לא זהב, רק שחור: ענקיות הנפט בכוננות ספיגה לקראת הדוחות
ענקיות הנפט והגז בוודאי ירצו לשכוח את 2020. האמת, מי לא ירצה לשכוח? אבל עבור סקטור הנפט, זה שגם ככה שנים כבר חוזים את דעיכתו – אם כי לא את היעלמותו – ממרכז הבמה של האנרגיה העולמית, 2020 היא שנת מפנה. הסיבה היא פשוטה. ברגע שהנפט עבר לטריטוריה שלילית – כמו שקרה באפריל האחרון, אז מחיר הנפט הגולמי ירד למינוס 38 דולר, בשל התמלאות המחסנים – אין ערובה לרווחיות. כל עוד ניטרו את המחיר בתנאי שוק נורמליים, אז הכדאיות הכלכלית נשמרה ברמה כזו או אחרת. עכשיו בלתי אפשרי לנטר. בסופת ההוריקן הכלכלית ששמה הקורונה, אי אפשר לדעת איפה תיגע סופת הטורנדו הבאה.
>>הפסדים של טריליון דולר ב-2020 בסקטור הנפט
הפעילות הכלכלית ירדה משמעותית, כשמרבית המדינות מדברות על התכווצות כלכלית שנעה בין 6% ל-12%. זה סימן רע מאוד עבור הסקטור. במצב שבו הנפט תלוי לגמרי בפעילות כלכלית, מניות הנפט הולכות לחטוף ובגדול. ואם מה שאיזן את הסקטור היה הצריכה הפרטית של רכבים – בשל השימוש הגובר בהם על פני התחבורה הציבורית – הטרנדים ארוכי הטווח של מעבר למכוניות חשמליות והיברידיות, גם פוגעים בתחזיות ארוכות הטווח של הסחורה שכבר לא כל כך חמה. אפשר לומר פושרת.
רפסול ואקווינור כמקרי בוחן לסקטור
הסנונית הראשונה שמראה עד כמה הסקטור מזייף, זה דוחותיה של רפסול (סימול: REP.MC). החברה, שאיבדה כבר קרוב ל-50% משוויה מאז תחילת השנה, דיווחה על הפסדים בסוף השבוע האחרון, אולם מה שחשוב יותר זה שהיא מחקה נכסים בהיקף של 1.5 מיליארד דולר. תהליך שנראה לאורך כל רוחב הסקטור.
מנגד, אקווינור (סימול: EQNR) הנורווגית דווקא היכתה את התחזיות. למרות שהמכה הזו היא סוג של חרב פיפיות. בכל מקרה, החברה דיווחה על ירידה של 90%! בהכנסות המתואמות, שהגיעו ל-350 מיליון דולר ברבעון השני. עם זאת, החברה הצליחה להכות את תחזיות האנליסטים, בשל העובדה כי הצליחה להרוויח בשל סחר בשוקי הון. עם זאת, החברה לא עשתה התאמות למחירי הנפט, ככה שמחיקות של נכסים יגיעו ברבעון הבא וכך הם הצליחו לחמוק ממכה נוספת למניה.
- חשש מעודף היצע: אופ״ק+ מקפיאה את התפוקה ברבעון הראשון של 2026
- הבנקים הגדולים צופים: שנות 2026-2027 יהיו חלשות לשוק הנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסוף השבוע הקרוב, אקסון מובייל (סימול: XOM) ושברון (סימול: CVX) אמורות לדווח על הדוחות, בשבוע הבא זה תורה של קונוקופיליפס (סימול: COP) ובשבוע הבא ענקיות הנפט האירופאיות יגישו דוחות. ככל הנראה, זה הולך להיות מרחץ דמים. הנתון שהכי מסביר את זה, זו העובדה שממוצע לחבית נפט מסוג ברנט ברבעון השני עמד על 29 דולר לחבית, לעומת ממוצע של 51 דולר ברבעון הראשון. ירידה של 43%.
באופן כללי, כמו במרבית הסקטורים, לרוב כשהשווקים נכנסים לשוק חיצוני, מי שמצליחות לשמור את הראש מעל המים אלה החברות הגדולות – כשבסקטור הנפט, ההישענות על מרווחי הרווח שנובעים מגודלם של שדות הנפט, לרוב הצילו אותן. במקרה של ענקיות הנפט הגלובליות והקורונה זה לא המקרה. סגירת הכלכלות והירידה החדה בביקושים יצרה גלי הרס שפוגעים בסקטור לאורכו ולרוחבו. במאי דיווחנו שהסקטור צופה הפסדים של טריליון דולר ב-2020. יכול להיות שההערכה הזו אפילו אופטימית.
"הדוחות יהיו ברוטאליים ומכוערים"
"אני חושבת שזה הולך להיות ברוטאלי ומכוער", אמרה קאתי היפל, אנליסטית של המכון לאנרגיה, כלכלה וניתוח כלכלי בראיון ל-CNBC. "זה לא רק הקורונה, אלה תהליכים ארוכי טווח שכבר נמשכים כמעט עשור. הסקטור לא יעלם מחר, אבל הירידה הארוכה שלו נמשכת", הוסיפה.
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
אגב, בחודש הנוכחי ישנה התייצבות יחסית במחירי הנפט, במחירים שנעים בין 39 ל-42 דולר לחבית. כרגע מחיר חבית נפט גולמי עומד על 41.34 דולר. גם הנפט מסוג ברנט במצב דומה, כשמחירו נע בין 42 ל-45 דולר לחבית, כשנכון לכתיבת שורת אלה, מחירו עומד על 43.34 דולר לחבית.
בתוך כך, מכון המחקר לשווקי הנפט, רייסטאד, צופה כי הגל השני של קורונה לא ישפיע באותה המידה על שווקי הנפט כמו הגל הראשון. המכון הפך את התחזית לסנאריו הבסיס שלו. בואו נקווה...
- 1.המשועמם 26/07/2020 19:35הגב לתגובה זוהאנליטיים תמיד יתנו תחזית קודרת ברבה כדי שהפעילים יאמרו כי הם ניפצו את התחזית לטובה. הסיפור ידוע מראש.

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת
טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.
ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה.
כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.
טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.
טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז
הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת
טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.
ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה.
כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.
טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.
טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז
הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.
