שברון אנרגיה נפט גז
צילום: Getty Images, Joe Raedle

לא זהב, רק שחור: ענקיות הנפט בכוננות ספיגה לקראת הדוחות

העצירה של מרבית כלכלות המערב ברבעון השני וההאטה הכללית בפעילות הכלכלית, שמות את חברות הנפט במוקד. כשהנפט הגיע לתחום השלילי, גם הענקיות לא בטוחות. ומה התסריט לסקטור במקרה של גל שני חריף?
ארז ליבנה | (1)

ענקיות הנפט והגז בוודאי ירצו לשכוח את 2020. האמת, מי לא ירצה לשכוח? אבל עבור סקטור הנפט, זה שגם ככה שנים כבר חוזים את דעיכתו – אם כי לא את היעלמותו – ממרכז הבמה של האנרגיה העולמית, 2020 היא שנת מפנה. הסיבה היא פשוטה. ברגע שהנפט עבר לטריטוריה שלילית – כמו שקרה באפריל האחרון, אז מחיר הנפט הגולמי ירד למינוס 38 דולר, בשל התמלאות המחסנים – אין ערובה לרווחיות. כל עוד ניטרו את המחיר בתנאי שוק נורמליים, אז הכדאיות הכלכלית נשמרה ברמה כזו או אחרת. עכשיו בלתי אפשרי לנטר. בסופת ההוריקן הכלכלית ששמה הקורונה, אי אפשר לדעת איפה תיגע סופת הטורנדו הבאה.

 

>>הפסדים של טריליון דולר ב-2020 בסקטור הנפט

הפעילות הכלכלית ירדה משמעותית, כשמרבית המדינות מדברות על התכווצות כלכלית שנעה בין 6% ל-12%. זה סימן רע מאוד עבור הסקטור. במצב שבו הנפט תלוי לגמרי בפעילות כלכלית, מניות הנפט הולכות לחטוף ובגדול. ואם מה שאיזן את הסקטור היה הצריכה הפרטית של רכבים – בשל השימוש הגובר בהם על פני התחבורה הציבורית – הטרנדים ארוכי הטווח של מעבר למכוניות חשמליות והיברידיות, גם פוגעים בתחזיות ארוכות הטווח של הסחורה שכבר לא כל כך חמה. אפשר לומר פושרת.

 

רפסול ואקווינור כמקרי בוחן לסקטור

הסנונית הראשונה שמראה עד כמה הסקטור מזייף, זה דוחותיה של רפסול (סימול: REP.MC). החברה, שאיבדה כבר קרוב ל-50% משוויה מאז תחילת השנה, דיווחה על הפסדים בסוף השבוע האחרון, אולם מה שחשוב יותר זה שהיא מחקה נכסים בהיקף של 1.5 מיליארד דולר. תהליך שנראה לאורך כל רוחב הסקטור.

 

מנגד, אקווינור (סימול: EQNR) הנורווגית דווקא היכתה את התחזיות. למרות שהמכה הזו היא סוג של חרב פיפיות. בכל מקרה, החברה דיווחה על ירידה של 90%! בהכנסות המתואמות, שהגיעו ל-350 מיליון דולר ברבעון השני. עם זאת, החברה הצליחה להכות את תחזיות האנליסטים, בשל העובדה כי הצליחה להרוויח בשל סחר בשוקי הון. עם זאת, החברה לא עשתה התאמות למחירי הנפט, ככה שמחיקות של נכסים יגיעו ברבעון הבא וכך הם הצליחו לחמוק ממכה נוספת למניה.

 

בסוף השבוע הקרוב, אקסון מובייל (סימול: XOM) ושברון (סימול: CVX) אמורות לדווח על הדוחות, בשבוע הבא זה תורה של קונוקופיליפס (סימול: COP) ובשבוע הבא ענקיות הנפט האירופאיות יגישו דוחות. ככל הנראה, זה הולך להיות מרחץ דמים. הנתון שהכי מסביר את זה, זו העובדה שממוצע לחבית נפט מסוג ברנט ברבעון השני עמד על 29 דולר לחבית, לעומת ממוצע של 51 דולר ברבעון הראשון. ירידה של 43%.

 

באופן כללי, כמו במרבית הסקטורים, לרוב כשהשווקים נכנסים לשוק חיצוני, מי שמצליחות לשמור את הראש מעל המים אלה החברות הגדולות – כשבסקטור הנפט, ההישענות על מרווחי הרווח שנובעים מגודלם של שדות הנפט, לרוב הצילו אותן. במקרה של ענקיות הנפט הגלובליות והקורונה זה לא המקרה. סגירת הכלכלות והירידה החדה בביקושים יצרה גלי הרס שפוגעים בסקטור לאורכו ולרוחבו. במאי דיווחנו שהסקטור צופה הפסדים של טריליון דולר ב-2020. יכול להיות שההערכה הזו אפילו אופטימית.

 

"הדוחות יהיו ברוטאליים ומכוערים"

"אני חושבת שזה הולך להיות ברוטאלי ומכוער", אמרה קאתי היפל, אנליסטית של המכון לאנרגיה, כלכלה וניתוח כלכלי בראיון ל-CNBC. "זה לא רק הקורונה, אלה תהליכים ארוכי טווח שכבר נמשכים כמעט עשור. הסקטור לא יעלם מחר, אבל הירידה הארוכה שלו נמשכת", הוסיפה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

אגב, בחודש הנוכחי ישנה התייצבות יחסית במחירי הנפט, במחירים שנעים בין 39 ל-42 דולר לחבית. כרגע מחיר חבית נפט גולמי עומד על 41.34 דולר. גם הנפט מסוג ברנט במצב דומה, כשמחירו נע בין 42 ל-45 דולר לחבית, כשנכון לכתיבת שורת אלה, מחירו עומד על 43.34 דולר לחבית.

 

בתוך כך, מכון המחקר לשווקי הנפט, רייסטאד, צופה כי הגל השני של קורונה לא ישפיע באותה המידה על שווקי הנפט כמו הגל הראשון. המכון הפך את התחזית לסנאריו הבסיס שלו. בואו נקווה...

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המשועמם 26/07/2020 19:35
    הגב לתגובה זו
    האנליטיים תמיד יתנו תחזית קודרת ברבה כדי שהפעילים יאמרו כי הם ניפצו את התחזית לטובה. הסיפור ידוע מראש.
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטליוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטל

מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז

האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז

רן קידר |
נושאים בכתבה שותפויות הגז

עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.

מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד. 

הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד  השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.

דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה. 

 זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר. 

יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטליוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטל

מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז

האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז

רן קידר |
נושאים בכתבה שותפויות הגז

עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.

מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד. 

הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד  השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.

דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה. 

 זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר.