לא זהב, רק שחור: ענקיות הנפט בכוננות ספיגה לקראת הדוחות

העצירה של מרבית כלכלות המערב ברבעון השני וההאטה הכללית בפעילות הכלכלית, שמות את חברות הנפט במוקד. כשהנפט הגיע לתחום השלילי, גם הענקיות לא בטוחות. ומה התסריט לסקטור במקרה של גל שני חריף?
ארז ליבנה | (1)

ענקיות הנפט והגז בוודאי ירצו לשכוח את 2020. האמת, מי לא ירצה לשכוח? אבל עבור סקטור הנפט, זה שגם ככה שנים כבר חוזים את דעיכתו – אם כי לא את היעלמותו – ממרכז הבמה של האנרגיה העולמית, 2020 היא שנת מפנה. הסיבה היא פשוטה. ברגע שהנפט עבר לטריטוריה שלילית – כמו שקרה באפריל האחרון, אז מחיר הנפט הגולמי ירד למינוס 38 דולר, בשל התמלאות המחסנים – אין ערובה לרווחיות. כל עוד ניטרו את המחיר בתנאי שוק נורמליים, אז הכדאיות הכלכלית נשמרה ברמה כזו או אחרת. עכשיו בלתי אפשרי לנטר. בסופת ההוריקן הכלכלית ששמה הקורונה, אי אפשר לדעת איפה תיגע סופת הטורנדו הבאה.

 

>>הפסדים של טריליון דולר ב-2020 בסקטור הנפט

הפעילות הכלכלית ירדה משמעותית, כשמרבית המדינות מדברות על התכווצות כלכלית שנעה בין 6% ל-12%. זה סימן רע מאוד עבור הסקטור. במצב שבו הנפט תלוי לגמרי בפעילות כלכלית, מניות הנפט הולכות לחטוף ובגדול. ואם מה שאיזן את הסקטור היה הצריכה הפרטית של רכבים – בשל השימוש הגובר בהם על פני התחבורה הציבורית – הטרנדים ארוכי הטווח של מעבר למכוניות חשמליות והיברידיות, גם פוגעים בתחזיות ארוכות הטווח של הסחורה שכבר לא כל כך חמה. אפשר לומר פושרת.

 

רפסול ואקווינור כמקרי בוחן לסקטור

הסנונית הראשונה שמראה עד כמה הסקטור מזייף, זה דוחותיה של רפסול (סימול: REP.MC). החברה, שאיבדה כבר קרוב ל-50% משוויה מאז תחילת השנה, דיווחה על הפסדים בסוף השבוע האחרון, אולם מה שחשוב יותר זה שהיא מחקה נכסים בהיקף של 1.5 מיליארד דולר. תהליך שנראה לאורך כל רוחב הסקטור.

 

מנגד, אקווינור (סימול: EQNR) הנורווגית דווקא היכתה את התחזיות. למרות שהמכה הזו היא סוג של חרב פיפיות. בכל מקרה, החברה דיווחה על ירידה של 90%! בהכנסות המתואמות, שהגיעו ל-350 מיליון דולר ברבעון השני. עם זאת, החברה הצליחה להכות את תחזיות האנליסטים, בשל העובדה כי הצליחה להרוויח בשל סחר בשוקי הון. עם זאת, החברה לא עשתה התאמות למחירי הנפט, ככה שמחיקות של נכסים יגיעו ברבעון הבא וכך הם הצליחו לחמוק ממכה נוספת למניה.

 

בסוף השבוע הקרוב, אקסון מובייל (סימול: XOM) ושברון (סימול: CVX) אמורות לדווח על הדוחות, בשבוע הבא זה תורה של קונוקופיליפס (סימול: COP) ובשבוע הבא ענקיות הנפט האירופאיות יגישו דוחות. ככל הנראה, זה הולך להיות מרחץ דמים. הנתון שהכי מסביר את זה, זו העובדה שממוצע לחבית נפט מסוג ברנט ברבעון השני עמד על 29 דולר לחבית, לעומת ממוצע של 51 דולר ברבעון הראשון. ירידה של 43%.

 

באופן כללי, כמו במרבית הסקטורים, לרוב כשהשווקים נכנסים לשוק חיצוני, מי שמצליחות לשמור את הראש מעל המים אלה החברות הגדולות – כשבסקטור הנפט, ההישענות על מרווחי הרווח שנובעים מגודלם של שדות הנפט, לרוב הצילו אותן. במקרה של ענקיות הנפט הגלובליות והקורונה זה לא המקרה. סגירת הכלכלות והירידה החדה בביקושים יצרה גלי הרס שפוגעים בסקטור לאורכו ולרוחבו. במאי דיווחנו שהסקטור צופה הפסדים של טריליון דולר ב-2020. יכול להיות שההערכה הזו אפילו אופטימית.

 

"הדוחות יהיו ברוטאליים ומכוערים"

"אני חושבת שזה הולך להיות ברוטאלי ומכוער", אמרה קאתי היפל, אנליסטית של המכון לאנרגיה, כלכלה וניתוח כלכלי בראיון ל-CNBC. "זה לא רק הקורונה, אלה תהליכים ארוכי טווח שכבר נמשכים כמעט עשור. הסקטור לא יעלם מחר, אבל הירידה הארוכה שלו נמשכת", הוסיפה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

אגב, בחודש הנוכחי ישנה התייצבות יחסית במחירי הנפט, במחירים שנעים בין 39 ל-42 דולר לחבית. כרגע מחיר חבית נפט גולמי עומד על 41.34 דולר. גם הנפט מסוג ברנט במצב דומה, כשמחירו נע בין 42 ל-45 דולר לחבית, כשנכון לכתיבת שורת אלה, מחירו עומד על 43.34 דולר לחבית.

 

בתוך כך, מכון המחקר לשווקי הנפט, רייסטאד, צופה כי הגל השני של קורונה לא ישפיע באותה המידה על שווקי הנפט כמו הגל הראשון. המכון הפך את התחזית לסנאריו הבסיס שלו. בואו נקווה...

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המשועמם 26/07/2020 19:35
    הגב לתגובה זו
    האנליטיים תמיד יתנו תחזית קודרת ברבה כדי שהפעילים יאמרו כי הם ניפצו את התחזית לטובה. הסיפור ידוע מראש.
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן