותוך מימוש תכלית ייעוד הקרן, המשרד מבקש כאמור להקצות כעת חלק מהכספים לפרויקטים אסטרטגיים לקידום תחום האנרגיות המתחדשות והמו"פ בתחום. זאת תוך ביסוס עצמאות אנרגטית, צמיחה טכנולוגית וכלכלית והשאת תועלת ישירה לציבור.

לאור מטרות הקרן והצורך בהגדלת ההשקעה באנרגיות מתחדשות, ובהתאם לחשיבות המחקר והפיתוח בתחומי האנרגיה, גיבש המשרד שורה של פרויקטים אסטרטגיים:

1. קידום אנרגיות מתחדשות ומו”פ בים (BlueTech) - יצירת תשתית מידע, כלים ותמיכה לפיתוח אנרגיות מתחדשות בים, לרבות תמיכה בחדשנות וביזמים בתחום בלו-טק אנרגיה: תקציב של 50 מיליון ש”ח.

2. תוכנית מו”פ לחמש שנים לתמיכה בטכנולוגיות בשלבי TRL (רמת בשלות טכנולוגית) גבוהים - גישור על הפער שבין פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות לבין הדגמתם בשוק: תקציב של 150 מיליון ש”ח לחמש שנים.